beta

אמנון שעשוע

מדען מחשב, יזם טכנולוגי ופילנתרופ ישראלי שהפך ראייה ממוחשבת לתשתית עולמית של בטיחות, נגישות ובינה מלאכותית

אמנון שעשוע הוא מדען מחשב, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, יזם טכנולוגי ופילנתרופ ישראלי, מן הדמויות הבולטות שחיברו בין מחקר אקדמי עמוק לבין מוצרים המשפיעים על חיי יום־יום של מיליוני בני אדם. עבודתו בראייה ממוחשבת, למידת מכונה ובינה מלאכותית עומדת מאחורי מובילאיי, מן החברות המזוהות ביותר עם תרומתה של ישראל לבטיחות בדרכים ולתחבורה חכמה; מאחורי אורקם, שביקשה להעמיד טכנולוגיית ראייה מלאכותית לשירות אנשים עם עיוורון ולקות ראייה; ומאחורי מיזמים נוספים בתחומי בנקאות דיגיטלית, מודלי שפה, רובוטיקה ובינה מלאכותית פיזית.

ייחודו של שעשוע אינו רק ברשימת החברות שהקים, אלא בדרך שבה חזר שוב ושוב על אותו מהלך נדיר: זיהוי שאלה מדעית מורכבת, ניסוח פתרון חישובי, הפיכת הידע למערכת עובדת, ובניית ארגון המסוגל להביא את המערכת לשוק עולמי. בכך הוא נעשה לאחד הסמלים של ההייטק הישראלי במיטבו: שילוב של מתמטיקה, הנדסה, תעוזה יזמית, אחריות חברתית ואמונה שטכנולוגיה יכולה לשרת חיים אנושיים ממשיים.

ילדות, השכלה וגיבוש דרך מדעית

שעשוע נולד ב-26 במאי 1960 בישראל. לפי המקורות הביוגרפיים שסופקו, הוא גדל במשפחה ממוצא עיראקי, למד במגמת מחשבים באורט טכניקום, ובהמשך שירת בצה״ל כקצין שריון. כבר במסלולו המוקדם ניכרה נטייה לשילוב בין חשיבה פורמלית לבין מערכות מעשיות: מתמטיקה ומדעי המחשב מצד אחד, ויישום הנדסי בעולם מורכב מצד אחר.

בשנת 1985 קיבל תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1989 קיבל תואר שני ממכון ויצמן למדע בהנחיית פרופ׳ שמעון אולמן. בשנת 1993 השלים דוקטורט ב-MIT במסגרת המעבדה לאינטליגנציה מלאכותית, ולאחר מכן המשיך לפוסט־דוקטורט במרכז ללמידה ביולוגית וחישובית ב-MIT בהנחיית פרופ׳ טומאסו פוג׳יו. הרקע הזה הציב אותו בדיוק בנקודת המפגש שבין תפיסה אנושית, גאומטריה, למידה חישובית וראייה ממוחשבת.

קריירה אקדמית: ראייה ממוחשבת כשפה מדעית

לאחר תקופה קצרה בטכניון, הצטרף שעשוע בשנת 1996 לבית הספר למדעי המחשב ולהנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1999 מונה לפרופסור חבר, בשנת 2003 לפרופסור מן המניין, ובשנים 2002–2005 עמד בראש בית הספר. משנת 2007 הוא מחזיק הקתדרה על שם זקס במדעי המחשב באוניברסיטה העברית.

מחקריו עסקו בשאלות יסוד של ראייה ממוחשבת ולמידה: כיצד מחשב יכול לזהות אובייקטים, להבין צורה מתוך תמונות, להבחין במבנים בולטים, לעבוד עם גאומטריה מרובת־מבטים, וללמוד מתוך נתונים חזותיים מורכבים. תחומים שנשמעים מופשטים — טנזורים מרובי־ממדים, אופטימיזציה, מודלים גרפיים, רשתות עמוקות — קיבלו אצלו משמעות יישומית: הם הפכו לכלים שבעזרתם מכונה יכולה לפרש את העולם החזותי, ולא רק לאחסן תמונה או למדוד פיקסלים.

החשיבות האקדמית של שעשוע ניכרת גם בכך שמחקרו לא נשאר תחום למאמרים ולכנסים. הוא היה חלק מדור חוקרים ישראלי שהראה כי מחקר במדעי המחשב יכול לצמוח בירושלים ובישראל, להשפיע על התעשייה העולמית, ולהעמיד תלמידים, עמיתים וחברות סביב חזית טכנולוגית חדשה. בשנת 2026 נבחר כחבר בינלאומי באקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית, על תרומתו לראייה ממוחשבת וליישומיה בטכנולוגיית נהיגה אוטונומית.

