סר יהושע אברהם חסן

סר יהושע אברהם חסן (באנגלית: Sir Joshua Abraham Hassan; 21 באוגוסט 1915 – 1 ביולי 1997), שנודע בכינויו "Salvador" – המושיע – היה עורך דין, מנהיג ציבור ומדינאי גיברלטרי. הוא היה ראש השרים הראשון של גיברלטר, ראש הממשל שלה במשך יותר מעשרים שנה בסך הכול, ואחת הדמויות המרכזיות בעיצוב זהותה הפוליטית והאזרחית של הטריטוריה במחצית השנייה של המאה העשרים.

חסן היה בן למשפחה יהודית ספרדית שחיה בגיברלטר כשלוש מאות שנה, ושורשיה במרוקו ובמינורקה. חייו מחברים בין כמה רבדים של מורשת: יהדות גיברלטר, התפתחותה של חברה מקומית קטנה בתוך מסגרת קולוניאלית, והמאבק של תושביה לבטא את רצונם ולנהל את ענייניהם בעצמם.

שורשים יהודיים והכשרה משפטית

חסן נולד בגיברלטר והוכשר כעורך דין. בשנת 1939 נקרא ללשכת עורכי הדין באנגליה ובוויילס, לאחר לימודיו ב-Middle Temple. עם שובו לגיברלטר הקים משרד עורכי דין, שהפך לימים ל-Hassans International Law Firm, אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והבולטים בטריטוריה. בכך תרם גם לבניית התשתית המקצועית והעסקית שעליה נשענה גיברלטר המודרנית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לשרת כתותחן ב-Gibraltar Defence Force. בשעה שרוב האוכלוסייה האזרחית פונתה מגיברלטר, חסן נשאר במקום עם המעטים שנותרו בו. החוויה חיזקה את זיקתו לאוכלוסייה המקומית ואת מחויבותו לעתידה האזרחי והמדיני.

ממנהיג זכויות אזרח לראש הממשלה

בשנת 1942 הצטרף חסן לקבוצה של גיברלטרים, פקידים ופועלים, שפעלה להחזרת המפונים ולשמירה על זכויותיהם של תושבי המקום. הקבוצה, שנקראה בתחילה "האגודה הגיברלטרית", אימצה בעצת חסן את השם השאפתני יותר Association for the Advancement of Civil Rights in Gibraltar – האגודה לקידום זכויות האזרח בגיברלטר, או AACR.

חסן שימש תחילה כסגן נשיא האגודה, בהנהגת אלברט ריסו, וב-1948 נעשה לנשיאה ולמנהיגה. במשך כמעט ארבעים שנה היה הדמות הדומיננטית בפוליטיקה של גיברלטר. הפעילות שהחלה כמאבק למען זכויות אזרחיות, החזרת התושבים שפונו וחיזוק מעמדה של החברה המקומית, הפכה בהנהגתו לתנועה פוליטית שדרשה הכרה בזהותה וברצונה של גיברלטר.

בבחירות למועצה המחוקקת ב-1956 זכתה ה-AACR בארבעה מתוך שבעת המושבים שנבחרו, ובהם חסן, אברהם סרפתי, אלברט ריסו וג'יי אי אלקנטרה. הישג זה המחיש את התמיכה הציבורית בתנועה ואת המעבר של גיברלטר מפעילות ציבורית מאורגנת למוסדות פוליטיים בעלי משקל.

לפני הקמת תפקיד ראש השרים כיהן חסן כחבר במועצה המבצעת בשנים 1950–1964, כחבר הראשי במועצה המחוקקת, וכראש עיריית גיברלטר בשנים 1945–1950 ובשנים 1953–1969. עד 1955 נקרא התפקיד יושב ראש מועצת העיר. בשנת 1963 העניקה לו המלכה אליזבת השנייה תואר אבירות, ומאז נקרא סר יהושע חסן.

בשנת 1964 נעשה לראש השרים הראשון של גיברלטר. הוא כיהן בתפקיד בשתי תקופות: מ-11 באוגוסט 1964 עד 6 באוגוסט 1969, ומ-25 ביוני 1972 עד 8 בדצמבר 1987. במהלך הקריירה הפוליטית שלו ניצח בעשר מערכות בחירות, והיה במשך שנים רבות הפנים הציבוריות של גיברלטר ושל שאיפתה לשמור על מוסדותיה, זכויותיה וזהותה.

