אסתר ברק-לנדס

אסתר ברק-לנדס (נולדה ב־13 בספטמבר 1965) היא עורכת דין, יזמית ומשקיעת הון סיכון ישראלית. מאז שעברה מעריכת דין לעולם הטכנולוגיה, היא מילאה תפקידים מרכזיים באיתור יזמים, בגיוס הון, בניהול השקעות ובליווי חברות בתחילת דרכן. פעילותה נקשרה לאורך השנים בכ־70 חברות הזנק, ובהן חברות שהגיעו להנפקות, לרכישות ולפעילות בינלאומית רחבה.

לצד עבודתה העסקית, ברק-לנדס פעלה להרחבת השתתפותן של נשים במוקדי קבלת החלטות, בהשקעות ובהנהלות. היא הייתה מעורבת גם בגופים המחברים בין טכנולוגיה ישראלית לשווקים בחו״ל, במיזמים פילנתרופיים ובמוסדות תרבות והשכלה. מכלול זה מציב אותה בנקודת מפגש משמעותית בין יזמות, הון, מנהיגות נשית ואחריות ציבורית בישראל.

מירושלים, דרך המשפטים, אל עולם היזמות

ברק-לנדס נולדה וגדלה בירושלים, השנייה במשפחה בת ארבעה ילדים. הוריה הם אהרן ברק, שכיהן כנשיא בית המשפט העליון, ואלישבע ברק-אוסוסקין, שכיהנה כסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה. היא למדה בגימנסיה העברית רחביה ובהמשך פנתה ללימודי משפטים.

בשנת 1992 קיבלה תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. לאחר הלימודים עבדה במשך כתשע שנים כעורכת דין במשרד גדול. הניסיון המשפטי העניק לה כלים שימושיים גם להמשך דרכה: ניתוח הסכמים, הערכת סיכונים, ניהול משא ומתן והבנת המבנה המשפטי והמסחרי של חברות.

בשנת 2000 החליטה לשנות מסלול ועברה לתעשיית ההיי־טק, תחילה במסגרת חברת הזנק קטנה. המעבר היה משמעותי משום שלא הסתפקה במתן שירותים משפטיים לחברות, אלא נכנסה אל מוקדי ההשקעה והניהול שבהם מתקבלות החלטות על הקמת חברות, מימון רעיונות ופיתוח שווקים. בשנת 2005 השלימה תואר MBA בהתמחות ביזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, לימים אוניברסיטת רייכמן. באותה תקופה הייתה שותפה להקמת Israel Angels, מועדון שנועד לחבר בין משקיעים פרטיים לבין מיזמים צעירים.

בניית תיק השקעות בחברות ישראליות

פרתם היי־טק והמעבר להשקעות בקנה מידה רחב

בשנת 2007 מונתה ברק-לנדס למנהלת פרתם היי־טק, חברת ההשקעות של איש העסקים יגאל אהובי, וניהלה את השקעותיה במשך כשבע שנים. בתקופה זו הובילה השקעות בכ־30 חברות ושותפויות. עבודתה כללה בחינת טכנולוגיות ומודלים עסקיים, בחירת צוותי יזמים, בניית עסקאות וליווי החברות לאחר ההשקעה — שלבים שבהם החלטה נכונה עשויה לקבוע אם רעיון ראשוני יוכל להפוך לעסק בר־קיימא.

התיק שבו הייתה מעורבת משקף כמה מן התחומים שהובילו את צמיחת ההיי־טק הישראלי. פלייטיקה, שפיתחה משחקים מקוונים, נמכרה בכ־125 מיליון דולר פחות משנה לאחר הקמתה. סטורווייז, שפיתחה טכנולוגיה לייעול אחסון נתונים, נרכשה בידי IBM בעסקה ששוויה הוערך בפרסומים בכ־140 מיליון דולר. פרולור ביוטק הגיעה למסחר בניו יורק, ואבוג׳ן נרשמה למסחר בתל אביב ובהמשך גם בארצות הברית. בין החברות הנוספות שבהן בוצעו השקעות נמנו חברת הפינטק פיוניר ו־WhiteSmoke.