מובילאיי: ממחקר חזותי לבטיחות בדרכים

בשנת 1999 ייסד שעשוע, יחד עם זיו אבירם, את מובילאיי. הרעיון המרכזי היה שאפשר להשתמש במצלמה, באלגוריתמים ובשבבים ייעודיים כדי לסייע לרכב להבין את סביבתו: לזהות נתיבים, הולכי רגל, כלי רכב אחרים וסכנות אפשריות, ולהתריע או לפעול בזמן. זה היה חזון מדעי והנדסי כאחד, משום שבאותם ימים לא היה ברור שמערכת מבוססת מצלמה תוכל להגיע לרמת אמינות, עלות וסקייל המתאימה לתעשיית הרכב העולמית.

תרומתה של מובילאיי הייתה בהפיכת הראייה הממוחשבת ממחקר מעבדתי למערכת בטיחות תעשייתית. החברה פיתחה מערכות סיוע מתקדמות לנהג וטכנולוגיות לנהיגה אוטונומית, והטמיעה אותן בשיתופי פעולה עם יצרני רכב רבים. בכך סייעה להפוך את רעיון הרכב הרואה — רכב המסוגל לקרוא את הכביש ואת סביבתו — לחלק ממשי מתעשיית התחבורה.

בשנת 2014 הונפקה מובילאיי בניו יורק באחת ההנפקות הישראליות הגדולות עד אז. בשנת 2017 נרכשה החברה על ידי אינטל בעסקה של כ-15.3 מיליארד דולר, מן העסקאות הבולטות בתולדות ההייטק הישראלי. בשנת 2022 הונפקה מובילאיי מחדש בנאסד״ק. מעבר למספרים, חשיבות הסיפור היא בכך שחברה שנולדה ממחקר ישראלי הצליחה להפוך למוקד גלובלי בתחום הבטיחות האקטיבית, הנהיגה המסייעת והנהיגה האוטונומית.

ביולי 2026 הודיעה מובילאיי כי שעשוע מסר לדירקטוריון את כוונתו לפרוש מתפקיד המנכ״ל לאחר שימונה לו יורש. לפי הודעת החברה, הוא יישאר דירקטור, והדירקטוריון הציע לו לכהן כיו״ר לאחר מינוי מנכ״ל חדש. ניסוח זה חשוב: מדובר בתהליך מעבר מתוכנן, לא בסיום שכבר הושלם. גם בשלב זה הוצג שעשוע כדמות מרכזית בהמשכיות הטכנולוגית של מובילאיי, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית מתקדמת, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה הומנואידית.

אורקם: טכנולוגיה מסייעת וראייה מלאכותית לאדם

בשנת 2010 ייסד שעשוע, שוב לצד זיו אבירם, את אורקם טכנולוגיות. אם מובילאיי עסקה ביכולת של רכב לראות את הכביש, אורקם ביקשה להעמיד ראייה ממוחשבת לשירות אנשים שאינם יכולים להסתמך על ראייתם. מוצרי החברה נועדו לקרוא טקסטים, לזהות עצמים ופנים ולסייע לאנשים עם לקות ראייה או עיוורון להתנהל באופן עצמאי יותר.

המשמעות התרבותית והחברתית של אורקם רחבה מן המכשיר עצמו. היא מבטאת תפיסה שלפיה טכנולוגיה עמוקה אינה חייבת להישאר נחלת תעשיות ענק בלבד; היא יכולה גם להיות כלי של נגישות, כבוד ועצמאות. עבור ארכיון של מורשת יהודית וישראלית, זהו חלק חשוב בסיפורו של שעשוע: מדען ויזם שמיישם ידע מתקדם לא רק לשוק גדול, אלא גם לצורך אנושי עדין ומובהק.

יזמות נוספת: שפה, בנקאות, רובוטיקה ובינה מלאכותית פיזית

לאורך השנים הרחיב שעשוע את פעילותו מעבר לתחום הרכב. AI21 Labs, שאותה ייסד יחד עם פרופ׳ יואב שוהם ואורי גושן, פועלת בתחום מודלי השפה והבינה המלאכותית הארגונית. בהקשר זה עבר שעשוע מעולם של ראייה ממוחשבת לעולם של הבנת שפה, אך נשאר באותו ציר רעיוני: בניית מערכות חישוביות שמנסות להבין, לפרש ולסייע לבני אדם במשימות קוגניטיביות מורכבות.

ב-ONE ZERO, הבנק הדיגיטלי הישראלי, הופיע צד אחר של יזמותו: ניסיון להשתמש בטכנולוגיה ובאוטומציה כדי לעצב שירותים פיננסיים מודרניים. לפי פרסומי הבנק, שעשוע הוא מייסד ובעל שליטה מרכזי. גם כאן בולט הדפוס המוכר של שילוב טכנולוגיה מתקדמת עם שוק מסורתי שהשתנה לאט, ועם שאיפה לבנות תשתית חדשה במקום לשפר מעט את הקיים.

