דב מורן

דב מורן (נולד ב־29 ביולי 1955) הוא מהנדס חשמל, ממציא, יזם, משקיע הון סיכון, סופר ומרצה ישראלי. הוא מזוהה בראש ובראשונה עם פיתוח הדיסק און קי ועם הקמת אם־סיסטמס, מחלוצות האחסון המבוסס על זיכרון פלאש. בהנהגתו צמחה החברה ממיזם טכנולוגי ישראלי לחברה שמכירותיה השנתיות הגיעו לכמיליארד דולר ושנרכשה בידי סנדיסק תמורת כ־1.55 מיליארד דולר.

חשיבותו של מורן אינה מסתכמת במוצר מצליח אחד. עבודתו סייעה להעביר את זיכרון הפלאש מן המעבדה והמוצר התעשייתי אל חיי היום־יום של מאות מיליוני משתמשים. לאחר מכירת אם־סיסטמס הוא המשיך להקים חברות, לפתח רעיונות בתחום החומרה ולהשקיע בדור הבא של חברות הטכנולוגיה הישראליות. בכך נעשה לא רק ממציא של התקנים, אלא גם בונה חברות ומנטור שהעביר הלאה ניסיון שנצבר לאורך עשרות שנות יזמות.

מילדות ברמת גן להנדסת מחשבים

מורן נולד ברמת גן בשם דב מינץ, הצעיר מבין שני ילדים. הוריו, ברוך מינץ ובינה לבית גבר, היו ניצולי שואה ילידי פולין שעלו לישראל ובנו בה את חייהם מחדש. אביו הגיע מקרוסנו ואמו מבלוניה. הרקע המשפחתי הזה מציב את סיפורו בתוך מסלול ישראלי רחב יותר: בן למשפחת ניצולים שרכש השכלה מדעית במדינה הצעירה והיה לשותף בבניית אחת התעשיות המזוהות עמה ביותר.

כבר בילדותו התעניין באלקטרוניקה, הזמין רכיבים וניסה להרכיב מכשירים. בגיל 16 השתתף בקורס מחשבים באוניברסיטת תל אביב וכתב את תוכנית המחשב הראשונה שלו בעידן שבו התכנות נעשה באמצעות כרטיסים מסומנים. הוא למד בתיכון אהל שם ובהמשך השלים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.

מורן שירת שבע שנים בחיל הים הישראלי ובין תפקידיו פיקד על מדור המיקרו־מעבדים של החיל. השירות העניק לו ניסיון מעשי במערכות מחשוב ובניהול צוות טכנולוגי בתקופה שבה המיקרו־מעבד עדיין היה תחום צעיר. לאחר שחרורו עבד כיועץ עצמאי בתעשיית המחשבים הישראלית, עד שהחליט להקים חברה משלו.

אם־סיסטמס ומהפכת זיכרון הפלאש

בשנת 1989 הקים מורן את אם־סיסטמס ושימש מנכ״ל ויו״ר החברה. החברה התמקדה באתגר שהיה מרכזי בעולם המחשוב: כיצד לאחסן מידע באופן עמיד, קומפקטי ונייד, ללא החלקים הנעים שאפיינו כוננים מגנטיים. אם־סיסטמס הייתה מחלוצות השימוש המסחרי בזיכרון פלאש ופיתחה משפחה של פתרונות אחסון למחשבים, למכשירים ניידים ולמערכות משובצות.

שני הפיתוחים המזוהים ביותר עם מורן ועם צוותי החברה היו DiskOnChip, רכיב אחסון פלאש שנועד להשתלב בתוך מכשירים ומערכות, ו־DiskOnKey – התקן זיכרון קטן שהתחבר ליציאת USB ואפשר לשמור קבצים ולהעבירם בקלות ממחשב למחשב. לפני התפשטות שירותי הענן, הדיסק און קי פתר בעיה יומיומית באופן פשוט: הוא החליף במקרים רבים תקליטונים, תקליטורים ואמצעי העברה מסורבלים, והציע נפח הולך וגדל במוצר שנכנס לכיס.

הישגה של אם־סיסטמס היה שילוב בין הנדסה, הבנת צורכי המשתמש ויכולת להקים שוק עולמי. מכירות החברה הסתכמו בכ־45 מיליון דולר בשנת 2001, וב־2006 הגיעו לכמיליארד דולר. באוגוסט 2006 נרכשה החברה בידי יצרנית זיכרונות הפלאש סנדיסק בעסקה בשווי של כ־1.55 מיליארד דולר. העסקה המחישה את ערכה של הטכנולוגיה שפיתחה ואת יכולתה של חברה ישראלית להתחרות בלב תעשיית האחסון העולמית.

