א. ב. יהושע

א. ב. יהושע (1936–2022) היה מן הסופרים שהעניקו לספרות הישראלית נוכחות עולמית יציבה. ברומנים, בסיפורים ובמסות שלו הפכו המשפחה, הזוגיות, העבודה והמפגש בין דורות למעבדה של שאלות על זהות ואחריות. הוא שילב עלילה מושכת עם מבנים ספרותיים נועזים, והצליח להעמיד דמויות שהקורא מתקרב אליהן גם כשהן מעוררות בו אי־נחת. ב־1995 זכה בפרס ישראל לספרות.

ירושלים ומורשת ים־תיכונית

יהושע נולד בירושלים בשם אברהם גבריאל יהושע. אביו, יעקב יהושע, חקר וכתב על חיי העיר ועל עולמה הספרדי; אמו הייתה בת משפחה שעלתה ממוגדור שבמרוקו. הזיכרון המשפחתי והמפגש בין קהילות יהודיות ליוו את כתיבתו בלי להפוך אותה לשחזור נוסטלגי בלבד.

הוא למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, עסק בהוראה וחי כמה שנים בפריז. משנות השבעים לימד ספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. פעילותו כמורה העניקה ליצירתו גם המשך בין־דורי: לצד ספרים לקהל הרחב השתתף בהכשרת קוראים וחוקרי ספרות.

מן הסיפור הקצר אל הרומן רב־הקולות

קובץ הסיפורים ״מות הזקן״ ויצירות מוקדמות כגון ״מול היערות״ הציבו אותו בין הכוחות החדשים של הפרוזה העברית. הוא התרחק מסיפור שבו הקבוצה מסבירה את הכול, והעמיק במניעים אישיים, בשתיקה וביחסים טעונים. השפעות של קפקא, עגנון ופוקנר קיבלו אצלו צורה מקומית עצמאית.

״המאהב״ מספר על משפחה ועל חיפוש דרך כמה קולות, כך שאף דמות אינה מחזיקה לבדה את מלוא התמונה. ״גירושים מאוחרים״ משתמש במשפחה כדי לבחון שינוי ושייכות. ״מר מאני״ בנוי מחמש שיחות הנעות לאחור בזמן, ופותח מבט יוצא דופן על דורות של חיים יהודיים בירושלים ובמרחב הים־תיכוני. הצורה עצמה מזמינה את הקורא להשלים פערים ולשאול כיצד סיפור משפחתי נעשה היסטוריה.

אחריות כלפי מי שאינו במרכז

ב״מסע אל תום האלף״ הפגיש יהושע בין קהילות ומנהגים יהודיים כדי לחשוב על זהות והבדל. ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ מתחיל במותה של עובדת זרה בפיגוע והופך למסע של הכרה באדם שהארגון כמעט לא ראה. ״השיבה מהודו״, ״הכלה המשחררת״ ו״המנהרה״ הרחיבו את עיסוקו באהבה, משפחה ומפגש בין תרבויות.

ספריו תורגמו לשפות רבות ועובדו לקולנוע, לתיאטרון ולטלוויזיה. במסות ובהופעות ציבוריות השתתף בעוצמה בדיון על יהדות, ישראליות וחיים משותפים. עמדותיו עוררו מחלוקות, אך גם העידו על תפיסת הסופר כמי שאחריותו אינה מסתיימת עם השלמת כתב היד.

מדוע א. ב. יהושע ראוי לציון כערך חשוב במורשת

יהושע נכלל במורשת (Moreshet), ב־Moreshet.com, בזכות יצירה שהרחיבה את האופן שבו יהודים וישראלים מספרים על עצמם לקהל מקומי ועולמי. הוא העניק למורשת הספרדית והים־תיכונית עומק עלילתי, ולשאלות זהות פנים משפחתיות ואנושיות. הישגו הוא בספרות שאפשר להיסחף בה כסיפור, ובה בעת לצאת ממנה עם הבנה מורכבת יותר של שייכות ואחריות.