רומן אברמוביץ׳

רומן ארקדייביץ׳ אברמוביץ׳, שנולד ב־24 באוקטובר 1966 בסראטוב שבברית המועצות, הוא איש עסקים, משקיע, מנהיג ציבור ופילנתרופ רוסי־ישראלי־פורטוגלי. הוא התפרסם בעולם כבעלים של מועדון הכדורגל צ׳לסי, אך עיקר חשיבותו בהקשר של מורשת יהודית וישראלית ניכרת ברשת רחבה של מעשים: תמיכה בקהילות יהודיות במדינות שונות, השקעה במוסדות רפואיים ומדעיים בישראל, שימור זיכרון יהודי, פעילות נגד אנטישמיות וסיוע לפרויקטים חברתיים ותרבותיים.

סיפור חייו התחיל בנסיבות קשות. אברמוביץ׳ איבד את אמו בילדותו המוקדמת, וכשאיבד גם את אביו בגיל ארבע גדל אצל קרובי משפחה יהודים באוכטה שבמחוז קומי, בצפון רוסיה. הוא שירת בצבא הסובייטי, למד במוסדות להשכלה גבוהה אך לא השלים את לימודיו, והחל את דרכו העסקית בתקופת הפרסטרויקה, במסחר בעץ, סוכר, מוצרי מזון ומוצרי צריכה. יחד עם אשתו הראשונה הקים גם עסק לייצור בובות. בתוך שנים אחדות עבר לעסקי נפט, תעשייה והשקעות.

מן המסחר הקטן לתעשייה ולניהול השקעות

במחצית השנייה של שנות התשעים היה אברמוביץ׳ שותף בהקמת חברת הנפט סיבנפט, ובהמשך רכש את מלוא השליטה בה. העסקה נעשתה במסגרת תוכנית ההפרטה הרוסית המכונה ״הלוואות תמורת מניות״, שהייתה שנויה במחלוקת. בשנת 2005 מכר את סיבנפט לממשלת רוסיה תמורת כ־13.1 מיליארד דולר. בהמשך היה מעורב באיחוד מפעלי אלומיניום שהוביל להקמת רוסאל, ורכש בשנת 2006 נתח משמעותי מחברת הפלדה אווראז.

פעילותו העסקית הפכה אותו לאחד מבעלי ההון הבולטים ברוסיה ולמשקיע בינלאומי. באמצעות חברת ההשקעות Millhouse Capital השקיע בתחומי תעשייה, חקלאות, ביטוח, טכנולוגיה ועסקים נוספים. בישראל השקיע כ־120 מיליון דולר בכ־20 חברות הזנק, בתחומים כגון רפואה, אנרגיה מתחדשת ורשתות חברתיות. השקעות אלה חיברו בין הון פרטי לבין חדשנות ישראלית, וסייעו לחברות צעירות לפתח טכנולוגיות ומוצרים בשוק תחרותי.

שירות ציבורי בצ׳וקוטקה

בשנת 1999 נבחר אברמוביץ׳ לייצג את המחוז האוטונומי צ׳וקוטקה בדומה הרוסית. בדצמבר 2000 נבחר למושל המחוז, תפקיד שבו כיהן עד 2008. בתקופת כהונתו השקיע סכומים גדולים בתשתיות ובשירותים ציבוריים, ובכללם בתי ספר, בתי חולים, מכללה, מלונות ושדה התעופה באנדר. לפי המקורות, השקעותיו הפרטיות במחוז הגיעו למאות מיליוני דולרים ואף לסכומים גבוהים יותר.

צ׳וקוטקה הייתה אזור מרוחק ודל אוכלוסייה, שסבל מתשתיות חלשות ומחורף קיצוני. פעילותו של אברמוביץ׳ שיפרה את הנגישות, את מוסדות החינוך ואת השירותים לתושבים, ובמיוחד לילדים. בתקופת כהונתו עלו גם השכר הממוצע ורמת הפעילות הכלכלית במחוז. בכך הפך את הונו הפרטי לכלי של שינוי אזורי מוחשי, ולא רק למקור של השקעות מסחריות.

