beta

אלון גור אריה

במאי, תסריטאי, יוצר קומדיה ומרצה ישראלי שהפך את אהבתו לקולנוע, הומור ומוזיקה לעשייה רבת־תחומים

אלון גור אריה (נולד ב-5 בספטמבר 1976) הוא במאי, תסריטאי, מפיק, שחקן, קומיקאי, מלחין, עורך תוכן ושדרן רדיו ישראלי. לאורך יותר משני עשורים הוא פעל בקולנוע, בטלוויזיה, ברדיו, בתיאטרון ובחינוך, ויצר גשר בין מסורת הקומדיה הישראלית לבין קהלים חדשים. עבודתו נעה מסרטי פולחן עצמאיים ועד הפקות קולנוע מסחריות, מסדרות לילדים ועד הרצאות על תולדות הקומדיה.

מהפסנתר והצופים אל עולם הקולנוע

גור אריה גדל בראשון לציון, הבכור מבין שלושה אחים, במשפחה של יואל וויויאן גור אריה. הוא החל ללמוד פסנתר בגיל שש, צייר קומיקסים, כתב מנגינות ונמשך מילדותו לסרטי קומדיה. בכיתה ט' זכה בפסטיבל ארצי של הצופים על שיר שחיבר, ובהמשך כתב, ביים והלחין פסטיבלים ומחזות זמר במסגרת תנועת הצופים.

את גיוסו לצה"ל דחה בשנה כדי להקים את גרעין אתגר — גרעין של צעירים שהקימו שבטי צופים בפריפריה. במהלך שירותו הצבאי שירת כמדריך ביחידת ההסברה "שרון", שעסקה בידיעת הארץ ובאיכות הסביבה. לאחר השחרור עבד כמפיק מוזיקלי בפסטיבלים ואייר קומיקסים בעיתון "ראש אחד".

בשנים 1999–2003 למד בימוי, עריכה ועשיית סרטים בבית הספר לאמנות "קאמרה אובסקורה". כבר בתקופת הלימודים התברר שהקומדיה אצלו אינה רק סגנון, אלא דרך ליצור קהילה: באמצעות דמויות, מוזיקה, משחקי מילים והיכרות עם הקהל.

יצירה קולנועית: מן העצמאות אל הקהל הרחב

המוסד הסגור

לאחר ארבע שנות עבודה יצא בשנת 2007 סרטו העצמאי הראשון, "המוסד הסגור", בכיכובם של רון שחר, אילן דר, לנה אטינגר ואלי גורנשטיין. הסרט נועד בתחילה להיות פרויקט הגמר שלו, אך לאחר שנפסל במסגרת הלימודים הפך להפקה עצמאית. הבכורה נערכה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ולאחר מכן התקיימו הקרנות מסחריות בעיקר בסינמטקים. לפי החומר הקיים, עד אוקטובר 2018 צפו בו כ-80,000 איש.

הסרט זכה בפרסים ובציוני הוקרה בפסטיבלי קומדיה וקולנוע בארצות הברית ובקנדה, ובהם פרס הבמאי הטוב ביותר ופרס האפקטים המיוחדים בפסטיבל Houston Comedy Film Festival, פרס בחירת הקהל בפסטיבל Toronto World of Comedy, ופרסים בפסטיבלים בלוס אנג'לס ובאטלנטה. הישגים אלה המחישו כיצד יוצר ישראלי עצמאי יכול לבנות לעצמו קהל גם מחוץ למערכת ההפקה המרכזית.

מבצע ביצה

בשנת 2017 יצא "מבצע ביצה", סרט הרפתקאות קומי ומוזיקלי לכל המשפחה שהפיקו סרטי יונייטד קינג. העלילה עוקבת אחר העברת ביצת נשר נדירה מהספארי ברמת גן לשמורת גמלא ברמת הגולן, ומסתבכת כאשר שני נוכלים מנסים לחטוף אותה. הסרט צולם בספארי ובשמורה ושילב שחקנים עם בעלי חיים ואפקטים מיוחדים, ובהם פיל וירטואלי וסלע ממוחשב המוחץ מכונית.

הסרט הרחיב את פעילותו של גור אריה לקולנוע משפחתי, שבו הרפתקה והומור מאפשרים לילדים ולהורים לחלוק חוויה ישראלית משותפת. את שיר הנושא, "לפרוש כנפיים", הלחין גור אריה וביצעה עדי כהן.

