דן שכטמן

דן שכטמן, יליד 1941, שינה מושג יסודי במדע החומרים: מהו גביש. התגלית שזיכתה אותו בפרס נובל לכימיה ב־2011 צמחה מתצפית שלא התאימה למה שלימדו ספרי הלימוד. הישגו לא היה רק לראות דבר מפתיע, אלא לבדוק אותו שוב ושוב, למצוא לו הסבר ולסייע לביסוסו כתחום מחקר חדש.

ההכשרה שאפשרה את התגלית

שכטמן למד הנדסת מכונות ובהמשך הנדסת חומרים בטכניון, שבו השלים דוקטורט ב־1972. לאחר מחקר בארצות הברית הצטרף לסגל הטכניון. עבודתו עסקה במבנה הזעיר של חומרים ובקשר שבין סידור האטומים לתכונותיהן של סגסוגות. מיומנות זו עמדה במרכז התגלית שעשה בעת השתלמות בלשכת התקנים האמריקאית.

סדר שאינו חוזר על עצמו

ב־8 באפריל 1982 בחן שכטמן סגסוגת אלומיניום ומנגן במיקרוסקופ אלקטרונים. תבנית העקיפה שהתקבלה הצביעה על סימטריה שנחשבה בלתי אפשרית בגביש מחזורי. הוא לא ויתר על התצפית גם כאשר היא עוררה התנגדות. בעבודה עם אילן בלך, ג׳ון קאהן ודני גרטיאס התפתח הממצא למאמר שפורסם ב־1984.

הגבישים הכמו־מחזוריים מראים שאפשר לקיים סדר ארוך טווח בלי חזרה מחזורית פשוטה של אותה יחידה. ההבחנה הזאת הרחיבה את הגדרת הגביש, קשרה בין מתמטיקה לניסויים בחומר ופתחה מחקר של מבנים ותכונות שלא הובנו קודם לכן. היא גם ממחישה מדוע בדיקה ניסויית עשויה לחייב שינוי בתיאוריה מבוססת.

מדען שמבקש להצמיח אחרים

לצד המחקר קידם שכטמן חינוך מדעי ויזמות טכנולוגית, ובהם הוראת יזמות בטכניון. בכך הרחיב את תרומתו מעבר למעבדה: עידוד תלמידים לשאול שאלות, לפתח רעיונות ולהכיר את הדרך מהנדסה למוצר. פרסי ישראל ווולף, ובהמשך פרס נובל, ביטאו את ההכרה בתגליתו ובהשפעתה.

מדוע דן שכטמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, מתעדת את שכטמן כמי שהעמיד תרומה ישראלית במרכז שינוי מדעי עולמי. דוגמתו מלמדת שהתמדה מועילה כאשר היא מלווה בראיות, בביקורת עצמית ובשיתוף פעולה. זהו הישג מחקרי גדול וגם שיעור עמוק בחינוך לחשיבה עצמאית.