אהרן מגד

אהרן מגד (1920–2016) היה סופר, מחזאי, עורך ופובליציסט, מן היוצרים הבולטים של הספרות העברית שלאחר קום המדינה. בספריו פגש הקורא את הקיבוץ ואת העיר, את האידיאל הציבורי ואת תחושתו של היחיד שאינו תמיד מוצא בו מקום. לצד יצירה ענפה מילא מגד תפקיד חשוב בבניית במות ספרותיות ובייצוג התרבות הישראלית בחו״ל. ב־2003 זכה בפרס ישראל לספרות.

מן המושבה והקיבוץ אל הספרות

מגד נולד בפולין בשם אהרן גרינברג ועלה עם משפחתו לארץ ב־1926. הוא גדל ברעננה, למד בגימנסיה הרצליה והיה פעיל בתנועת המחנות העולים. במשך שנים היה חבר קיבוץ שדות ים. הסביבה החלוצית והחיים בקבוצה היו עבורו ניסיון ממשי, שממנו צמחו גם שאלות על המחיר האישי של ציפיות משותפות.

הוא החל לפרסם סיפורים בשנות הארבעים, וב־1950 הופיע ספרו הראשון, ״רוח ימים״. לאחר שעבר לתל אביב הרחיב את עבודתו הספרותית והעיתונאית. המעבר בין הקיבוץ לעיר לא היה רק שינוי כתובת, אלא מפגש עם צורות שונות של שאיפה, הצלחה ושייכות בחברה הישראלית המתהווה.

דמויות החיות בתוך אידיאלים

״חדווה ואני״ עוסק במעבר מן הקיבוץ לעיר ובמתח בין חלום משותף לרצונותיו של כל אחד מבני הזוג. הספר היה הבסיס לסדרת הטלוויזיה ״חדווה ושלומיק״, מן ההפקות העלילתיות המוקדמות של הטלוויזיה הישראלית. כך הגיעה יצירתו גם לקהל שחווה את הסיפור דרך המסך.

בספרים כגון ״החי על המת״, ״מחברות אביתר״ ו״פויגלמן״ המשיך מגד לעסוק במפגש בין אדם לסיפור שמספרים עליו או שהוא מספר לעצמו. ב״פויגלמן״ ניצבים זה מול זה משורר יידיש והיסטוריון ישראלי, בתוך יחסים הטעונים בזיכרון ובצורך בהכרה. הספרות היהודית של אירופה אינה נשארת שם עבר רחוק; היא מבקשת כתובת בהווה הישראלי.

עורך ושותף לבניית תרבות

מגד היה ממייסדי ״משא״ וערך את הבמה הספרותית במשך שנים רבות. הוא עבד גם כעורך ספרותי ב״למרחב״ וב״דבר״. עריכה מסוג זה היא חלק מיצירתה של תרבות: בחירת טקסטים, פיתוח שיחה והצבת יצירות שונות זו לצד זו מאפשרים לקוראים ולכותבים לפגוש זה את זה.

בשנים 1968–1971 שירת כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. הוא השתתף במפגשים ספרותיים ובהוראה כאורח במוסדות מחוץ לישראל, וספריו תורגמו לשפות שונות. פרסי ביאליק, ברנר וישראל ביטאו הכרה במפעל ארוך, שחיבר בין סיפור, מסה, מחזה ואחריות למרחב שבו ספרות נקראת ונידונה.

מדוע אהרן מגד ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אהרן מגד ראוי למקומו במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, בשל תרומתו לדיוקנה הספרותי של ישראל ולשמירת הקשר שלה עם זיכרון יהודי רחב. הוא העניק מקום לאדם שמאחורי האידיאל ולסיפור שאינו תמיד זוכה להישמע. עבודתו כעורך וכאיש תרבות הוסיפה למפעלו האישי שירות מתמשך לספרות העברית ולקוראיה.