beta

כולל חב״ד

מוסד צדקה חסידי בן יותר ממאתיים שנה, המחבר בין תמיכה ביישוב היהודי בארץ ישראל לבין מערך סיוע קהילתי רחב בישראל ובעולם

כולל חב״ד הוא אחד ממוסדות הצדקה המזוהים ביותר עם חסידות חב״ד ועם מסורת הסיוע ליהודי ארץ ישראל. הארגון נוסד בשנת 1805, תקס״ה, בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו״ר הזקן ומייסד חסידות חב״ד, בתקופה שבה יהודים בארץ ישראל חיו לעיתים קרובות בעוני ובחוסר ביטחון כלכלי. מאז הקמתו פעל הכולל כדי להעביר תמיכה מן הקהילות היהודיות בתפוצות אל יחידים, משפחות ומוסדות בארץ, ובמהלך הדורות התרחבה פעילותו למערך חברתי, קהילתי וצדקתי רחב.

שורשים בתקופת האדמו״ר הזקן

באיגרות הקודש הכלולות בספר התניא התייחס רבי שניאור זלמן לכולל בשם ״צדקת רבי מאיר בעל הנס״. השם ביטא את שאיפת הארגון להמשיך מסורת של צדקה, אחריות הדדית ומעשים טובים למען יהודים הזקוקים לעזרה.

לפני שנת 1805 עמד האדמו״ר הזקן בראש קופת מעות ארץ הקודש, שנועדה לתמוך ביישוב היהודי בארץ. בעקבות מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקליסק נפגעה התמיכה בחסידי חב״ד בארץ ישראל. לפי המסורת המתועדת בתולדות הכולל, מצוקה זו תרמה לכך שחסידים עזבו את טבריה ועברו לצפת. בתגובה הקים האדמו״ר הזקן קופה עצמאית חדשה, שנודעה בשם כולל חב״ד.

נשיאות, גבאות ורשת של גיוס כספים

במשך השנים עמדו בנשיאות הכולל אדמו״רי חב״ד-ליובאוויטש, ובהם האדמו״ר הזקן, האדמו״ר האמצעי, הצמח צדק, המהר״ש, הרש״ב, הריי״ץ ורבי מנחם מנדל שניאורסון. לצד הנשיאות הרבנית נוהלה הפעילות המעשית בידי גבאים ושליחים שגייסו תרומות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

בין הגבאים והדמויות שפעלו למען הכולל נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, הרב אברהם חיים נאה, הרב שניאור זלמן פרדקין, הרב שלמה יוסף זוין, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב אליעזר זליג סלומון, הרב אליעזר ננס והרב יהוסף גדליה רלב״ג. הרב שלום דוכמן שימש גבאי ראשי ופעל תחת נשיאותו של הרבי מליובאוויטש. פעילותם המחישה כיצד מוסד צדקה יכול להתקיים לאורך דורות באמצעות שילוב של הנהגה רוחנית, ניהול מעשי וקשר מתמשך עם קהילות יהודיות בתפוצות.

כולל חב״ד המיוחד ואיחוד המסגרות

לאחר פטירת הצמח צדק התעוררה מחלוקת סביב נשיאות הכולל בין חסידי המהר״ש לבין הרב שלמה זלמן שניאורסון, בן אחיו של הצמח צדק. בשנת 1911 הקים הרב שמריה נח שניאורסון, אדמו״ר חב״ד-קאפוסט ובנו של הרב שלמה זלמן שניאורסון, את כולל חב״ד המיוחד ומינה את הרב חיים אליעזר ביכאווסקי לגבאי.

לאחר פטירת הרב שמריה נח שניאורסון בשנת 1923 אוחד הכולל המיוחד עם הכולל המרכזי. המסגרת המאוחדת נשאה את השם ״כולל חב״ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס״ ופעלה תחת נשיאותו של הריי״ץ. האיחוד שימר את רציפות המוסד והחזיר את פעילות הצדקה למערך חב״די מרכזי.

