עודד בן-עמי

עודד בן-עמי הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי, מן הקולות המזוהים עם החדשות והאקטואליה בישראל במשך יותר מחמישה עשורים. הוא פעל בשלושה מרחבים ציבוריים מרכזיים: בגלי צה״ל ובקול ישראל, בזירה המדינית והביטחונית כדובר צה״ל וכיועץ תקשורת לראש הממשלה, ולאחר מכן בטלוויזיה כמנחה של תוכנית האקטואליה שש עם. השילוב בין ניסיון עיתונאי, היכרות עמוקה עם מערכות המדינה ויכולת לנהל שיחה רגישה הפך אותו לדמות מרכזית בתיווך אירועים לאומיים לציבור הישראלי.

מן הרדיו אל מרכז העשייה הציבורית

בן-עמי נולד ב-22 בנובמבר 1952 לשמואל בן-עמי, יליד צ׳כוסלובקיה, ולשולמית, ילידת רומניה. הוא גדל והתחנך ברחובות ולמד בתיכון על שם עמוס דה-שליט. את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים, אך לאחר שנתו הראשונה עבר בשנת 1971 לגלי צה״ל. בתחנה מילא תפקידי עריכה והגשה, ובהמשך נעשה כתב לענייני צבא וביטחון. הוא עסק בסיקור זה גם במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולאחר מכן המשיך בתפקידו בשירות קבע.

העבודה העיתונאית בשנותיו הראשונות הניחה את התשתית לסגנונו המאוחר: שילוב של דיווח ישיר, בקיאות בפרטים ויכולת להסביר לציבור את משמעותם. בהמשך שימש עורך ומגיש תוכניות בקול ישראל, ולאחר מכן כתב לענייני צבא בערוץ הראשון. בשנת 1977 הנחה את פסטיבל הזמר המזרחי השמיני, ביטוי לרוחב פעילותו בתקשורת הישראלית וליכולתו לעבור בין חדשות, שידור חי ואירועי תרבות.

עיתונאי בזירה המדינית והבינלאומית

בשנים 1985–1989 היה בן-עמי הכתב המדיני של קול ישראל. התפקיד הציב אותו בלב הסיקור של עבודת הממשלה, יחסי החוץ וההחלטות שעיצבו את חיי המדינה. לאחר מכן שימש שליח רשות השידור בוושינגטון בשנים 1989–1992, ובהן גם מלחמת המפרץ. מן הבירה האמריקאית סיקר את הקשר המדיני והביטחוני בין ישראל לארצות הברית בתקופה של משבר אזורי וטלטלה בינלאומית.

בשנים 1992–1995 שימש יועץ התקשורת לראש הממשלה ולשר הביטחון יצחק רבין. המעבר מן העיתונות אל שירות ציבורי בכיר איפשר לו להביא אל עבודת הממשלה הבנה מעשית של צורכי התקשורת ושל הדרך שבה אזרחים מקבלים מידע בשעות של הכרעה. במקביל, ניסיונו ככתב סייע לו לתווך מסרים מדיניים וביטחוניים לעיתונאים ולציבור.

דובר צה״ל בדרגת תת-אלוף

בשנת 1996 מינה אותו הרמטכ״ל אמנון ליפקין-שחק לדובר צה״ל, והוא קיבל דרגת תת-אלוף. בתפקיד זה היה חבר במטה הכללי של צה״ל ופעל בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת אהוד ברק. דובר צה״ל נדרש למסור מידע בזמן מלחמה, מבצעים ואירועים ביטחוניים, תוך שמירה על צורכי הביטחון ועל אמון הציבור. ניסיונו של בן-עמי ככתב צבאי, ככתב מדיני וכיועץ תקשורת העמיד לרשותו נקודת מבט רחבה על אחריות זו.

שירותו כדובר צה״ל היה חוליה חשובה בקריירה שלו, אך גם פרק בעל משמעות מוסדית: הוא המחיש את מקומה של תקשורת מקצועית במערכת היחסים שבין צה״ל, הממשלה והחברה הישראלית. לאחר פרישתו מצה״ל בינואר 2001 חזר לעבודה העיתונאית והצטרף לחברת החדשות של ערוץ 2.

