beta

חיים חפר

פזמונאי, סאטיריקן וחתן פרס ישראל שנתן מילים לזיכרון ולבמה הישראלית

חיים חפר (1925–2012) היה פזמונאי, משורר, מחזאי, תסריטאי ועיתונאי, מן הכותבים שהשפיעו עמוקות על הזמר ועל הבידור בישראל. מפזמוני הפלמ"ח ועד מחזות זמר, ממקאמות בענייני היום ועד שירים שהפכו לחלק מן הזיכרון הציבורי, הוא העניק לעברית קצב, הומור וכושר לספר סיפור קצר שנשאר באוזן. ב-1983 זכה בפרס ישראל לזמר עברי.

מן העלייה לארץ אל הצ'יזבטרון

חפר נולד בפולין בשם חיים פיינר ועלה לארץ עם משפחתו ב-1936. נעוריו עברו ברעננה ובתנועת הנוער, ובהמשך שירת בפלמ"ח והשתתף בפעולות ההעפלה היבשתית. החוויות האלה נעשו חומר לשירים על מסע, רעות, סכנה והציפייה לחיים של שלום.

במלחמת העצמאות ייסד את הצ'יזבטרון ועמד בראשו. פזמונים כמו "הן אפשר", "היו זמנים" ו"הפרוטה והירח" חיברו בין מציאות הלחימה לבין הצורך בהפוגה, בהומור ובתקווה. הלהקה סייעה לעצב מסורת ישראלית של מופע שבו בידור וניסיון חיים משותף נפגשים.

כותב עבור קולות רבים

חפר עבד עם מלחינים ומבצעים מרכזיים וכתב להרכבים שונים, ובהם התרנגולים, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים. יכולתו להתאים לשון לדמות, למצב ולביצוע אפשרה לו לנוע בין שיר אהבה, תמונה קומית ופזמון בעל נוכחות ציבורית רחבה.

במחזות זמר כמו "קזבלן" ובמופע "תל אביב הקטנה" השתתף ביצירת עולם בימתי ישראלי הנשען על מקום, מבטא וזיכרון. לצד השירים עסק גם בתרגום מחזות ובכתיבה למסך. ריבוי התחומים מראה עד כמה המילה הכתובה שלו הייתה קשורה לקול, לתנועה ולמפגש עם קהל.

זיכרון, סאטירה ומחלוקת

עם דן בן־אמוץ ערך את "ילקוט הכזבים", ששימר סיפורי הווי והומור של דור הפלמ"ח. השניים גם הקימו את מועדון החמאם ביפו, שנעשה במה לאמנים. בטורו הממושך ב"ידיעות אחרונות" פרסם מקאמות שהגיבו לאירועי הזמן; "מסדר הנופלים" היא מן היצירות המזוהות עם הזיכרון הציבורי שלאחר מלחמת ששת הימים.

לצד הישגיו, התבטאויותיו על יהודי מרוקו ועל התרבות המזרחית ב-2002 פגעו ברבים ועוררו מחלוקת. הכרה בתרומתו לזמר אינה מחייבת אימוץ של אמירות אלה. תיעוד אחראי יכול להחזיק יחד את רוחב היצירה ואת המודעות לאנשים שדבריו פגעו בהם.

מדוע חיים חפר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

חפר ראוי להיכלל באתר מורשת (Moreshet), בכתובת Moreshet.com, מפני שמילותיו נעשו חלק משמעותי מן השפה המושרת והמסופרת של ישראל. הוא תרם לזמר, לתיאטרון ולסאטירה והשאיר יצירות הממשיכות להפגיש דורות עם רגעים, רגשות ודמויות מן החיים בארץ.

נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.