פיליפ וולטר כץ

פיליפ וולטר כץ (Phillip Walter Katz;‏ 3 בנובמבר 1962 – 14 באפריל 2000), שנודע בשם פיל כץ, היה מתכנת ויזם תוכנה יהודי־אמריקאי, ממפתחי פורמט הקבצים ZIP ויוצר התוכנות PKZIP ו־PKUNZIP. עבודתו העניקה למיליוני משתמשי מחשב דרך מהירה ונוחה לכווץ קבצים, לאגד כמה מהם בארכיון אחד ולהעבירם באמצעות מערכות תקשורת שרוחב הפס ונפח האחסון שלהן היו מוגבלים מאוד במונחים של ימינו.

תרומתו של כץ לא הסתכמה באלגוריתם או במוצר מסחרי אחד. הוא שילב תכנות יעיל במיוחד, הפצה במודל שיתופי ותיעוד פומבי של פורמט ZIP. השילוב הזה אפשר למפתחים אחרים ליצור תוכנות תואמות וסייע להפוך את ZIP לתקן מעשי ונפוץ לחילופי מידע. גם לאחר שהמחשבים ומערכות ההפעלה השתנו לבלי הכר, הרעיון שקובץ מכווץ אחד יכול לשמש מעטפת ניידת למסמכים, תוכנות ומאגרי מידע נותר חלק מוכר מן החיים הדיגיטליים.

ממילווקי אל עולם התוכנה

כץ נולד במילווקי שבמדינת ויסקונסין וגדל באזור העיר. הוא למד בתיכון ניקולט בגלנדייל ולאחר מכן השלים לימודי הנדסת מדעי המחשב באוניברסיטת ויסקונסין–מילווקי. הכשרתו חיברה בין יסודות מדעי המחשב לבין פתרון בעיות הנדסיות מעשיות — שילוב שניכר בהמשך בדרך שבה כתב תוכנות מהירות וחסכוניות במשאבים.

לאחר לימודיו הצטרף לחברת Allen-Bradley כמתכנת. שם כתב קוד לבקרים מתוכנתים שהפעילו ציוד ייצור במפעלי לקוחות ברחבי העולם. הייתה זו עבודה בסביבה שבה אמינות, מהירות ויעילות אינן תכונות קוסמטיות אלא דרישות תפעוליות. הניסיון הזה התאים לכישרונו של כץ לייעל קוד ולבחון בקפדנות כיצד כל החלטת תכנות משפיעה על ביצועי המחשב.

מהירות כתפיסת פיתוח

באמצע שנות השמונים, כאשר משתמשי מחשבים החליפו תוכנות וקבצים באמצעות לוחות מודעות אלקטרוניים, או BBS, זמן ההורדה ונפח האחסון היו משאבים יקרים. פורמט ARC היה אז אחד האמצעים המקובלים לאריזת קבצים ולדחיסתם. כץ פיתח חלופה מהירה בשם PKARC, ובהמשך כלי חילוץ בשם PKXARC.

יתרונו הבולט היה הביצוע. כץ כתב חלקים קריטיים בשפת סף, ובמקרים אחרים בחן כמה דרכים לכתוב אותה פעולה בשפת C, בדק את קוד המכונה שהפיק המהדר ובחר בגרסה היעילה ביותר. שיטת העבודה הזאת המחישה את כוחו כמתכנת: הוא לא הסתפק בכך שהתוכנה פועלת, אלא ביקש להבין כיצד לגרום לה לבצע את המשימה במהירות המרבית על החומרה המוגבלת של התקופה.

תחילה הפיץ את PKXARC ללא תשלום. מהירותו סייעה לו להתפשט במהירות בקהילת ה־BBS, והתגובות החיוביות עודדו את כץ להפיץ גם את תוכנת הדחיסה ולעבור למודל השיתופי, Shareware. במודל זה היה אפשר לנסות ולהעתיק את התוכנה, והמשתמשים התבקשו לשלם עבור רישום ושימוש מתמשך. זו הייתה דרך הפצה שהתאימה במיוחד לרשתות המשתמשים שקדמו לרשת האינטרנט המסחרית.

הקמת PKWARE ולידתו של ZIP

בשנת 1986 הקים כץ בביתו שבגלנדייל את PKWARE, שם שנגזר מן הביטוי Phil Katz Software. בתחילה המשיך לעבוד גם בחברת התוכנה Graysoft, שאליה הצטרף לאחר שעזב את Allen-Bradley, וב־1987 הקדיש את עצמו לחברה שהקים. המתכנת סטיב ברג הצטרף ל־PKWARE בשנת 1988.

מחלוקת משפטית עם System Enhancement Associates, מפתחת ARC, הסתיימה ב־1988 בהסדר שלפיו הפסיקה PKWARE בהדרגה להפיץ תוכנות התואמות ל־ARC. נקודת המפנה הזאת הובילה את כץ להתמקד בפתרון חדש ונפרד: PKZIP לדחיסת קבצים ו־PKUNZIP לחילוצם. התוכנות נבנו סביב שיטות דחיסה אחרות וסביב פורמט ZIP, שכץ היה ממפתחיו המרכזיים.

PKZIP פעלה בסביבת DOS והצטיינה במהירות, תכונה בעלת חשיבות עצומה כאשר מחשבים אישיים היו איטיים בהרבה, אמצעי האחסון היו קטנים ומודמים העבירו נתונים בקצב נמוך. דחיסת קובץ לפני שליחתו יכלה לקצר משמעותית את זמן התקשורת; איגוד כמה קבצים לארכיון אחד גם הקל על הפצת תוכנות, מסמכים ועדכונים.