חשיבותן של השקעות אלה אינה מסתכמת בתשואה כספית. חברות טכנולוגיה מצליחות יוצרות מקומות עבודה, מכשירות מנהלים ומהנדסים, מושכות הון בינלאומי ולעיתים מולידות דור חדש של יזמים. השקעה בחברה צעירה מספקת לה לא רק כסף, אלא גם רשת קשרים, משמעת ניהולית וגישה לשווקים — תשתית חיונית במיוחד בכלכלה ישראלית קטנה הנשענת במידה רבה על פעילות עולמית.

נילסן אינובייט: ליווי חברות מן השלב הראשון

בשנים 2013–2017 ניהלה ברק-לנדס את החממה הטכנולוגית נילסן אינובייט, שהוקמה בשיתוף עם חברת נילסן העולמית. לצד החממה פעלה קרן השקעות בהיקף שדווח בכ־100 מיליון שקל. בין השותפים והמשקיעים שנקשרו לקרן היו יגאל אהובי, רון לאודר, ריצ׳רד פרסונס — לשעבר יו״ר סיטיגרופ וטיים וורנר — ופרד לנגהמר, לשעבר נשיא ומנכ״ל אסתי לאודר.

החממה התמקדה בליווי חברות בראשית דרכן, שלב שבו ליזמים יש לעיתים טכנולוגיה מבטיחה אך עדיין חסרים להם מוצר בשל, לקוחות, מבנה עסקי וניסיון בגיוס הון. במסגרת זו יכלה ברק-לנדס לשלב בין ניסיונה המשפטי, ההשקעתי והניהולי. לאחר תקופת כהונתה כמנכ״לית תועדה גם כדירקטורית וכחברה בוועדת ההשקעות של הקרן.

פיתוח מוקדי יזמות וקשרים בינלאומיים

בשנת 2019 הקימה ברק-לנדס עם יוסי אקרמן ואופיר דובובי מתחם של OpenValley בקיסריה. המיזם נועד לספק ליזמים סביבת עבודה, קשרים מקצועיים ונגישות לקהילה עסקית גם מחוץ למרכזי ההיי־טק המרכזיים בתל אביב ובהרצליה. פעילות מסוג זה מסייעת לפזר ידע והזדמנויות ולחבר יזמים לתעשייה, למשקיעים ולמנהלים מנוסים.

ברק-לנדס הייתה גם שותפה יזמת ב־millionsteps, מיזם לקידום שיתוף פעולה טכנולוגי בין ישראל ליפן. חיבורים כאלה חשובים לחברות ישראליות משום שהצלחתן תלויה לא פעם ביכולת להבין תרבויות עסקיות אחרות, לבנות שותפויות מקומיות ולחדור לשווקים שבהם קשרים ארוכי טווח הם תנאי מרכזי לפעילות.

בפברואר 2019 מונתה ליועצת בכירה ב־Asana Bio Group, קבוצת החזקות שהייתה מעורבת במחקר ופיתוח בתחום הקנאביס הרפואי. הקבוצה החזיקה גם ב־Gynica, חברה שהתמקדה בפיתוחים בתחום רפואת הנשים. בשנת 2023 הקימה ברק-לנדס את Flora Ventures, קרן הון סיכון שנועדה להשקיע בחברות אגריטק ופודטק. הבחירה בתחומי חקלאות ומזון מחברת את ניסיונה בהשקעות עם אתגרים עולמיים מעשיים: ביטחון מזון, יעילות חקלאית, ניצול משאבים ופיתוח מערכות מזון עמידות יותר.

