חיים הרמן כהן

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה מן הדמויות המשפטיות הבולטות בישראל. במהלך הקריירה הציבורית שלו מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט והממשל: הוא כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שימש זמן קצר כשר המשפטים, ובשנת 1960 מונה לשופט בבית המשפט העליון.

שירות משפטי וציבורי

בכל אחד מתפקידיו פעל כהן בלב מוסדות המדינה המתהווה. עבודתו כיועץ המשפטי לממשלה הציבה אותו בעמדה שבה נדרש לחבר בין עקרונות המשפט לבין צורכי הממשל והחברה. כהונתו הקצרה כשר המשפטים הרחיבה את פעילותו הציבורית אל תחום קביעת המדיניות, ואילו מינויו לבית המשפט העליון ביטא את מעמדו כאחד מבכירי המשפט בישראל.

המעבר מן השירות הציבורי אל בית המשפט העליון העניק לכהן אפשרות להשתתף בעיצוב חייה המשפטיים של ישראל לאורך תקופה מכרעת. תפקידיו מציבים אותו בין אנשי הציבור שתרמו לביסוס מוסדות שלטון החוק ולבניית המסגרת המשפטית של המדינה.

הכרה ומורשת

תרומתו של כהן זכתה להכרה רחבה, ובשנת 1980 הוענק לו פרס ישראל. עצם הרצף שבין תפקידיו כיועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים ושופט בבית המשפט העליון משקף את היקף השפעתו על המשפט ועל השירות הציבורי בישראל.

מדוע חיים הרמן כהן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

חיים הרמן כהן ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) בזכות חלקו בעיצוב מוסדות המשפט והשלטון של מדינת ישראל. פעילותו בשלוש זירות מרכזיות — הייעוץ המשפטי לממשלה, הנהגת משרד המשפטים ושיפוט בבית המשפט העליון — קושרת את שמו להתפתחותה של מערכת משפט ישראלית עצמאית ולמעמדו של שלטון החוק בחיי המדינה. פרס ישראל שהוענק לו בשנת 1980 מחזק את ההכרה הציבורית בחשיבות פועלו. עבור Moreshet.com, סיפורו של כהן מתעד פרק מרכזי בתולדות השירות הציבורי והמשפט הישראלי ואת תרומתו למוסדות שהשפיעו על חיי אזרחי ישראל.