beta

ג'ון צ'ארלס הרסני

הכלכלן היהודי-הונגרי שיצר את המסגרת המודרנית לניתוח משחקים בתנאי מידע חלקי

ג'ון צ'ארלס הרסני (John Charles Harsanyi; בהונגרית: Harsányi János Károly; 29 במאי 1920 – 9 באוגוסט 2000) היה פילוסוף וכלכלן ממוצא יהודי, יליד הונגריה, שפעל באוסטרליה ובארצות הברית. בשנת 1994 זכה בפרס נובל לזכר אלפרד נובל במדעי הכלכלה, יחד עם ג'ון נאש וריינהרד זלטן. תרומתו המרכזית הייתה פיתוח שיטה שיטתית לניתוח משחקים שבהם המשתתפים אינם מחזיקים באותו מידע — מצבים המצויים בלב הכלכלה, המשא ומתן, קבלת ההחלטות והמדיניות הציבורית.

הרעיון של הרסני היה בעל חשיבות יסודית: במקום להניח שכל השחקנים יודעים הכול זה על זה, הוא הראה כיצד אפשר לתאר באופן מתמטי מצבים שבהם לכל משתתף יש מידע שונה על העדפותיהם, מטרותיהם או האפשרויות של האחרים. בכך הפך אי־הוודאות, שהייתה עד אז מכשול מרכזי בתורת המשחקים, לנושא שאפשר לנתח בכלים מדויקים.

ילדות בבודפשט ושנות המלחמה

הרסני נולד בבודפשט למשפחה שהחזיקה בית מרקחת. הוריו היו יהודים שהמירו את דתם לקתוליות שנה לפני לידתו. הוא למד בגימנסיה הלותרנית בבודפשט, וכבר בתיכון בלט בכישרונו המתמטי. הוא זכה בתחרויות מתמטיקה לתלמידים והיה מן הפותרים המצטיינים של כתב העת ההונגרי למתמטיקה ולפיזיקה לתלמידי תיכון.

הוא רצה ללמוד מתמטיקה ופילוסופיה, אך בשנת 1939 נשלח לצרפת ללמוד הנדסה כימית באוניברסיטת ליון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר להונגריה ולמד רוקחות באוניברסיטת בודפשט, שם קיבל דיפלומה בשנת 1944. באותה שנה נשלח ליחידת עבודת כפייה בחזית המזרחית. כאשר השלטונות הגרמניים ביקשו להעביר את היחידה למחנה ריכוז באוסטריה, הצליח להימלט ומצא מחסה בבית ישועי למשך יתרת המלחמה.

הישרדותו בתקופה זו הייתה חלק מן המציאות הקשה של יהודים ושל בני משפחות יהודיות בהונגריה בתקופת השואה, גם כאשר משפחתו המירה את דתה. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטת בודפשט והשלים בשנת 1947 דוקטורט בפילוסופיה ובסוציולוגיה. במקביל למד תאולוגיה והצטרף לשורות הדומיניקנים. בהמשך עזב את הקתוליות והיה לאתאיסט.

הגירה, לימודים ובניית קריירה מחדש

בשנים שלאחר המלחמה עבד הרסני במכון לסוציולוגיה של אוניברסיטת בודפשט, ושם פגש את אן קלובר, לימים אשתו. הוא נאלץ לעזוב את האוניברסיטה לאחר שהביע עמדות אנטי־מרקסיסטיות. בני הזוג נשארו בהונגריה עוד תקופה, בניסיון למכור את בית המרקחת המשפחתי, אך לאחר שהתברר להם כי השלטון הקומוניסטי מתכוון להחרים אותו, נמלטו עם הוריה של אן אל מחוץ למדינה.

הרסני, אן והוריה הגיעו לאוסטרליה ב־30 בדצמבר 1950, ונישאו בסידני ב־2 בינואר 1951. איש מהם כמעט לא דיבר אנגלית, ותאריו האקדמיים מהונגריה לא הוכרו במלואם. הרסני עבד ביום במפעל ולמד כלכלה בערב באוניברסיטת סידני. הוא השלים תואר שני בשנת 1953, ובמהלך לימודיו החל לפרסם בכתבי עת כלכליים חשובים, ובהם Journal of Political Economy ו־Review of Economic Studies. בשנת 1954 החל ללמד באוניברסיטת קווינסלנד בבריסביין.

בשנת 1956 קיבל מלגת רוקפלר, שאפשרה לו ללמוד באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. שם כתב עבודת מחקר בתורת המשחקים בהנחיית קנת' ארו, שלימים היה אף הוא חתן פרס נובל. הרסני השלים דוקטורט נוסף בכלכלה בשנת 1959; אשתו אן השלימה באותה תקופה תואר שני בפסיכולוגיה.

לאחר תקופה קצרה כחוקר באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בקנברה, עבר לארצות הברית בעזרת קנת' ארו וג'יימס טובין. הוא לימד באוניברסיטת ויין סטייט בדטרויט בשנים 1961–1963, ובשנת 1964 הצטרף לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שם פעל עד פרישתו בשנת 1990 ובנה את עיקר מורשתו האקדמית.

מהפכה בתורת המשחקים

תרומתו הגדולה של הרסני פורסמה בשלושה מאמרים משנים 1967–1968, שנשאו את הכותרת Games with Incomplete Information Played by “Bayesian” Players. עד אז התמקדה תורת המשחקים בעיקר במצבים שבהם כל משתתף יודע את העדפותיהם ואת האפשרויות של כל האחרים. אולם בחיים הכלכליים והחברתיים מידע כזה כמעט אף פעם אינו מלא: קונה אינו יודע בוודאות מהו המחיר המינימלי שמוכר יסכים לקבל; חברה אינה יודעת את מלוא תוכניותיה של מתחרה; ומדינה אינה יודעת כיצד יגיב הצד האחר למשא ומתן.

