אוליבר הארט

אוליבר סימון ד'ארסי הארט, יליד לונדון 1948, הוא מן הכלכלנים הבולטים בדורו. מחקריו בתורת החוזים עוסקים בשאלה כיצד אנשים, חברות ומוסדות מקבלים החלטות ופועלים יחד כאשר אי־אפשר לצפות מראש כל מצב עתידי. בכך העניק הארט לכלכלה מסגרת חשיבה מעשית להבנת בעלות, שליטה, אחריות ותמריצים — סוגיות הנוגעות לעסקים, לממשלות ולחיי היום־יום.

הארט נולד למשפחה יהודית משכילה. אביו, פיליפ ד'ארסי הארט, היה חוקר בתחום הרפואה, ואמו, רות מאייר, הייתה גינקולוגית. אביו השתייך למשפחת מונטגיו, וצאצא למשפחתו היה סמואל מונטגיו, הברון הראשון סוויילינג וחבר פרלמנט בריטי. הרקע המשפחתי והאינטלקטואלי הזה הציב את הלימודים, המחקר והאחריות הציבורית במרכז חייו, אך תרומתו של הארט ניכרת בעיקר בעבודתו המדעית ובאופן שבו היא השפיעה על החשיבה הכלכלית והמשפטית בעולם.

השכלה ובניית קריירה אקדמית

הארט החל את לימודיו בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג', שם קיבל בשנת 1969 תואר ראשון במתמטיקה. בשנת 1972 השלים תואר שני בכלכלה באוניברסיטת וורוויק, וב־1974 קיבל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון. עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בכלכלת אי־הוודאות, נכתבה בהנחיית מייקל רוטשילד והניחה יסוד לעיסוקו המתמשך במצבים שבהם חוזים אינם יכולים לכלול מראש כל אפשרות.

לאחר הדוקטורט לימד באוניברסיטת אסקס, היה עמית בצ'רצ'יל קולג' בקיימברידג', ובהמשך כיהן כפרופסור בבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנת 1984 עבר לארצות הברית והצטרף לסגל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. משנת 1993 הוא פועל באוניברסיטת הרווארד, שבה היה פרופסור ועמד בראש המחלקה לכלכלה בשנים 2000–2003. בשנת 1997 נעשה לראשון שנשא את התואר Andrew E. Furer Professor of Economics בהרווארד.

במהלך הקריירה נבחר הארט לעמית או לחבר בכמה מן הגופים המרכזיים במדעי החברה והכלכלה, ובהם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, החברה האקונומטרית, האגודה האמריקאית למימון, האקדמיה הבריטית והאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הוא גם כיהן כנשיא האגודה האמריקאית למשפט וכלכלה וכסגן נשיא האגודה האמריקאית לכלכלה.

תורת החוזים והרעיון של חוזים בלתי־שלמים

התרומה המרכזית של הארט היא פיתוח תורת החוזים המודרנית, ובייחוד ההבנה שחוזים רבים הם בהכרח חוזים בלתי־שלמים. אין ביכולתם של הצדדים לצפות כל שינוי, סיכון או מחלוקת שעלולים להתעורר בעתיד, ולכן אי־אפשר לנסח מראש הוראות מחייבות לכל תרחיש. במצב כזה, השאלה החשובה איננה רק מה כתוב בחוזה, אלא מי מחזיק בזכות לקבל החלטה כאשר החוזה אינו מספק תשובה.

מתוך נקודת מוצא זו חקר הארט את הקשר בין זכויות בעלות, שליטה ומבנה ארגוני. עבודותיו עם סנפורד גרוסמן ועם ג'ון הרדמן מור עסקו, בין היתר, בגבולות החברה, בשאלה מתי כדאי לאחד פעילויות תחת בעלים אחד, ובמקרים שבהם עדיף להשאיר נכסים או פעילויות בידיים נפרדות. המסקנות סייעו לכלכלנים, משפטנים ומנהלים לחשוב באופן מדויק יותר על מיזוגים, מיקור חוץ, יחסי ספקים ולקוחות, מבנה של חברות וקבלת החלטות בארגונים.

ספרו החשוב Firms, Contracts, and Financial Structure, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בשנת 1995, ריכז ופיתח חלק מרכזי מרעיונותיו. מאמריו על זכויות קניין, אינטגרציה אנכית ואופקית, השתלטויות, מבנה פיננסי ויחסי מנהל–סוכן הפכו לחלק מן התשתית התאורטית שעליה נשענים מחקרים רבים בכלכלה, במימון, במשפט ובמנהל עסקים.