צ׳לסי: ניהול מועדון שהפך למוסד עולמי

בשנת 2003 רכש אברמוביץ׳ את החברות ששלטו במועדון הכדורגל צ׳לסי. הוא השקיע סכומים ניכרים בשחקנים, בצוותים מקצועיים ובמתקני אימון, ובכלל זה הקמת מרכז האימונים בקובהאם, שנפתח ב־2007. בתקופתו הפך המועדון ממועדון אנגלי מצליח למותג ספורט בינלאומי ולאחד המועדונים המעוטרים בעולם.

בין 2003 ל־2022 זכתה צ׳לסי ב־21 תארים מרכזיים, ובהם אליפויות אנגליה, גביעי אנגליה וגביעי הליגה, שתי זכיות בליגת האלופות, שתי זכיות בליגה האירופית, הסופר קאפ האירופי וגביע העולם למועדונים. ההשקעה במועדון השפיעה לא רק על תוצאותיו, אלא גם על תשתיותיו, על מעמדו הבינלאומי ועל מיליוני אוהדים ברחבי העולם.

אברמוביץ׳ השתמש גם בבמה הציבורית של צ׳לסי לקידום מסרים חברתיים. המועדון הוביל את הקמפיין הגלובלי Say No to Antisemitism, בשיתוף גופים יהודיים ובינלאומיים. שחקנים, מנהלים ואוהדים נפגשו עם ניצולי שואה, השתתפו במצעד החיים ועסקו בחינוך למאבק באנטישמיות ובגזענות. כך הפך מועדון ספורט פופולרי לזירה שבה ניתן לדבר עם קהל רחב על זיכרון השואה, כבוד האדם ואחריות אזרחית.

מחויבות לקהילות יהודיות ולזיכרון השואה

אברמוביץ׳ היה במשך שנים מן התומכים הבולטים של מוסדות וקהילות יהודיות ברוסיה, בישראל, בפורטוגל, בבריטניה, בארצות הברית, בליטא ובמדינות נוספות. לפי המקורות, הוא תרם יותר מ־500 מיליון דולר למטרות יהודיות במשך כשני עשורים, והוא מכהן או כיהן בתפקידי הנהגה בגופים של הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.

אחד הפרויקטים המזוהים ביותר עם פעילותו הוא הקמת יער של כ־25,000 עצים לזכר יהודי ליטא שנרצחו בשואה, לצד מיזם זיכרון וירטואלי ליהדות ליטא. הפרויקט מחבר בין זיכרון היסטורי לבין מרחב חי ונגיש לדורות חדשים. הוא גם תמך בשיקום בית העלמין היהודי באלטונה שבהמבורג, בשיתוף בני ברית פורטוגל וחב״ד המקומית. פעולות אלה משמרות את נוכחותם של יהודים במרחבים שבהם התקיימו קהילות במשך מאות שנים, ומעניקות כבוד מוחשי למורשת שנפגעה ברצח ובחורבן.

אברמוביץ׳ תמך גם בקהילות היהודיות בפורטוגל ובבני ברית פורטוגל, וביוזמות תרבות יהודיות, ובהן פסטיבל התרבות העכשווית M.ART בתל אביב. בשנת 2019 תרם חמישה מיליון דולר לסוכנות היהודית למאבק באנטישמיות. בצ׳לסי חיבר את המאמץ הזה לספורט, לחינוך ולמפגש אישי עם ניצולי שואה, ובכך הרחיב את השיח מעבר למוסדות יהודיים אל קהלים בינלאומיים.