״שש עם״ והמפגש עם החברה הישראלית

בן-עמי החל את דרכו בחברת החדשות כמבזקן, ומינואר 2005 שימש מנחה קבוע של תוכנית האקטואליה שש עם. לאורך השנים הפכה התוכנית עבור רבים למקום שבו מתכנסים אירועי היום: פוליטיקה וביטחון, חברה וכלכלה, סיפורים אישיים והחלטות המשפיעות על חיי האזרחים. תרומתו אינה מסתכמת בהצגת כותרות. כמראיין וכמנחה הוא מחבר בין העובדות לבין האנשים שחווים אותן, ומאפשר לצופים להבין כיצד אירוע לאומי מתבטא בחייה של משפחה, קהילה או יחיד.

במהלך מלחמת לבנון השנייה ובשנים שלאחריה נתן בתוכנית מקום קבוע לזכרם ולגורלם של החיילים שנפלו בשבי. החל מיולי 2006 מנה בסוף כל תוכנית את מספר הימים מאז נפילתם בשבי של אלדד רגב, אהוד גולדווסר וגלעד שליט. המחווה החוזרת הפכה את סוגיית השבויים והנעדרים מנושא חדשותי חולף לתזכורת ציבורית יומיומית, בתקופה שבה משפחותיהם נשאו את אי-הוודאות לאורך זמן.

בין ראיונותיו הבולטים היו שיחתו עם קרנית גולדווסר, רעייתו של אהוד גולדווסר, כשבועיים לאחר החזרת גופתו מלבנון, וראיונו עם יובל ארד, בתו של הנווט הנעדר רון ארד, בהקשר של החייל השבוי גלעד שליט. ראיונות אלה ממחישים את יכולתו להעניק ביטוי מכבד למשפחות הנמצאות בלבם של אירועים לאומיים, בלי לאבד את הממד האנושי בתוך השיח הביטחוני.

השכלה, משפחה והמשכיות ציבורית

בן-עמי הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. השכלתו משתלבת בניסיונו המעשי ומסבירה את יכולתו לנוע בין עיתונות, מדיניות, ביטחון ותקשורת ציבורית. בשנת 2009, לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה בפעם השנייה, הוצע לו לשמש יועץ לראש הממשלה; בן-עמי דחה את ההצעה ובחר להמשיך בעבודתו התקשורתית.

בן-עמי נשוי לפסלת אורנה בן-עמי ואב לשלושה ילדים, ובהם העיתונאי והסופר יובל בן-עמי והשחקנית תמר לבני. אחיו הבכור, חיים בן-עמי, שימש בתפקיד בכיר במשרד הביטחון. גם בחייו המשפחתיים ניכרת זיקה לעולמות היצירה, התקשורת והשירות הציבורי.

באוגוסט 2024 פתח אחת מתוכניותיו בדברי תודה לנשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן על התנהלותו במהלך מלחמת חרבות ברזל. לפי החומר המקור, בעקבות הדברים התקשר ביידן לבן-עמי, שוחח עמו והודה לו. האירוע ביטא את מעמדו הציבורי ואת האופן שבו שידור ישראלי יכול להפוך לנקודת מגע בין החברה בישראל לבין מנהיגים ומוסדות בזירה הבינלאומית.

מדוע עודד בן-עמי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

עודד בן-עמי ראוי להיכלל במורשת משום שפעל לאורך תקופה ממושכת בצמתים שבהם עוצבו חיי הציבור בישראל: סיקור צבאי ומדיני, ייעוץ תקשורתי לראש ממשלה, דוברות צה״ל ושידורי אקטואליה. הוא לא רק תיעד את ההיסטוריה הישראלית, אלא השתתף במנגנונים שהסבירו אותה לציבור ובנה מרחב שבו יכלו אזרחים, משפחות ונבחרי ציבור לדבר זה עם זה.

הטיפול שלו בסוגיית השבויים והנעדרים מדגים במיוחד את השפעתו על הזיכרון הציבורי ועל השיח הישראלי. באמצעות תזכורת עקבית וראיונות עם בני משפחות, הוא שמר את גורלם של החיילים ואת כאבן של המשפחות במרכז תשומת הלב הלאומית. עבור מורשת (Moreshet), זהו סיפור על כוחו של איש תקשורת לשמר זיכרון, להעניק נראות לאנשים במצבי משבר ולחזק את הקשר בין מוסדות המדינה לבין החברה.

הקריירה של בן-עמי מחברת בין עיתונות, שירות ציבורי ותקשורת ישראלית, ולכן היא מעניקה לקוראי Moreshet.com עדות חיה להתפתחותה של החברה הישראלית ולדרכים שבהן חדשות נעשו לחלק מן המורשת המשותפת שלה.