המצאות נוספות וחברות חדשות

לאחר מכירת אם־סיסטמס הקים מורן בשנת 2007 את מודו, שניסתה לחשוב מחדש על מבנה הטלפון הסלולרי. הרעיון היה ליצור מכשיר קטן שניתן לשלב במעטפות ובאביזרים שונים, וכך להתאים את החומרה לצרכים משתנים. אחד ממכשירי מודו, שמשקלו 40.1 גרם, הוכר בשיא גינס כטלפון הסלולרי הקל בעולם.

מודו לא המשיכה כחברה עצמאית, וב־2011 נמכר תיק הפטנטים שלה לגוגל תמורת 17 מיליון שקל. הטכנולוגיה והרעיונות שנרכשו נקשרו בהמשך לפרויקט Ara של גוגל לפיתוח טלפון חכם מודולרי. הפרויקט הופסק בשנת 2016, אך הוא המחיש כיצד תפיסה שנולדה בחברה ישראלית קטנה המשיכה להשפיע על ניסויים של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. גם יוצאי מודו המשיכו לתעשייה והקימו חברות טכנולוגיה נוספות.

במהלך השנים היה מורן מעורב בפיתוחים ובחברות נוספות:

• Smartype – מקלדת הכוללת מסך, שפותחה באמצעות חברת KeyView שהקים עם אורי בריזון.
• Comigo – מיזם שהוקם ב־2011 ופיתח חומרה ותוכנה לחוויית טלוויזיה אינטראקטיבית.
• טכנולוגיות תקשורת ואחסון – ובהן רכיבי זיכרון למכשירים ניידים ופתרונות נוספים שנולדו במסגרת אם־סיסטמס.

מורן דיווח לאורך השנים על יותר מ־40 פטנטים ובקשות לפטנט שבהם היה מעורב. הרשימה משקפת עניין עקבי בתשתיות חומרה: אחסון, ממשקי אדם־מכונה, מכשירים ניידים ומערכות המחברות בין רכיבים פיזיים לתוכנה.

הובלת חברות טכנולוגיה

לצד החברות שהקים, מורן כיהן כיו״ר טאואר סמיקונדקטור, מפתחת ויצרנית ישראלית של מוליכים למחצה ומעגלים משולבים. בתקופת כהונתו הייתה החברה בתהליך הבראה והגיעה לרווחיות תפעולית. התפקיד הציב אותו באחד התחומים המורכבים והעתירי־הון בתעשייה – ייצור שבבים – והרחיב את תרומתו מעבר לפיתוח מוצרי צריכה.

במקביל כיהן כיו״ר Biomas, חברה שעסקה בפיתוח תרופות. המעורבות בתחומי השבבים, התקשורת, הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי מצביעה על גישה הרואה בטכנולוגיה תשתית לפתרון בעיות בתחומים רבים, ולא ענף סגור בפני עצמו.

מהקמת חברות להשקעה בדור הבא

לאחר שנים שבהן השקיע בחברות צעירות כאנג׳ל, היה מורן בין מקימי קרן ההון סיכון Grove Ventures בשנת 2015. הקרן נועדה להשקיע בשלבים מוקדמים בחברות ״טכנולוגיה עמוקה״ – חברות הנשענות על מחקר, הנדסה וקניין רוחני בתחומים כגון מוליכים למחצה, חיישנים, בינה מלאכותית, תשתיות ענן ובריאות דיגיטלית.

באוקטובר 2017 השלימה הקרן התחייבויות השקעה בהיקף של 110 מיליון דולר, וב־2020 נסגרה קרן שנייה בהיקף של 120 מיליון דולר. בחירה בחברות בשלב ה־Seed מאפשרת להשקיע לא רק כסף, אלא גם ניסיון בבניית מוצר, בגיוס צוות, בהגנה על קניין רוחני ובכניסה לשווקים בינלאומיים.