במנטי רובוטיקס וב-AAI Technologies פנה שעשוע אל תחומים חדשים יותר של בינה מלאכותית: רובוטים דמויי אדם, מערכות מומחה ובינה מלאכותית הפועלת בתוך העולם הפיזי. בינואר 2026 הודיעה מובילאיי על הסכם לרכישת מנטי רובוטיקס בסכום של עד 900 מיליון דולר, במהלך שנועד להרחיב את יכולות החברה לעולמות של Physical AI — מערכות שמבינות הקשר, פועלות במרחב ומשלבות תפיסה, תכנון ובטיחות.

פעילות חברתית ופילנתרופית

הביוגרפיה של שעשוע כוללת גם פעילות חברתית ופילנתרופית מתמשכת. קרן משפחת שעשוע, שאותה הקים עם רעייתו ענת רמתי־שעשוע, פועלת לקידום הזדמנויות חברתיות וכלכליות בישראל. לפי חומרי הקרן והמקורות שסופקו, פעילותה כוללת תמיכה באוכלוסיות מיוצגות בחסר, קידום תעסוקה ושילוב חברתי, סיוע לעסקים קטנים ותמיכה בחינוך ובמלגות.

במהלך תקופת הקורונה יזמה המשפחה את הבית לסולידריות חברתית ואת WE19, מיזם שנועד לסייע לעסקים קטנים בתקופה של משבר כלכלי. גם פעילות זו מתיישבת עם התבנית הרחבה של חייו הציבוריים: איתור בעיה מערכתית, בניית מנגנון פעולה, וגיוס משאבים וארגון כדי להשפיע על חיי אנשים בפועל.

הוקרה ציבורית ומקצועית

שעשוע זכה בשורה של פרסים והוקרות בישראל ובעולם. בין היתר הוענקו לו פרס לנדאו, פרס דן דוד בתחום הבינה המלאכותית, פרס החדשנות בתחום הניידות של Automotive Hall of Fame, פרס ישראל לשנת 2023 בתחום מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, וכן בחירה לאקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית בשנת 2026. בשנת 2017 נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות.

חשיבותן של ההוקרות אינה רק בטקסיות שלהן. הן משקפות הכרה בשלושה מעגלי השפעה: תרומה מדעית לתחומי הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית; תרומה תעשייתית וכלכלית לבניית חברות ישראליות גלובליות; ותרומה חברתית באמצעות פילנתרופיה ויזמות המכוונות לצמצום פערים ולהרחבת הזדמנויות.

משמעות ישראלית, יהודית ועולמית

סיפורו של אמנון שעשוע הוא סיפור ישראלי מובהק של ידע, העזה וחיבור בין אוניברסיטה, צבא, תעשייה וחברה אזרחית. הוא מראה כיצד מדינה קטנה יכולה להשפיע על תעשיות עולמיות כאשר היא מטפחת מדע מעמיק, יזמות נועזת ויכולת ביצוע. עבור החברה הישראלית, מובילאיי ואורקם הפכו לדוגמאות של חדשנות שאינה מסתפקת ביישום מקומי, אלא מבקשת לקבוע סטנדרט עולמי.

במובן יהודי רחב יותר, מורשתו משתלבת במסורת של למדנות, פתרון בעיות, אחריות קהילתית ותיקון מעשי של העולם. אין זה סיפור של מורשת במובן נוסטלגי בלבד, אלא של מורשת חיה: היכולת לקחת כלים אינטלקטואליים מופשטים ולהשתמש בהם כדי להגן על בני אדם, להרחיב עצמאות, ליצור מקומות עבודה, לבנות מוסדות ולהעניק השראה לדור הבא של מדענים ויזמים.

מדוע הוא חלק נכבד מהמורשת

אמנון שעשוע ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מתעד תרומה ישראלית ויהודית בת זמננו בעלת השפעה ממשית: מחקר אקדמי שהוביל לבטיחות בדרכים, טכנולוגיה מסייעת שהרחיבה עצמאות לאנשים עם לקות ראייה, חברות שביססו את מעמדה של ישראל בחזית הבינה המלאכותית, ופעילות פילנתרופית שנגעה בשאלות של הזדמנות, סולידריות ואחריות חברתית. Moreshet.com אינו מתעד רק עבר רחוק; הוא גם שומר את זיכרון האנשים שבתקופתנו מעצבים את משמעותה של יצירה ישראלית בעולם. במובן הזה, מורשתו של שעשוע היא חלק מן הסיפור הרחב של עם, מדינה וקהילה הממשיכים להפיק ידע, מוסדות וכלים המשפיעים הרבה מעבר לגבולותיהם.