המוסד

בשנת 2019 הוקרן סרטו "המוסד", קומדיית אקשן המרחיבה ומאתחלת את הרעיון של "המוסד הסגור". הסרט מציג פארודיה על עולם הריגול והביטחון הישראלי והבין־לאומי, ובמרכזו סוכן מוסד ישראלי המתחרה בסוכנת CIA במאבק להצלת העולם, לצד חטיפתו של מיליונר אמריקאי בירושלים. השתתפו בו, בין היתר, צחי הלוי, עדי הימלבלוי, אפרת דור, שלומי קוריאט, טל פרידמן, דביר בנדק, גילה אלמגור, אילן דר ותומר שרון.

הסרט היה הסרט הישראלי הקופתי ביותר בשנת 2019 לפי החומר שנמסר, ומכר כרבע מיליון כרטיסים בקיץ אותה שנה. הוא פתח את פסטיבל קולנוע דרום, הוקרן בפסטיבלים בטאלין, לוס אנג'לס, מומביי, פונה, מונטה קרלו, ברזיל ושווייץ, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קומדיה בין־לאומי בקנדה. בשנת 2020 נמכר הסרט לרשת HBO. שיתוף הפעולה עם דייוויד צוקר, מיוצרי "טיסה נעימה", "סודי ביותר" ו"האקדח מת מצחוק", חיבר את הקומדיה הישראלית למסורת פארודית בין־לאומית והשפיע על פיתוח, כתיבה והפקה של הסרט.

כתיבה, בימוי ויצירה לילדים

גור אריה כתב את התסריטים לסרטים "גויאבות" ו"האוצר מעבר לנהר" יחד עם קובי מחט, וביים וכתב את הסרטים הקצרים "מלחמת המלבי", "לשיר עם האויב" ו"אפי השומר". הוא גם השתתף כשחקן בסרט "סרט אפס".

ביצירתו לילדים שילב בין עלילה, מוזיקה, אנימציה והומור. הוא ביים וכתב את "גולגולנוע", שני מופעים קולנועיים המשלבים דמות וירטואלית על המסך עם שחקנים על הבמה. הוא יצר וביים את "תעלומות מהאגדות", ערך תסריט וביים שחקנים בעונה השלישית של "בית ספר למכשפים", וביים וכתב את הסדרה "קצפת ותות". נוסף על כך ביים קטעים ל"רחוב סומסום" ולתוכניות מוזיקליות כגון "מדינת המקצבים".

במהלך עבודתו בטלוויזיה כתב ופיתח תכנים לערוצי הילדים, לוגי, הופ!, ערוץ 10, ערוץ 2, הטלוויזיה החינוכית ו-HOT. בין התוכניות והפרויקטים שבהם השתתף נמצאים "מה שלמה", "חוכמולוגי", "ברוכים הבאים לבית ספר חגבים", "הצלצול הוא בשבילי", "נחשון כל יכול", "כמה כמה", "קוד 100", "מאסטרו", "חידון התנ"ך", "פטטה מכוכב בטטה" ופרויקטים בכיכובה של מיקי קם. פעילות זו הפגישה אותו עם קהלים צעירים והעניקה להם תוכן מקורי, מוזיקלי והומוריסטי בעברית.

רדיו, סאטירה ותרבות פופולרית

אחד הפרויקטים המזוהים ביותר עם גור אריה הוא "היפופוטם" — תוכנית רדיו ומופעי מערכונים שנוצרה עם אייל שינדלר, נמרוד יזהר, ליאור אברבנאל, אביעד רוטר ויוצרים נוספים. התוכנית החלה בתחנת "ראשונית" בראשון לציון, חזרה לאחר שירותם הצבאי ברדיו תל אביב, והמשיכה גם בגרסאות מצולמות באינטרנט עבור פליקס ונענע10.

"היפופוטם" התבססה על נונסנס, דמויות אבסורדיות, ג'ינגלים, פרסומות פיקטיביות ומשימות למאזינים. בין המערכונים והפינות שנחרטו בזיכרון היו "קולנועפון", "תדריך יציאה לחיילים", "חנות מתנות לגבר", "פרפר נחמד — הפרק האבוד", "היפומחזמר" ו"שיר בשקל". התוכנית שודרה גם במתכונת יומית בקיץ 2000, וכללה אורחים, משחקי רדיו ויצירת קשר ישיר עם המאזינים.

בהמשך הופיע גור אריה ב"היפופוטם על הבמה" בסינמטק תל אביב, מופע שהתחדש מדי חודש והחזיר את הדמויות מן הרדיו והאינטרנט אל הבמה. הוא השתתף גם ב"היפות והאמיצות" וב"צ'ט ברשת", ושימש ככותב, שחקן, במאי ושדרן בפרויקטים ששילבו רדיו, וידאו, אינטראקטיביות והופעה חיה.