בין החברות שבהן השקיע מורן או שליווה נמנות Consumer Physics, שפיתחה ספקטרומטר זעיר לזיהוי הרכב חומרים; Sensible Medical, שפיתחה מערכת לניטור נוזלים בריאות; GlucoMe, שפיתחה פתרונות מקושרים לניטור סוכרת; Geneformics, שפעלה בתחום תשתיות המחשוב לגנומיקה; ו־RapidAPI, שפיתחה פלטפורמה לממשקי תכנות. דוגמאות אלה מראות כיצד הניסיון שצבר באחסון ובחומרה הופנה לטכנולוגיות בעלות שימושים רפואיים, מדעיים ותעשייתיים.

מנטור, מרצה וסופר

מורן הקדיש חלק ניכר מפעילותו להדרכת יזמים. הוא הרצה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, ליווה תוכניות יזמות וייעץ במסגרות הקשורות לטכניון, למרכז הבינתחומי ולשנקר. בהרצאותיו הוא נוהג להציג יזמות לא כסדרה של ניצחונות צפויים, אלא כתהליך של ניסוי, טעייה, התמדה ופתיחת אפשרויות חדשות. הניסיון של מודו, לצד הצלחת אם־סיסטמס, העניק לדבריו על כישלון ועל התאוששות משקל מעשי.

בשנת 2016 פרסם בהוצאת ידיעות ספרים את 100 דלתות – מבוא ליזמות. במאה פרקים קצרים שילב זיכרונות מילדותו ומחייו המקצועיים עם תובנות על הקמת חברות, קבלת החלטות והמשך תנועה גם כאשר דלת אחת נסגרת. בשנת 2024 פרסם את יעדות – ספר על מוזיקה, דלתות והחיים עצמם, העוסק בתפיסתו בדבר חיים המונחים על ידי חתירה לייעוד ולעשייה בעלת משמעות.

פעילותו כמנטור מחזקת נדבך מרכזי בתרבות היזמות הישראלית: העברת ידע בין דורות. במקום לשמור את ניסיונו בתוך חברה אחת, הוא הפך אותו למשאב עבור מהנדסים, חוקרים ומייסדים בראשית דרכם.

הכרה מקצועית

עבודתו של מורן זכתה להכרה בישראל ובעולם, בעיקר בזכות תרומתו למערכות אחסון המבוססות על זיכרון פלאש:

• בשנת 2003 נבחר ליזם השנה של ארנסט אנד יאנג וקיבל הכרה כמנכ״ל השנה מטעם IMC.
• בשנת 2007 קיבל מאיגוד קרנות ההון סיכון בישראל אות יזם השנה בהייטק הישראלי.
• בשנת 2012 הוענק לו פרס הטכנולוגיה של קרן אדוארד ריין על המצאת הדיסק און קי. את כספי הפרס תרם לטכניון.
• בשנת 2015 קיבל, יחד עם אמיר באן וסימון ליצין, את פרס IEEE Reynold B. Johnson Information Storage Systems Award על תרומה חלוצית למערכות אחסון המבוססות על זיכרון פלאש.
• בשנת 2016 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.
• בשנת 2018 קיבל אות Talent of the Year במסגרת אירוע Netexplo שנערך באונסק״ו בפריז.

מדוע דב מורן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

דב מורן ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שסיפורו מחבר בין תולדות החברה הישראלית לבין הישג בעל השפעה עולמית. בן לניצולי שואה שגדל במדינת ישראל הצעירה, למד בטכניון ושירת במערך הטכנולוגי של חיל הים, הוא הקים חברה ישראלית שפיתחה מוצרים ששינו את השימוש היומיומי במידע דיגיטלי. הדיסק און קי נעשה לאחד הסמלים המוכרים ביותר של כושר ההמצאה הישראלי, אך מאחוריו עמדו גם בניית צוות, תעשייה, קניין רוחני ושוק בינלאומי.

מורשתו נמשכת מעבר למכשיר עצמו. באמצעות השקעות בחברות טכנולוגיה עמוקה, ליווי יזמים, הוראה וכתיבה, הוא סייע להפוך הצלחה אישית לידע העובר לדורות הבאים של ממציאים ישראלים. Moreshet.com מתעד את תרומתו משום שהיא מייצגת נדבך חשוב במורשת הטכנולוגית של ישראל ושל העם היהודי: שימוש בהשכלה, בסקרנות ובהתמדה כדי לבנות מוסדות וחברות, לפתור בעיות ממשיות ולהביא רעיונות שנולדו בישראל אל חיי היום־יום ברחבי העולם.