צבי ינאי

צבי ינאי (1935–2013) הפך סקרנות לדרך חיים ולמפעל תרבותי. בלי מסלול אקדמי שגרתי, רכש ידע רחב במדע ובפילוסופיה והצליח להעביר לקוראים ולמאזינים את ההנאה שבהבנת רעיון מורכב. כעורך ״מחשבות״, כמנכ״ל משרד המדע וכסופר, חיבר בין שאלות גדולות על העולם לבין ניסיון החיים האנושי.

ילדות שנקטעה וחיים שנבנו מחדש

ינאי נולד באיטליה בשם סנדרו טוט, לאם יהודייה ולאב נוצרי. לאחר מות הוריו בתקופת המלחמה טופל עם אחיותיו בידי האומנת שלהם. ב־1945 הגיעו הילדים לארץ בעזרת הקשר עם קרובי משפחתם וחיילי הבריגדה היהודית, ונקלטו בקיבוץ רמת דוד. בהמשך שירת בצנחנים ובנה את השכלתו באמצעות קריאה עצמאית מתמדת.

״מחשבות״ כמקום מפגש

לאחר שהצטרף ליבמ ישראל הפך ינאי את כתב העת ״מחשבות״ מבמה ארגונית למרחב של מדע, תרבות והגות. הוא הציג לקוראים שאלות בפיזיקה, בביולוגיה ובפילוסופיה, ויצר שיחות עם חוקרים והוגים. במקום להסתפק בתשובות קצרות, ביקש לחשוף את תהליך החשיבה ואת המתח בין אפשרויות שונות. כנסים, שידורי רדיו וטלוויזיה הרחיבו את המפגש הזה.

ניהול ציבורי וכתיבה אישית

בשנים 1993–1997 כיהן כמנכ״ל משרד המדע. פעילותו ביטאה אמונה שמדע הוא חלק מן התרבות הציבורית, ולא רק עניינם של מומחים. בספר ״שלך, סנדרו״, שעליו זכה בפרס ספיר, פנה אל סיפור משפחתו דרך מכתבים לאח שאבד עמו הקשר. הכתיבה חיברה בירור של זהות וזיכרון עם הרגל לשאול ולחקור.

מדוע צבי ינאי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, כוללת את ינאי בזכות הרחבת מעגל השותפים בשיחה האינטלקטואלית בישראל. הוא הראה שאין צורך להיות מדען כדי להתעניין במדע ברצינות, ושמורשת יהודית יכולה להתבטא גם בסקרנות חופשית, ביצירה ובנכונות להמשיך ללמוד לאורך החיים.