מבט שני
תוכנית התחקירים של הערוץ הראשון שתיעדה את החברה הישראלית במשך יותר מארבעה עשורים
מבט שני הייתה אחת מתוכניות התחקירים המזוהות ביותר עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית. התוכנית שודרה בערוץ הראשון משנת 1976 ועד 2017, ובמרכז תחקיריה עמדו החברה הישראלית, מוסדותיה, קבוצותיה והסוגיות שהעסיקו את אזרחיה. לאורך שנות פעילותה העניקה התוכנית לצופים מבט מעמיק ומתמשך על המציאות הישראלית, ובכך נעשתה חלק חשוב מתרבות התיעוד, העיתונות והזיכרון הציבורי במדינה.
תוכנית תחקירים על החברה הישראלית
ייחודה של מבט שני היה בהתמקדות בתחקירים עיתונאיים ובהצגת נושאים חברתיים וציבוריים מעבר לדיווח החדשותי היומי. עצם שידורה לאורך תקופה ממושכת אפשר לה לעקוב אחר שינויים בחברה הישראלית ולתת ביטוי לסיפורים, לקבוצות ולבעיות שלא תמיד עמדו במרכז סדר היום. התוכנית שימשה אפוא במה להתבוננות ביקורתית ומעמיקה בישראל המתפתחת, והותירה אחריה תיעוד טלוויזיוני של תקופות ושל מצבים חברתיים.
העיתונאים והמגישים
מתחילת שידורי התוכנית ועד 1986 ערך והגיש אותה מיכאל קרפין. בשנים 1986–1990 הגיש את התוכנית ירין קימור. בשנים 2003–2004 הייתה אורית לביא-נשיאל המגישה.
בשנת 2008 החלה קרן נויבך להגיש את מבט שני, ואיתי לנדסברג שימש כעורך וכמפיק, לצד תפקידו כראש מחלקת התעודה בערוץ הראשון. לאחר נויבך הגישה את התוכנית העיתונאית נועה ברק-וושלר, שהובילה אותה במשך ארבע עונות, עד סוף עונת 2014, שהסתיימה בקיץ 2015. מנובמבר 2015 ועד סיום התוכנית ב-2017 הגיש אותה העיתונאי יגאל רביד.
שם התוכנית במבצע אחים ג׳
לשמה של התוכנית היה גם הד ציבורי-היסטורי יוצא דופן. במאי 1989 השתמש חיל האוויר בשם מבט שני כשם קוד לטיסה שבמסגרתה הועלו לישראל 205 מיהודי אתיופיה, במסגרת מבצע אחים ג׳. בכך נקשר שם התוכנית לאחד ממבצעי העלייה החשובים בתולדות מדינת ישראל ולמאמץ להביא יהודים מאתיופיה לישראל.
סיום השידורים
התוכנית הפסיקה להיות משודרת בעקבות הודעת כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור, דוד האן, על סגירת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ב-9 במאי 2017, חמישה ימים לפני סגירת רשות השידור והערוץ הראשון. סיומה של מבט שני חתם פרק ארוך בתולדות הטלוויזיה הציבורית בישראל, שבמהלכו שימשה התוכנית כלי מרכזי להצגת תחקירים על החברה והחיים במדינה.
מדוע מבט שני ראויה לציון כערך חשוב במורשת
מבט שני ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהיא מייצגת פרק משמעותי בתולדות התקשורת הישראלית ובאופן שבו החברה הישראלית תועדה, נבחנה והובאה אל הציבור. במשך יותר מארבעים שנה סיפקה התוכנית מסגרת לתחקיר עיתונאי מתמשך, ושמרה בזיכרון הציבורי נושאים וסיפורים הנוגעים לקבוצות רבות בישראל. הזיקה של שם התוכנית למבצע אחים ג׳ מוסיפה לה ממד הקשור ישירות לתולדות העלייה ולחיי יהודי אתיופיה בישראל. תיעוד התוכנית באתר Moreshet.com מאפשר להכיר לא רק בתוכנית עצמה, אלא גם בתפקידה כחלק מן המורשת התקשורתית, החברתית והישראלית של תקופת השידור הציבורי.