ככותב קומדיה עבד עם יוצרים ומבצעים רבים. הוא כתב קטעים לחבורת "מה קשור", השתתף בכתיבת תוכניות כמו "שבוע סוף!", "משחק מכור" ו"הספסל האחורי", וכתב יחד עם מיקי קם את מופע היחיד "רגל פה רגל שם". הוא גם הגיש פינה סאטירית בתוכנית "עד כאן".

מוזיקה והלחנה

המוזיקה מלווה את יצירתו של גור אריה מראשית דרכו. הוא הלחין את "שיר אהובת הסוכן" בביצועה של מיקי קם ואת "המנון המוסד", שהופיע גם ב"המוסד". הוא כתב פתיחים ופסקולים לסדרות ילדים, ובהן "ברוכים הבאים לבית ספר חגבים", "הצלצול הוא בשבילי", "נחשון כל יכול", "מה שלמה", "כיף של חווה" ו"בונבונים".

החיבור בין מוזיקה, תסריט ובימוי מאפשר לו ליצור עולם שלם ולא רק בדיחה או סצנה בודדת. בקולנוע, בטלוויזיה ובמופעי הילדים, השיר משמש אצלו כלי לבניית דמויות, לקידום העלילה וליצירת זיכרון תרבותי משותף.

מרצה, מחנך ומתווך של תולדות הקומדיה

גור אריה מרצה על קולנוע ועל תולדות הקומדיה בסדרת "מועדון הסרט המופרע", שהתקיימה בסינמטקים בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בראש פינה ובשדרות, וכן באוניברסיטת בן־גוריון, בלימודי "זמן אשכול", בבית אריאלה, בבית ציוני אמריקה, במכון אבשלום, במכון מגיד וב"האוזן השלישית".

הרצאותיו עוסקות ביוצרים ובתופעות שעיצבו את הקומדיה, ובהם מונטי פייתון, וודי אלן, האחים מרקס, באגס באני, אפרים קישון, חבורת לול, צ'רלי צ'פלין, מל ברוקס, "סאות'פארק" ושייקה אופיר. הוא מציג את ההיסטוריה של הז'אנר באופן נגיש ומשעשע, ובדרך זו מחבר בין הקהל הישראלי לבין מקורותיה המקומיים והבין־לאומיים של הקומדיה.

הוא כתב ב-ynet סדרת טורים על יוצרי הקומדיות הגדולות ועל תופעות קולנועיות, לימד תסריטאות קומית בבית הספר סם שפיגל לטלוויזיה ולקולנוע, והנחה אירועים ומפגשים בסינמטקים ובמוסדות תרבות. בין האירועים שבהם השתתף היו מפגשים עם יוצרי "מבצע סבתא" ו"הפרלמנט", ערב עם אבי נשר ואדיר מילר, ומפגש עם ד"ר רפי קישון סביב גרסה באנגלית של "תעלת בלאומילך".

בזכות שילוב זה של יצירה והוראה, גור אריה אינו רק יוצר קומדיות אלא גם מסייע לשמר את הזיכרון של הקולנוע וההומור הישראלי, להציג אותו לדור חדש ולמקם אותו בתוך ההיסטוריה הרחבה של התרבות הפופולרית.

הכרה ציבורית

בשנת 2019 נבחר גור אריה לרשימת חמישים אנשי השנה בתרבות ובבידור של מאקו תרבות. הוא הגיש משדרי אוסקר בגלי צה"ל בשנים 2014–2016, התארח בתוכניות רדיו וטלוויזיה, השתתף בתוכנית "הקרנה פרטית" על אבני דרך בקולנוע הישראלי, והמשיך להופיע כפרשן וכמרצה בענייני קולנוע וקומדיה.

מדוע אלון גור אריה ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אלון גור אריה ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעילותו מתעדת ומעשירה פרק משמעותי בתרבות הישראלית: הקומדיה כיצירה קולנועית, טלוויזיונית, רדיופונית וחינוכית. הוא יצר סרטים שהגיעו לקהל רחב בישראל ובפסטיבלים בעולם, פיתח תכנים לילדים, יצר מוזיקה, טיפח פורמטים של הומור ברדיו ובאינטרנט, והפך את הדיון בתולדות הקומדיה לנגיש לקהלים רבים.

המורשת שלו נמצאת גם במוסדות ובקהילות שבהם פעל — בסינמטקים, בבתי ספר לקולנוע, בתחנות רדיו, בערוצי ילדים ובמופעי במה — וגם באנשים שנחשפו באמצעותו ליצירה ישראלית ולמקורות ההומור שעיצבו אותה. Moreshet.com הוא מקום טבעי לתעד בו את השילוב הייחודי הזה בין קולנוע, מוזיקה, מדיה, חינוך וחיי תרבות ישראליים, ואת הדרך שבה יוצר יחיד יכול להפוך אהבה לקומדיה למפעל ציבורי מתמשך.