מן התאוריה למדיניות ולמשפט

חשיבות עבודתו של הארט אינה מוגבלת לאקדמיה. התאוריה שלו מסייעת לנתח חוזים בתחומים שבהם יש פערי מידע, אינטרסים מנוגדים ואי־ודאות: מימון, בריאות, חינוך, תשתיות ושותפויות בין המגזר הציבורי לפרטי. היא מאפשרת לשאול לא רק כיצד ליצור תמריצים, אלא גם למי ראוי להעניק שליטה כאשר הצדדים אינם מסוגלים להתחייב מראש לכל החלטה עתידית.

הארט שימש גם מומחה מטעם הממשלה בשני הליכים משפטיים הנוגעים לטענות מס של חברות — Black and Decker נגד ארצות הברית ו־WFC Holdings נגד ארצות הברית. במקרים אלה יושמו רעיונותיו על שליטה בנכסים ועל משמעותה הכלכלית של בעלות, כדי לבחון אם חברות שמכרו נכסים אך שמרו בפועל על שליטה בהם זכאיות להטבות מס. בכך ניכר כיצד מודלים תאורטיים יכולים להשפיע על הכרעות משפטיות ועל האופן שבו רשויות מפרשות עסקאות מורכבות.

פרס נובל והכרה בינלאומית

בשנת 2016 קיבל אוליבר הארט, במשותף עם בנגט הולמסטרום, את פרס נובל לזיכרון בכלכלה על תרומתם לתורת החוזים. ועדת הפרס הדגישה את חשיבות מחקריהם להבנת האופן שבו חוזים מסייעים לעצב מוסדות, להקצות אחריות ולהתמודד עם ניגודי אינטרסים. עבודתו של הארט על בעלות, שליטה וחוזים בלתי־שלמים הייתה מרכיב מרכזי בהכרה זו.

הפרס העניק נראות עולמית לתחום מחקר שלא תמיד נראה לעין הציבור, אף שהוא משפיע על מוסדות מרכזיים: כיצד מתכננים ארגון, כיצד מחלקים סמכויות, כיצד מגינים על השקעות וכיצד קובעים מי יכריע כאשר המציאות אינה תואמת את הכתוב בהסכם. בשנת 2023 הוענק לו גם תואר אבירות בריטי, על שירותיו לתאוריה הכלכלית.

מורה, חוקר ונציג של מסורת אינטלקטואלית יהודית

לצד תרומתו המחקרית, הארט היה מורה ומנחה לדורות של סטודנטים וכלכלנים צעירים. עבודתו האקדמית מדגימה את כוחו של מחקר יסודי: רעיון מופשט על חוזים וזכויות החלטה יכול להפוך לכלי להבנת חברות, מוסדות ציבוריים ומערכות משפטיות. השפעתו ניכרת אפוא לא רק בפרסומים שכתב, אלא גם בתלמידים, בחוקרים ובמקבלי החלטות שהמשיכו לפתח וליישם את רעיונותיו.

הארט מחזיק באזרחות בריטית ואמריקאית. הוא נשוי לריטה ב' גולדברג, פרופסור לספרות בהרווארד ומחברת ספר הזיכרונות Motherland: Growing Up With the Holocaust. הקשר המשפחתי והתרבותי הזה מוסיף נדבך לחיבור בין עבודתו של הארט לבין עולם יהודי שבו זיכרון, חינוך, אחריות אינטלקטואלית ומחויבות לחברה הם חלק מרכזי מן המורשת.

מדוע אוליבר הארט ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אוליבר הארט ראוי להיכלל במורשת בזכות תרומה מדעית בעלת השפעה רחבה ומתמשכת. הוא לא רק זכה בפרס נובל; הוא שינה את השפה שבה כלכלנים, משפטנים ומנהלים מדברים על חוזים, בעלות ושליטה. באמצעות התאוריה של חוזים בלתי־שלמים הוא סיפק כלים להבנת החלטות ממשיות בחברות ובמוסדות ציבוריים, והשפיע על מחקר, מדיניות ופסיקה.

סיפורו מחבר בין חיי יהודים בבריטניה, מוסדות ההשכלה הגבוהה באירופה ובארצות הברית, לבין אחת ההתפתחויות החשובות בכלכלה המודרנית. עבור מורשת (Moreshet), אוליבר הארט הוא דוגמה לאופן שבו חוקר יהודי יכול להעמיק תחום עולמי ולהשפיע על מוסדות ועל חייהם של אנשים רבים, גם כאשר עבודתו עוסקת בשפה האוניברסלית של תאוריה כלכלית. ב־Moreshet.com מקומו נשמר כחלק מן הסיפור הרחב של יהודים שהעשירו את המדע, את המחשבה ואת החברה בעולם.