אברהם הרשקו

אברהם הרשקו, יליד 1937, פנה לשאלה שנראתה בעבר משנית: כיצד התא מפרק חלבונים שכבר אינם נחוצים לו. המחקר שהוביל עם אהרן צ׳חנובר ואירווין רוז חשף מנגנון חיוני לבקרה על החיים בתא וזיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה ב־2004. הוא הראה שפירוק חלבונים הוא תהליך מתוכנן ובררני, בעל חשיבות שאינה פחותה מייצורם.

מילדות בהונגריה למחקר בישראל

הרשקו נולד בקרצג שבהונגריה. בילדותו שרד עם אמו ואחיו גטו ומחנה באוסטריה, בעוד אביו נלקח לעבודות כפייה ובהמשך לשבי. המשפחה התאחדה לאחר המלחמה ועלתה לישראל ב־1950. בירושלים השלים הרשקו לימודי רפואה ודוקטורט באוניברסיטה העברית. לאחר השתלמות בארצות הברית הצטרף ב־1972 לפקולטה לרפואה בטכניון.

מערכת הסימון של התא

הרשקו ועמיתיו חקרו מדוע פירוק מסוים של חלבונים דורש אנרגיה. באמצעות הפרדה ובנייה מחדש של מרכיבי המערכת הם זיהו תהליך שבו החלבון הקטן אוביקוויטין נקשר לחלבוני מטרה. שרשראות מסוימות של אוביקוויטין מסייעות להפנות אותם לפירוק בפרוטאוזום. כך יכול התא לסלק חלבונים פגומים וגם לפנות חלבוני בקרה שמילאו את תפקידם.

המשמעות חורגת מניקיון תאי: שינוי בכמותו של חלבון עשוי לקבוע מתי תא מתחלק וכיצד הוא מגיב לשינויים בסביבתו. הבנת המסלול פתחה אפשרויות לחקר מחלות ולפיתוח תרופות המשפיעות על מערכת זו. מדובר בתשתית ידע רפואית, לא בפתרון יחיד לכל המחלות הקשורות אליה.

השפעה דרך מעבדה ותלמידים

הרשקו שילב חשיבה רפואית עם ניסויים ביוכימיים מדויקים והעמיד דורות של חוקרים. השותפות עם צ׳חנובר החלה במסגרת הכשרת תלמיד מחקר והתפתחה להישג בינלאומי. היא ממחישה את חשיבותה של סביבת לימוד שמאפשרת לעסוק בשאלות יסוד גם לפני שהתועלת המעשית שלהן ברורה.

מדוע אברהם הרשקו ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, כוללת את הרשקו על תרומה ישראלית ששינתה את הבנת התא. מסלולו מחבר הישרדות, השכלה ובניית קהילה מדעית, אך חשיבותו נשענת בראש ובראשונה על הידע שהעניק לעולם: הסבר מדויק למנגנון שהחיים תלויים בו.