מפרט פתוח ותאימות בין תוכנות

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר של כץ היה פרסום הקובץ APPNOTE.TXT, שתיעד את מפרט ZIP. הוא הבהיר כי הפורמט יהיה פתוח ליישום גם בידי תוכנות מתחרות. ההחלטה אפשרה למפתחים שאינם קשורים ל־PKWARE לקרוא וליצור קובצי ZIP, ובכך הפחיתה את תלות המשתמשים במוצר יחיד.

הפתיחות הייתה גורם חשוב בהתפשטות הפורמט. קהילות BBS אימצו את ZIP, תוכנות תואמות הופיעו, והפורמט דחק בהדרגה את ARC ממעמדו כפורמט הדחיסה הדומיננטי בארכיוני קבצים. במקום מערכת סגורה הנשענת על יצרן אחד, נוצרה שפה משותפת לחילופי קבצים בין תוכנות ומשתמשים שונים.

יזם של תרבות ה־Shareware

PKZIP הפכה את כץ לאחד ממחברי תוכנות ה־Shareware המוכרים בתקופתו. PKWARE צמחה לחברה שהכניסה מיליוני דולרים, הישג בולט במיוחד לעסק שהחל בביתו של מתכנת צעיר בוויסקונסין. הצלחתה הראתה כיצד מפתח עצמאי יכול להגיע לקהל בינלאומי באמצעות הפצה אלקטרונית, המלצות בין משתמשים ומוצר שהעניק פתרון ברור לבעיה יומיומית.

החברה לא מכרה רק כלי טכני. היא סייעה לעצב הרגל שימוש חדש: לפני שמאחסנים או מעבירים אוסף קבצים, מכווצים ואורזים אותו. ההרגל הזה נעשה מובן מאליו עבור משתמשים פרטיים, בתי תוכנה, מוסדות וארגונים. המונח ZIP עצמו הפך מזוהה עם פעולת דחיסת הקבצים, עדות לחדירת הפורמט לשפת המחשוב היומיומית.

השפעה שנמשכה מעבר לעידן DOS

המערכות שבהן פותחה PKZIP שייכות לראשית עידן המחשב האישי, אך התוצאה חרגה הרבה מעבר להן. פורמט ZIP אפשר להעביר אוספי מסמכים בשלמותם, לשמור מבני תיקיות, להפיץ תוכנות ולהקטין את דרישות האחסון והתקשורת. עקרונות אלה נעשו חשובים עוד יותר עם התרחבות השימוש בדואר אלקטרוני, ברשת האינטרנט ובארכיונים דיגיטליים.

עבור מוסדות תרבות, קהילות וארכיונים, קובץ מכווץ הוא גם כלי ארגוני: הוא מאפשר לאגד פריטים הקשורים זה לזה ולהעבירם כחבילה אחת. כץ לא פיתח את ZIP במיוחד לשימור מורשת יהודית, אך התשתית המעשית שסייע ליצור שירתה את אותו עולם דיגיטלי שבו נשמרים ומופצים מסמכים, תמונות, תוכנות וחומרי מחקר — ובהם גם נכסי תרבות והיסטוריה יהודיים וישראליים.

שנותיו האחרונות ומורשתו המקצועית

לצד הצלחתו המקצועית, שנותיו האחרונות של כץ היו קשות. הוא התמודד במשך שנים עם אלכוהוליזם כרוני ובידוד חברתי. ב־14 באפריל 2000 נמצא מת בחדר מלון במילווקי, בן 37 בלבד. סיבת מותו נקבעה כדימום חריף בלבלב הקשור לאלכוהוליזם כרוני. מותו המוקדם קטע קריירה שהותירה חותם עמוק על התפתחות התוכנה האישית.

PKWARE המשיכה לפעול לאחר מותו, ובמרץ 2001 נרכשה בידי קבוצת משקיעים. אולם מורשתו המקצועית של כץ רחבה מגורלה של חברה מסוימת. היא נמצאת בפורמט ששרד חילופי דורות של חומרה ומערכות הפעלה, בתרבות של תאימות בין מוצרים ובתפיסה שלפיה מפרט מתועד ופתוח ליישום יכול להעניק לטכנולוגיה חיים ארוכים בהרבה מחייו של המוצר המקורי.

מדוע פיליפ וולטר כץ ראוי לציון כערך חשוב במורשת

פיליפ וולטר כץ ראוי להיכלל בארכיון מורשת בזכות תרומה יהודית־אמריקאית מוחשית לתשתית של העולם הדיגיטלי. הוא זיהה בעיה מעשית של דור המחשב האישי — קבצים גדולים מדי להעברה ולאחסון נוח — וענה עליה באמצעות תוכנה מהירה, פורמט שימושי ומפרט שאפשר לאחרים לבנות כלים תואמים. התוצאה השפיעה על האופן שבו אנשים, חברות ומוסדות ארזו והחליפו מידע.

מורשתו חשובה במיוחד מפני שהיא מחברת בין מצוינות טכנית לבין נגישות. כץ לא שמר את פורמט ZIP לשימוש בלעדי של תוכנתו; התיעוד הפומבי שלו סייע ליצור תקן מעשי ששירת קהילות מחשוב ברחבי העולם. בכך תרומתו נוגעת גם לעבודתם של ארכיונים ומוסדות המשמרים זיכרון יהודי וישראלי באמצעים דיגיטליים.

מורשת (Moreshet) מציגה ב־Moreshet.com את סיפורו לא משום שכל היבט בחייו היה פשוט, אלא משום שהישגו המרכזי היה ממשי, מתמשך ובעל השפעה רחבה. כמתכנת יהודי־אמריקאי וכיזם עצמאי, כץ הותיר כלי ורעיון שממשיכים לסייע בשימור מידע, בהעברתו ובהנגשתו — פעולות יסוד בכל מפעל המבקש למסור ידע ומורשת מדור לדור.