סיוע חברתי בישראל

במהלך השנים התרחב כולל חב״ד מארגון תמיכה ביישוב היהודי בארץ למערך שירותים המסייע לאנשים במצבי חיים שונים. לפי החומר הקיים בארכיון, הארגון מפעיל שלושה עשר בתי תמחוי ומערך חלוקת מזון ביותר מארבעים ערים בישראל. פעילות זו מעניקה סיוע ישיר לאנשים המתמודדים עם עוני ומחסור, ומבטאת את המעבר מצדקה מסורתית אל שירותים קהילתיים מתמשכים.

הכולל מפעיל גם מעונות יום, מרפאות שיניים לנזקקים ומסגרות לאנשים עם מוגבלויות. במגדל העמק פועל מכון גראבסקי, המיועד לאנשים עם מוגבלויות קשות, ובירושלים פועל מרכז פינגר, מבנה המשרת בעלי נכויות. לצד השירותים הללו מפעיל הארגון מערכי סיוע כספי למשפחות נזקקות, קרנות תמיכה לאלמנות וליתומים וסיוע למשפחות שנפגעו מטרור.

קהילה, משפחה ומעגל החיים היהודי

בירושלים מפעיל כולל חב״ד את אולמי גוטניק, שני אולמות חתונה מסובסדים. האולמות מאפשרים למשפחות לקיים שמחות במחיר נגיש יותר, ובמשך השנים נערכו בהם חתונות ואירועים של משפחות חב״ד מהארץ ומקהילות ברחבי העולם. בכך משמש המקום לא רק שירות חברתי אלא גם מוקד המחזק קשרים בין קהילות יהודיות.

הארגון מקיים גם חגיגת בר ובת מצווה שנתית לאלף בנים ובנות מעולי מדינות חבר העמים, בכותל המערבי, בסמוך לי״א בניסן, יום הולדתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. השתתפותם של שרים ואישי ציבור מעניקה לאירוע נראות ציבורית, אך חשיבותו העיקרית היא ביצירת חוויה יהודית משותפת לילדים ולמשפחות עולים ובהעמקת תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית ולמסורת היהודית.

שימור מסורת, תפילה וזיכרון

כולל חב״ד מופקד על חלקת חב״ד בבית העלמין בהר הזיתים, ובכך הוא שותף לשימור אחד מאתרי הקבורה המרכזיים בתולדות ירושלים והיישוב היהודי. הארגון מפעיל גם את חברת תהילים העולמית בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים, מוסד המחבר בין תפילה, לימוד ומסורת של השתתפות יהודית מכל רחבי העולם.

תרומה נוספת לחיי הקהילה היא פרסום לוח כולל חב״ד. הלוח משמש כלי עזר למנהגים, לזמנים ולמועדים יהודיים, ומופץ בבתי כנסת ובמהדורת כיס. עבור קהילות חב״ד ומתפללים רבים, הוא מספק מסגרת מעשית להתנהלות הדתית לאורך השנה ומסייע לשמר נוסחי מנהג ולוחות זמנים משותפים בקהילות מרוחקות זו מזו.

מדוע כולל חב״ד ראוי לציון כערך חשוב במורשת

כולל חב״ד ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהוא מגלם יותר ממאתיים שנה של אחריות יהודית מעשית: מן הקופה שהקים רבי שניאור זלמן מלאדי למען יהודי ארץ ישראל ועד למערך עכשווי של מזון, בריאות, רווחה, תמיכה במשפחות ושירותים לאנשים עם מוגבלויות. ההיסטוריה שלו משקפת את יכולתן של קהילות יהודיות בתפוצות להתארגן סביב צורכי היישוב בארץ ולבנות מוסדות שהשפעתם ניכרת בחיי היום-יום.

הכולל חשוב גם כעדות לרציפות מוסדית בחסידות חב״ד: הנהגות שהשתנו, מחלוקות שנפתרו ומסגרות שהתאחדו לא ביטלו את המחויבות לסיוע. באמצעות מוסדות צדקה, אירועי בר ובת מצווה, אולמות קהילתיים, אתרי קבורה, חברת תהילים ולוח מנהגים, הוא מחבר בין רווחה חברתית, זהות יהודית וזיכרון היסטורי. מסיבה זו מקומו ב-Moreshet.com הוא חלק מתיעוד רחב של המוסדות שעיצבו את חיי העם היהודי ואת החברה הישראלית.