עיצוב מעמדה של גיברלטר

חסן פעל בתקופה שבה מעמדה של גיברלטר היה נתון למחלוקת מתמשכת בין בריטניה לספרד. בשנות השישים הופיע פעמיים בפני הוועדה המיוחדת של האו״ם לדה-קולוניזציה. שם התנגד לתביעתה של ספרד והציג את עמדת רוב תושבי גיברלטר, שביקשו להישאר קשורים לבריטניה. בכך העביר את הדיון מן השאלה מי רשאי לתבוע את השטח לשאלה מהו רצונם של האנשים החיים בו.

חסן היה גם אחד מחברי הוועידה החוקתית של 1968, בראשות מלקולם שפרד, אשר ניסחה את החוקה הראשונה של גיברלטר. השתתפותו בתהליך זה הייתה חלק מרכזי בבניית מוסדות השלטון העצמי של הטריטוריה ובהנחת היסודות למערכת הפוליטית שהתפתחה בהמשך.

ב-1969, בתקופת כהונתו, סגרה ספרד את הגבול עם גיברלטר בניסיון להפעיל עליה לחץ כלכלי. המצור פגע בקשרים המשפחתיים, במסחר ובחיי היום-יום, והעמיד את החברה המקומית בפני אתגר כבד. חסן הנהיג את ההתמודדות הציבורית והמדינית עם המשבר, והמשיך להציג את עמדת גיברלטר בזירה הבינלאומית. באותה שנה איבדה ה-AACR את הרוב במועצה במושב אחד בלבד, ורוברט פליזה נעשה לראש השרים. חסן חזר לתפקיד ב-1972.

הוא פרש מראשות הממשלה ב-1987, לפני תום כהונתו, לאחר שנחתם הסכם בין ספרד לבריטניה בדבר שימוש משותף בשדה התעופה של גיברלטר. לאחר פרישתו ירש אותו סגנו, אדולפו קנפה. ה-AACR התפרקה זמן קצר לאחר מכן, אך המוסדות והמסורת הפוליטית שצמחו בתקופת הנהגתו המשיכו להשפיע על גיברלטר.

מנהיג ציבור יהודי

לצד תפקידיו הציבוריים, עמד חסן בראש ועד בית הכנסת נפוצות יהודה בגיברלטר. פעילות זו שיקפה את מקומה של הקהילה היהודית בחייו ואת הקשר בין הנהגה אזרחית לבין אחריות לקהילה. יהודי גיברלטר, שמוצאם ברובו מקהילות ספרדיות בצפון אפריקה ובים התיכון, היו חלק בלתי נפרד מן המרקם ההיסטורי של המקום, וחסן נשא את מורשתם אל מרכז החיים הציבוריים.

מורשתו ניכרה גם במשפחתו. בתו פלר חסן-נחום עלתה לישראל, כיהנה כחברת מועצת עיריית ירושלים ונבחרה בהמשך לתפקיד סגנית ראש העיר. בתו מרלן חסן-נהון כיהנה כחברת הפרלמנט של גיברלטר בשנים 2015–2023, וכן הייתה היסטוריונית ועיתונאית. בשנת 2008 כיהן אחיינו סולומון לוי כראש עיריית גיברלטר במשך שנה. המשך המעורבות הציבורית של בני משפחתו מדגים כיצד שילוב הזהויות הגיברלטרית, היהודית והישראלית נעשה חלק מסיפור משפחתי וציבורי מתמשך.

מדוע סר יהושע אברהם חסן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

סר יהושע אברהם חסן ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל בנקודת המפגש שבין הנהגה יהודית, זכויות אזרח ובניית מוסדות לאומיים. הוא לא הסתפק בייצוג קהילה קיימת: הוא סייע להפוך את תושבי גיברלטר לקול פוליטי מאורגן, השתתף בעיצוב החוקה הראשונה שלה, הנהיג אותה בתקופת משבר בינלאומי, והגן בזירה הבינלאומית על זכותם של תושביה לקבוע את עתידם.

סיפורו חשוב גם ליהדות ולישראל משום שהוא ממחיש את תרומתה של קהילה יהודית קטנה לחיים הציבוריים במקום שבו חיה, ואת האופן שבו מורשת ספרדית-יהודית יכולה להשתלב בהנהגה אזרחית רחבה. באמצעות פועלו המשפטי, הפוליטי והקהילתי השפיע חסן על דורות של גיברלטרים ועל בני משפחתו שהמשיכו לשרת את הציבור בגיברלטר ובירושלים. משום כך Moreshet.com משמר את דמותו לא רק כראש השרים הראשון של גיברלטר, אלא כמנהיג שסייע לעצב את זהותה, את זכויותיה ואת מוסדותיה.