שלום קיטל
עיתונאי, עורך ומנהל תקשורת ישראלי שעיצב את פני החדשות המשודרות והשתתף בבניית מוסדות השידור הציבורי והמסחרי
שלום קיטל הוא עיתונאי, עורך ומנהל תקשורת ישראלי, שפעל במשך עשרות שנים ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות. הוא נמנה עם אנשי המקצוע שהשפיעו על המעבר של החדשות הישראליות משידורי רדיו ממלכתיים למערכת תקשורת רב־ערוצית, מהירה ונגישה יותר. עבודתו ככתב, כעורך, כמגיש וכמנהל שילבה בין אחריות ציבורית, יכולת ניסוח והבנה של תפקיד התקשורת בעיצוב השיח הישראלי.
מן העלייה לישראל אל עולם העיתונות
קיטל נולד בפולין ב-22 בדצמבר 1947 ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1950, כשהיה בן כשנתיים וחצי. הוא גדל בקריית אתא והתחנך בתיכון חוגים בחיפה. סיפור חייו משקף את מסלול השתלבותה של משפחת עולים בחברה הישראלית הצעירה, ואת הדרך שבה דור זה השתתף בהקמתם ובפיתוחם של מוסדות המדינה.
בשנת 1970 החל לעבוד ב"קול ישראל" ככתב וכעורך. במשך 23 שנותיו ברשות השידור מילא תפקידים שונים וצבר ניסיון בעבודה עיתונאית, בעריכה ובהפקת שידורים. עבודתו ברדיו הציבורי הציבה אותו בלב מערכת שהייתה במשך שנים אחד המקורות המרכזיים שמהם קיבלו אזרחי ישראל מידע על אירועים בארץ ובעולם.
בין השידורים המזוהים עם ראשית דרכו היה הסיקור של הגעת נשיא מצרים אנואר סאדאת לישראל בשנת 1977. ביקורו של סאדאת, שהגיע לישראל על רקע שינוי דרמטי ביחסי ישראל ומצרים, היה אירוע לאומי ובינלאומי יוצא דופן. סיקורו המחיש את חשיבותה של העיתונות המשודרת בתיווך רגעים היסטוריים לציבור הישראלי ובחיבורם לחיי המדינה והחברה.
הקמת חברת החדשות של ערוץ 2
בשנת 1993 הצטרף קיטל לצוות שהקים את חברת החדשות של ערוץ 2. הקמת החברה הייתה צעד מרכזי בהתפתחותה של הטלוויזיה בישראל: לראשונה נבנתה מערכת חדשות מרכזית במסגרת ערוץ מסחרי, והיא עתידה הייתה להגיע מדי ערב לקהל רחב ברחבי המדינה.
בשנת 1995, לאחר פרישתו של מנכ"ל החברה הראשון, אילון שלו, מונה קיטל למנכ"ל ולעורך הראשי. בתפקידו היה אחראי לא רק לניהול ארגון תקשורת, אלא גם לקביעת סדרי עבודה, לבניית צוותים ולשמירה על רמה מקצועית במערכת חדשות שהפכה במהירות לאחד הגופים המשפיעים ביותר בתקשורת הישראלית.
ניהול חברת החדשות דרש שילוב של שיקול דעת מערכתי ורגישות ציבורית: בחירת נושאים, עריכת מהדורות, תיאום בין כתבים ועורכים והצגת אירועים מורכבים לצופים בזמן אמת. תחת הנהגתו התבססה החברה כאחד ממוקדי החדשות המרכזיים בישראל. קיטל פרש מתפקידו ב-1 במאי 2007, לאחר יותר מעשור בתפקיד המנכ"ל והעורך הראשי.
בנובמבר 2007 קיבל קיטל פרס מפעל חיים בכנס אילת לעיתונות מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב. ההכרה ביטאה את מקומו המצטבר בעיתונות הישראלית, הן בזכות שנות עבודתו ברדיו והן בזכות תפקידו בבניית אחד ממוסדות החדשות החשובים של עידן הטלוויזיה המסחרית.
