ניסים משעל
עיתונאי, מגיש ואיש תקשורת ישראלי שעיצב במשך עשרות שנים את השיח האקטואלי ברדיו ובטלוויזיה
ניסים משעל (נולד ב-25 במאי 1949) הוא עיתונאי, מגיש, עורך ואיש רדיו וטלוויזיה ישראלי. במשך יותר מארבעה עשורים הוא פעל בלב התקשורת הישראלית: סיקר מערכות בחירות ואירועים מדיניים, שידר מוושינגטון, ניהל את הטלוויזיה הישראלית, נמנה עם מובילי הקמת ערוץ 2 והגיש תוכניות אקטואליה שהפכו את הדיון הציבורי לנגיש וישיר יותר. עבודתו משקפת את התפתחותה של העיתונות האלקטרונית בישראל ואת המעבר מטלוויזיה ממלכתית למערכת שידור מסחרית ורב־ערוצית.
מילדות במעברה אל עולם התקשורת
משעל נולד בעיראק ועלה לישראל עם משפחתו כשהיה בן שנה. שמונה שנים התגוררה המשפחה במעברת תלפיות, חוויה המשתייכת לסיפור הרחב של העלייה, הקליטה ובניית החברה הישראלית בעשורים הראשונים למדינה. הוא למד בבית הספר "ענף החיים" בירושלים, ולאחר מכן בתיכון עירוני דתי בבני ברק.
עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים, שירת בגדוד הנח"ל המוצנח, עבר הכשרת לוחם וקורס מפקדי כיתות חי"ר. בהמשך לחם כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים. הרקע הזה קדם לקריירה הציבורית שלו והיה חלק מהיכרותו עם החברה הישראלית ועם מערכות המדינה והביטחון.
כתב פוליטי בטלוויזיה הישראלית
בשנת 1977 החל משעל לעבוד ככתב לענייני מפלגות בטלוויזיה הישראלית. הוא סיקר את הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, לכנסת העשירית ב-1981 ולכנסת האחת עשרה ב-1984. סיקור כזה דרש מעקב צמוד אחר מפלגות, מועמדים ותהליכים פוליטיים, וסייע לצופים להבין את המערכת הפרלמנטרית בתקופה שבה הטלוויזיה הייתה מקור מידע מרכזי עבור הציבור.
ב-1984 ערך והפיק את תוכנית האקטואליה "מוקד". במהלך "פרשת אלבין" פורסם כי משעל וישראל סגל קיבלו מאלבין מניות בשווי 40,000 דולר. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש קבע כי במעשיהם לא היה משום עבירה פלילית. הפרשה נותרה חלק מן ההיסטוריה המקצועית של התקופה, אך עבודתו המרכזית של משעל הייתה בבניית מסגרות שידור שביקשו לחבר בין חדשות, פרשנות ושיחה ישירה עם מקבלי החלטות.
שליח ציבורי בוושינגטון ומנהל הטלוויזיה
בשנים 1986–1989 שימש משעל כתב בוושינגטון. הוא סיקר את יחסי ארצות הברית וישראל, את הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן נבחר ג'ורג' הרברט ווקר בוש, את פרשת אירנגייט ואת מעורבותה של ישראל בפרשה, וכן את פרשת ג'ונתן פולארד. תפקידו הציב בפני הקהל הישראלי את ההקשר האמריקאי שבו התקבלו החלטות בעלות חשיבות מדינית וביטחונית לישראל.
עם שובו לישראל ב-1989 התמנה למשך שנה למנהל הטלוויזיה הישראלית. המעבר מתפקיד כתב לתפקיד ניהולי העיד על מעמדו בתוך המערכת ועל מעורבותו לא רק בסיקור החדשות אלא גם בעיצוב סדרי העבודה והתוכן של גוף השידור המרכזי במדינה.