הרסני הציע לתאר כל שחקן כאחד מתוך כמה “טיפוסים” אפשריים. כל טיפוס מייצג מערכת אחרת של העדפות או מידע, ולכל שחקן יש הסתברות סובייקטיבית לגבי הטיפוסים האפשריים של האחרים. על בסיס המידע העומד לרשותו, כל שחקן בוחר אסטרטגיה. כך נוצר מודל מתמטי למצבים שבהם שחקנים מקבלים החלטות על סמך מידע חלקי, ולעיתים אסימטרי.

החידוש לא היה רק טכני. הרסני הראה שבתנאים מתאימים אפשר לתרגם משחק של מידע חלקי למשחק שקול שבו מבנה אי־הוודאות מתואר במפורש באמצעות מהלכים של “הטבע” והסתברויות ידועות. מסגרת זו, המזוהה עם משחקים בייסיאניים ועם עקרון ה־“common priors”, נעשתה בסיס מרכזי לניתוח כלכלי מודרני. היא משמשת בחקר שווקים, מכרזים, תחרות בין חברות, משא ומתן, ביטוח, יחסים בינלאומיים וקבלת החלטות אסטרטגית.

עבודתו של הרסני הרחיבה את האפשרות להבין כיצד אנשים ומוסדות פועלים כאשר אין להם תמונה מלאה של המציאות. בכך השפיעה לא רק על תורת המשחקים, אלא גם על תחומים שבהם ההתנהגות האנושית תלויה בציפיות הדדיות, באמון, בסיכון וביכולת להעריך את הידע של אחרים.

פילוסופיה של המוסר וכלכלת הרווחה

עוד לפני שהתפרסם בזכות תורת המשחקים עסק הרסני בכלכלת הרווחה ובפילוסופיה של המוסר. במאמריו משנות החמישים הבחין בין העדפות אישיות — מה אדם רוצה עבור עצמו — לבין העדפות מוסריות, הנוגעות לאופן שבו יש להעריך את רווחתם של אחרים ואת החברה בכללותה.

הוא ביקש לחבר בין מסורות שונות של מחשבה מוסרית, ובהן רעיונותיהם של אדם סמית, עמנואל קאנט וההוגים התועלתניים. הרסני נחשב לאחד הנציגים החשובים של תועלתנות־כללים, גישה הבוחנת כללים מוסריים לפי תרומתם לרווחה הכוללת ולא רק לפי התועלת המיידית של פעולה מסוימת. ספריו ומאמריו, ובהם Essays on Ethics, Social Behavior, and Scientific Explanation ו־Rational Behavior and Bargaining Equilibrium in Games and Social Situations, חיברו בין ניתוח פורמלי של החלטות לבין שאלות על צדק, מוסר והתנהגות חברתית.

הכרה בינלאומית ושירות מחקרי

בשנים 1966–1968 השתתף הרסני בקבוצת חוקרי תורת המשחקים שייעצה לסוכנות האמריקאית לפיקוח על נשק ולפירוקו, בשיתוף קבוצת המחקר Mathematica. הניסיון המחיש כיצד כלים תאורטיים יכולים לסייע בניתוח מצבים שבהם החלטותיהם של צדדים יריבים תלויות זו בזו ובמידע שאינו גלוי במלואו.

בשנת 1994 זכה הרסני בפרס נובל לכלכלה יחד עם ג'ון נאש וריינהרד זלטן. הפרס הכיר בתרומתם המשותפת להפיכת תורת המשחקים לכלי מרכזי בכלכלה המודרנית. הרסני הביא לתחום את היכולת להתמודד באופן שיטתי עם מידע חלקי — תנאי יסוד כמעט בכל החלטה כלכלית, מוסדית או מדינית.

הרסני נפטר בברקלי ב־9 באוגוסט 2000, לאחר שלקה בהתקף לב. הוא הותיר אחריו מחקר שהמשיך להשפיע על כלכלנים, פילוסופים וחוקרי מדעי החברה, ועל סטודנטים ומקבלי החלטות המבקשים להבין כיצד אפשר לפעול באופן רציונלי בעולם של אי־ודאות.

מדוע ג'ון צ'ארלס הרסני ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ג'ון צ'ארלס הרסני ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שסיפורו מחבר בין זיכרון יהודי־אירופי, הישרדות בתקופת המלחמה, הגירה ובניית חיים אינטלקטואליים חדשים — לבין הישג מדעי ששינה תחום שלם. הוא יצא מהונגריה לאחר המלחמה, למד מחדש בשפה שלא הכיר, והפך לחוקר מוביל באוניברסיטת ברקלי ולחתן פרס נובל.

חשיבותו אינה מסתכמת בפרס. המודל שפיתח מאפשר להבין החלטות במצבים שבהם בני אדם, חברות ומדינות אינם יודעים את כל העובדות ואינם יכולים לצפות בוודאות את תגובות האחרים. בכך הוא תרם להבנת השווקים, המשא ומתן, התחרות ושיתוף הפעולה בעולם המודרני, ובמקביל העמיק את השיחה על מוסר, רווחה והתנהגות חברתית.

עבור Moreshet.com, הרסני מייצג מורשת של ידע, התמדה ותרומה יהודית לעולם האקדמי הבינלאומי: אדם שנאלץ להתחיל מחדש, אך הצליח להפוך את חקר אי־הוודאות לכלי רב־השפעה להבנת חיי החברה והכלכלה.