מעיתונות לשירות ציבורי ולייעוץ אסטרטגי
קיטל לא הסתפק בעבודה העיתונאית. הוא היה בין מנסחי אמנת כנרת, שנועדה ליצור מכנה משותף בין זרמים ומחנות שונים בחברה היהודית בישראל, ובהם ימין ושמאל, דתיים וחילונים. הוא גם חתם על האמנה לצד אנשי ציבור ממגוון עמדות. השתתפותו במהלך זה משקפת את תפיסת התקשורת שלו גם כמרחב שבו אפשר לנהל שיחה ציבורית ולחפש שפה משותפת בחברה מפוצלת.
בשנת 2008 התמודד במכרז להפעלת תחנת רדיו אזורית במסגרת קבוצה שבראשה עמד המרכז הבינתחומי הרצליה. באותה שנה עבר לזמן מה לעולם הפוליטי־אסטרטגי: בנובמבר מונה ליועץ ועמד בראש הקמפיין של אהוד ברק ושל מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השמונה עשרה. לאחר הבחירות שימש יועץ מיוחד לשר הביטחון ברק, ובנובמבר 2009 סיים את תפקידו.
בשנת 2012 מונה ליועץ אסטרטגי של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'. תפקידים אלה הרחיבו את תחום פעילותו מן העריכה והניהול של מסרים חדשותיים אל ייעוץ ציבורי ופוליטי, שבו נדרש לתרגם רעיונות ומדיניות לשפה המגיעה לציבור.
חזרה לשידור ולמעורבות חברתית
בשנת 2016 הגיש במשך כשלושה חודשים את התוכנית "הכול דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל, בהגשה זוגית עם בני טיטלבוים, כמחליפה של עדי מאירי. בכך שב קיטל לעמדת המגיש והביא אליה את ניסיונו העיתונאי ואת היכרותו עם שידורי האקטואליה.
לאחר סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, החל ב-18 במאי 2017 להגיש תוכנית שבועית בכאן ב' יחד עם דורון צברי. מינואר 2018 הגיש את התוכנית יחד עם מרדכי גילת, ובנוסף הגיש את "יומן השבוע". עבודתו בכאן חיברה בין ניסיונו ברדיו הוותיק לבין המציאות החדשה של השידור הציבורי בישראל.
קיטל נמנה גם עם מנהלי עמותת ידיד לחינוך, הפועלת לשילוב גמלאים מתנדבים במערכת החינוך. פעילות זו מחברת בין ניסיונו הציבורי לבין תרומה מעשית לקהילה: היא מאפשרת לאנשים בעלי ניסיון חיים וידע להשתתף בחינוך הדור הצעיר, ומחזקת קשרים בין־דוריים בתוך החברה הישראלית.
הוא חבר גם ב"ועדת השלושה", ועדה העוסקת בבירור תקריות בין הצנזורה הצבאית לבין אמצעי התקשורת. תפקיד זה משקף את היכרותו העמוקה עם המתח המוסדי שבין צורכי ביטחון, חופש העיתונות ואחריות ציבורית.
מדוע שלום קיטל ראוי לציון כערך חשוב במורשת
שלום קיטל ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל בצמתים שבהם עוצבו החדשות, השיח הציבורי ומוסדות התקשורת בישראל. במשך שנים הוא לא רק דיווח על המציאות, אלא השתתף בבניית המערכות שבאמצעותן מיליוני ישראלים הכירו את המציאות: תחילה ברדיו הציבורי, לאחר מכן בחברת החדשות של ערוץ 2, ובהמשך בשידורי כאן ב'.
תרומתו מורכבת משילוב של עבודה עיתונאית, מנהיגות מקצועית ומעורבות אזרחית. הוא היה שותף לסיקור אירועים היסטוריים, לניהול מערכת חדשות מרכזית, לקידום ניסיון ליצור מכנה משותף בחברה היהודית בישראל ולפעילות חברתית התומכת בחינוך. לכן סיפורו מאיר לא רק קריירה אישית, אלא גם את התפתחותה של החברה הישראלית ואת האופן שבו תקשורת, מוסדות ואחריות ציבורית משפיעים על חיי היומיום. Moreshet.com משמר עבור הקוראים את תרומתו של קיטל לדורות של שידור, עיתונות ושירות ציבורי בישראל.