מהטלוויזיה הממלכתית לערוץ 2
בשנת 1990 פרש משעל מהערוץ הראשון והיה מראשי מנהלת ההקמה של ערוץ 2. בכך השתתף ביצירת תשתיתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי שהרחיב את היצע השידורים בישראל ושינה את הרגלי הצפייה ואת אופי התחרות התקשורתית. הוא גם הנחה עימותים טלוויזיוניים בין יצחק שמיר ליצחק רבין ובין בנימין נתניהו ליצחק מרדכי. עימותים אלה הפכו את המפגש הישיר בין מועמדים ומנהיגים לאירוע תקשורתי מרכזי בתהליך הבחירות.
ב-1995 חזר לערוץ הראשון ושימש כתב מדיני. בתקופה זו סיקר נושאים מדיניים ופרסומים בלעדיים, ובהם חשיפת המגעים החשאיים בין יצחק רבין לנשיא סוריה חאפז אל-אסד, היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית, יישום הסכמי אוסלו ורצח יצחק רבין. הוא סיקר גם את הקמת ממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס לאחר הרצח. הסיקור הזה ליווה את הציבור בתקופה של טלטלה מדינית ולאומית והמחיש את תפקידה של התקשורת בתיעוד רגעים מכריעים בתולדות ישראל.
"משעל חם", ראיונות ואקטואליה יומיומית
ב-1997 חזר משעל לערוץ 2, ערך והגיש את התוכנית "משעל חם", ובמשך שנה הגיש גם את "פופוליטיקה". בתוכניותיו אירח אישים שהיו בכותרות באותו שבוע ודן איתם בענייני אקטואליה, חשיפות, כתבות שטח וסקרים. השילוב בין ריאיון ישיר, מידע חדשותי ודיון ציבורי הפך את האולפן לזירה שבה נפגשו פוליטיקאים, אנשי ציבור ונושאים שהעסיקו את החברה הישראלית.
"משעל חם" התחדשה בדצמבר 2008 לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, ועונה נוספת עלתה באוקטובר 2012. בין הרגעים שנחרתו בזיכרון התוכנית היה ריאיון עם נפתלי בנט, שבו נדון יחסו לסירוב פקודה. גם לאחר השינויים שחלו בעולם התקשורת, המשיך משעל לעבוד במתכונת שחיברה בין עיתונאות אקטואלית לבין שיחה בלתי אמצעית עם דמויות ציבוריות.
במקביל שידר במשך שנים את התוכנית היומית "משעל על הבוקר" ברדיו ללא הפסקה, מדי יום בשעה 09:00. במאי 2018 עבר מהגשה יומית להגשת תוכנית שבועית בימי שישי באותה תחנה. פעילותו ברדיו הרחיבה את נוכחותו מעבר למסך והפכה אותו לקול מוכר בשגרת הבוקר של מאזינים רבים.
משפחה והמשכיות ציבורית
משעל הוא אחיו של המזרחן פרופ' שאול משעל. בשנת 2016 מונה בנו, אריאל משעל, למנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל. ניסים משעל נישא בשנת 2012 לאיימי קורמן, והוא מתגורר ברמת גן.
מדוע ניסים משעל ראוי לציון כערך חשוב במורשת
ניסים משעל ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל במשך עשרות שנים באחד המרחבים המרכזיים שבהם החברה הישראלית מספרת לעצמה את סיפורה: החדשות, הרדיו והטלוויזיה. הוא סיקר מערכות בחירות, יחסי חוץ, הסכמי שלום, משברים לאומיים ורגעים מכריעים במעבר של ישראל מעידן הטלוויזיה הממלכתית לעידן הערוצים המסחריים.
חשיבותו אינה מסתכמת ברשימת תפקידים. ככתב, עורך, מנהל, מגיש ומראיין, הוא השתתף ביצירת מוסדות והרגלים תקשורתיים שהשפיעו על האופן שבו ישראלים קיבלו מידע, פגשו מנהיגים והשתתפו בשיח הציבורי. תיעוד מסלולו ב-Moreshet.com משמר פרק משמעותי בתולדות התקשורת הישראלית ובחיי הציבור במדינה.