קידום נשים כמשקיעות וכמנהיגות

נדבך עקבי בפעילותה של ברק-לנדס הוא קידום נשים בעולם העסקים ובהיי־טק. חסמים בתחום זה אינם נוגעים רק לקבלה לעבודה; הם מופיעים גם בגישה להון, בחברות בדירקטוריונים, בניסיון ניהולי, ברשתות קשרים ובהזדמנות להפוך ממנהלת שכירה למשקיעה או ליזמת.

ברק-לנדס כיהנה כנשיאת ProWoman, ארגון המסייע לסטודנטיות להיחשף לנשים בתפקידי הנהגה ולפתח רשת מקצועית כבר בתחילת דרכן. היא הייתה גם חברה בוועדת ההשקעות של Neomi, מיזם של נשים משקיעות. המעבר מעידוד נשים להשתלב בתעשייה לעידודן לקבל החלטות השקעה הוא בעל חשיבות מיוחדת: מי שיושבת סביב שולחן ההשקעות משפיעה אילו רעיונות יקבלו מימון, אילו שווקים יזכו לתשומת לב ואילו יזמים יוכלו לבנות חברות.

השפעתה בתחום זה נובעת מן החיבור בין מסר למעשה. היא לא הסתפקה בקריאה כללית לשוויון, אלא פעלה בתוך מסגרות שמעניקות ניסיון, קשרים, חשיפה וגישה להון — משאבים מוחשיים שבאמצעותם אפשר לקדם שינוי מקצועי ארוך טווח.

אחריות מוסדית ופעילות פילנתרופית

ברק-לנדס מילאה לאורך השנים שורה של תפקידים בגופים ציבוריים, פיננסיים ותרבותיים. בין השאר תועדה כחברה בוועד המנהל של בצלאל — אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים — ובוועד המנהל של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. מוסדות אלה ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת אמנים, מעצבים, מוזיקאים ורקדנים ובעיצוב התרבות הישראלית בת זמננו.

עוד שימשה דירקטורית חיצונית במקפת וחברה בוועדת ההשקעות של חברת הביטוח מגדל. תפקידים מסוג זה דורשים פיקוח על כספים המייצגים חסכונות ארוכי טווח של ציבור רחב, ולא רק הון המיועד להשקעות בסיכון גבוה. היא תועדה גם כדירקטורית־מנהלת של קרן אמא, קרן פילנתרופית, ובכך הרחיבה את פעילותה מן הזירה העסקית אל הקצאת משאבים למטרות חברתיות.

מדוע אסתר ברק-לנדס ראויה לציון כערך חשוב במורשת

אסתר ברק-לנדס ראויה להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתה ממחישה כיצד הון, ניסיון ניהולי ורשתות מקצועיות יכולים לסייע להפוך חדשנות ישראלית לחברות בעלות השפעה. היא הייתה מעורבת בעשרות חברות הזנק, ליוותה השקעות שהובילו לרכישות ולהנפקות, ניהלה חממה טכנולוגית והמשיכה להשקיע בתחומים הנוגעים לאתגרים עתידיים של מזון וחקלאות.

תרומתה לחיים בישראל רחבה מן ההישגים העסקיים עצמם. פעילותה לקידום נשים כמנהלות, יזמות ומשקיעות סייעה להרחיב את מעגל המשתתפות במוקדי כוח כלכליים. עבודתה עם מוסדות תרבות, יוזמות בינלאומיות וקרן פילנתרופית מחברת בין ההיי־טק לבין החברה שבתוכה הוא פועל.

בעיני Moreshet.com, סיפורה חשוב למורשת הישראלית והיהודית העכשווית משום שהוא מתעד בניית מוסדות והזדמנויות, לא רק הצלחה אישית. ברק-לנדס מייצגת דור שסייע לבסס את ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי, ובה בעת ביקש להרחיב את הנגישות להון, למנהיגות וליצירה. זו מורשת מעשית הנמדדת בחברות שצמחו, במקומות עבודה שנוצרו, ביזמות שקיבלו הזדמנות ובקהילות מקצועיות שנבנו סביבן.