רפואה, מדע וחדשנות בישראל

אחד הביטויים המשמעותיים ביותר לפעילותו בישראל הוא התמיכה במערכת הבריאות. אברמוביץ׳ תרם יותר מ־60 מיליון דולר למרכז הרפואי שיבא בתל השומר. התרומות סייעו להקמת מרכז לרפואה גרעינית, לתמיכה בחקר הסרטן, לפיתוח רפואת לב ולמימון מרכז לב מולד לילדים מן המזרח התיכון. בתקופת מגפת הקורונה תמך גם בהקמת יחידת טיפול נמרץ תת־קרקעית בשטח של כ־5,400 מ״ר, שנועדה להוסיף לישראל יכולת רפואית בשעת חירום.

בשנת 2015 תרם כ־30 מיליון דולר לאוניברסיטת תל אביב להקמת מרכז לננוטכנולוגיה ולמדעי הננו. מרכז כזה אינו רק מבנה או תרומה חד־פעמית: הוא מאפשר מחקר, הכשרת מדענים ופיתוח יישומים עתידיים ברפואה, בהנדסה ובתעשייה. תמיכתו בחברות הזנק ישראליות השלימה את ההשקעה האקדמית, בכך שחיברה בין ידע מחקרי לבין יזמות וטכנולוגיה.

הוא תמך גם בתוכנית לשיקום יערות בנגב באמצעות קק״ל. פעילות זו משלבת שיקום סביבתי, חיזוק מרחבים פתוחים ופיתוח תיירות טבע בישראל. במכלול, תרומותיו משתרעות מן המעבדה ובית החולים ועד לקהילה ולנוף, ומשקפות תפיסה רחבה של השקעה בחוסנה העתידי של ישראל.

זהות ישראלית, פעילות ציבורית ומורשת מתמשכת

אברמוביץ׳ קיבל אזרחות ישראלית בשנת 2018, לאחר שעלה לישראל. זהותו היהודית והקשר שלו לישראל באים לידי ביטוי לא רק במגורים ובתרומות, אלא גם בתמיכה במוסדות, בקהילות, במדע, ברפואה ובתרבות. פעילותו נפרשת על פני מדינות ויבשות, אך היא מחזקת שוב ושוב את אותם יסודות: חינוך, בריאות, זיכרון, קהילה ויכולת ליצור עתיד.

היקף פעילותו והמעבר בין עסקים, שירות ציבורי, ספורט ופילנתרופיה מסבירים את השפעתו הרחבה. הוא השתמש במשאבים שצבר כדי לבנות מוסדות, לתמוך במחקר, לשפר שירותים ציבוריים ולתת לנושאים יהודיים נראות במרחב הבינלאומי. במקרים רבים התמיכה אינה מסתכמת בתרומה כספית, אלא יוצרת תשתית שממשיכה לפעול: בית חולים, מרכז מחקר, פרויקט זיכרון, תוכנית חינוכית או מוסד קהילתי.

מדוע רומן אברמוביץ׳ ראוי לציון כערך חשוב במורשת

רומן אברמוביץ׳ ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהשפעתו ניכרת במקומות שבהם מורשת נעשית מעשה: בשימור זיכרון יהדות ליטא, בשיקום בית עלמין יהודי, בחיזוק קהילות יהודיות, במאבק באנטישמיות ובתמיכה בתרבות יהודית. לצד זאת, תרומותיו לשיבא, לאוניברסיטת תל אביב, לחברות הזנק ישראליות ולשיקום סביבתי בישראל השפיעו על חיי אדם, על המחקר ועל החברה הישראלית.

הסיפור שלו חשוב גם בהקשר הרחב יותר של מנהיגות פילנתרופית. באמצעות צ׳לסי הוא הגיע לקהלים שאינם נחשפים תמיד לתכנים יהודיים, והפך את המאבק באנטישמיות ובגזענות לחלק משיח ציבורי עולמי. באמצעות השקעותיו בישראל תמך בחדשנות, ברפואה ובתשתיות של עתיד. לכן Moreshet.com מתעד אותו לא רק כאיש הון, אלא כאדם שמעשיו תרמו לעיצוב מוסדות, קהילות ויוזמות שימשיכו להשפיע גם מעבר לזמנו.