דן שפירו

דניאל בי. "דן" שפירו הוא דיפלומט אמריקאי־ישראלי שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2011–2017. עוד קודם לכן מילא תפקידים בכירים בגבעת הקפיטול, במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ובמערכת הבחירות של ברק אובמה. לאורך הקריירה שלו עסק במדיניות המזרח התיכון, ביחסי ארצות הברית וישראל ובחיזוק הקשר בין הממשל האמריקאי לבין הקהילה היהודית.

ייחודו של שפירו נובע לא רק מן התפקידים שמילא, אלא גם מן החיבור האישי והמקצועי שלו לישראל. הוא גדל במשפחה יהודית, חי בישראל בילדותו ובנעוריו, למד באוניברסיטה העברית בירושלים, דובר עברית ובקיא במידה מסוימת בערבית. שילוב זה אפשר לו לפעול בזירה הדיפלומטית מתוך היכרות בלתי אמצעית עם החברה הישראלית, עם השפה ועם הרגישויות ההיסטוריות והביטחוניות של האזור.

שורשים יהודיים וקשר מוקדם לישראל

שפירו נולד ב־1 באוגוסט 1969 בשמפיין, אילינוי, למשפחה יהודית בת ארבעה ילדים. אמו, אליזבת קליין שפירו, היא סופרת, ואביו, מייקל שפירו, היה פרופסור לאנגלית באוניברסיטת אילינוי. בשנת 1973 עברה המשפחה לישראל, ובתקופת מלחמת יום הכיפורים התגוררה בשכונת קריית משה בירושלים.

בהמשך חזרה המשפחה לארצות הברית, אך הקשר של שפירו לישראל נמשך. לאחר שסיים בשנת 1986 את לימודיו בבית הספר התיכון University Laboratory High School באורבנה, חזר לישראל, התגורר בבית משפחה ישראלית בירושלים ואף חי תקופה מסוימת בקיבוץ. חוויות אלה העניקו לו היכרות בלתי שגרתית עם חיי היום־יום בישראל ועם החברה הישראלית, מעבר לביקורים קצרים או לעבודה רשמית.

השכלה והכשרה במדיניות המזרח התיכון

שפירו החל את לימודיו באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. בשנת הלימודים השנייה למד בישראל כסטודנט אורח באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברנדייס, שבה סיים בהצטיינות תואר ראשון. בשנת 1993 השלים באוניברסיטת הרווארד תואר שני במדיניות המזרח התיכון.

השכלתו שילבה לימודים אקדמיים בארצות הברית עם ניסיון חיים בישראל ועם התמחות במדיניות האזור. שילוב זה היה בסיס לעבודתו במשך עשרות שנים במוסדות שבהם מתקבלות החלטות הנוגעות לביטחון, לדיפלומטיה וליחסים בין ארצות הברית לבין ישראל.

ראשית הדרך בקונגרס האמריקאי

בשנים 1993–1995 היה שפירו חבר צוות בוועדת המשנה לענייני אירופה והמזרח התיכון של ועדת החוץ בבית הנבחרים האמריקאי. במסגרת זו עסק בסוגיות הנוגעות לאזור וליחסי החוץ של ארצות הברית. לאחר מכן, בשנים 1995–1999, שימש עוזר מחוקק ויועץ בכיר למדיניות חוץ של הסנאטורית דיאן פיינסטיין.

עבודה זו הקנתה לו ניסיון מעשי בניסוח מדיניות, בקשר עם חברי קונגרס ובבניית תמיכה פוליטית בנושאי חוץ. היא גם הציבה אותו בצומת שבו נפגשים הממשל האמריקאי, הקונגרס, גורמי מדיניות והקהילה היהודית בארצות הברית.

המועצה לביטחון לאומי ועבודה עם ממשלים אמריקאיים

בשנים 1999–2001, בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, כיהן שפירו במועצה לביטחון לאומי כמנהל לענייני חקיקה וכאחראי על הקשר עם הקונגרס, תחת היועץ לביטחון לאומי סנדי ברגר. התפקיד חייב תיאום בין עבודת הבית הלבן לבין המחוקקים, והעמיק את ניסיונו בעיצוב וביישום מדיניות לאומית.

בשנים 2001–2007 עבד עם הסנאטור ביל נלסון. תחילה שימש יועץ למחוקק ובהמשך סגן ראש המטה, ובעיקר עסק בענייני מדיניות חוץ. ניסיון זה הרחיב את היכרותו עם המערכת הפוליטית האמריקאית ועם האופן שבו נושאי ביטחון ויחסי חוץ מקבלים ביטוי בעבודת הסנאט.

יועץ לברק אובמה ומומחה למזרח התיכון

בשנים 2007–2009 היה שפירו יועץ בכיר לברק אובמה, תחילה כמועמד לנשיאות ולאחר מכן כנשיא, בנושאי המזרח התיכון והקהילה היהודית. הוא שימש גם אסטרטג ומגייס כספים בקמפיין. בשנת 2007 מונה לנשיא חברת הלובי הוושינגטונית Timmons and Company.

שפירו ליווה את אובמה בביקוריו בישראל ביולי 2007 ובמרץ 2013. בין 2009 ל־2011 עמד בראש מדור המזרח התיכון וצפון אפריקה במועצה לביטחון לאומי בממשל אובמה. בתפקיד זה עסק בהערכת ההתפתחויות באזור ובהכנת מדיניות עבור הדרג הבכיר בממשל, לפני מינויו לשגריר.

שגריר ארצות הברית בישראל

ב־10 במרץ 2011 הודיע הנשיא ברק אובמה על בחירתו של שפירו לשגריר ארצות הברית בישראל. שפירו הושבע לתפקיד ב־7 ביולי אותה שנה בידי מזכירת המדינה הילרי קלינטון, וב־3 באוגוסט הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה שמעון פרס.

כהונתו, שנמשכה עד ינואר 2017, העמידה אותו בחזית היחסים בין וושינגטון לירושלים בתקופה של מתחים אזוריים ואירועים ביטחוניים משמעותיים. תפקידו כלל ייצוג רשמי של ארצות הברית בישראל, קשר שוטף עם הנהגת המדינה ועם מוסדותיה, תיאום מדיני והסברת עמדות הממשל האמריקאי לציבור הישראלי. היכרותו עם השפה העברית ועם המציאות הישראלית סייעה לו לתקשר עם קהלים מגוונים ולפעול בסביבה שבה היסטוריה, זהות וביטחון כרוכים זה בזה.

במהלך מבצע צוק איתן יצא שפירו עם משפחתו מישראל לתקופה של כחודשיים. עובדה זו עוררה ביקורת מצד גורמים ישראליים, אך היא גם המחישה את המורכבות האישית והמקצועית של שירות דיפלומטי בתקופת לחימה. בינואר 2017 סיים את כהונתו, לקראת כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית.

המשך הפעילות בישראל

לאחר סיום כהונתו כשגריר נשאר שפירו בישראל והצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי. בכך המשיך לתרום לשיח המקצועי בישראל בנושאי מדיניות חוץ, ביטחון, יחסי ארצות הברית וישראל והמזרח התיכון. המעבר מן השירות הדיפלומטי למחקר ולדיון הציבורי אפשר לו להביא אל השיח הישראלי ניסיון שנצבר בממשלים אמריקאיים, בקונגרס ובשגרירות.

שפה, זהות ותיווך בין קהילות

סיפור חייו של שפירו משקף את הקשר ההדדי שבין יהדות ארצות הברית לבין מדינת ישראל. הוא צמח במשפחה יהודית אמריקאית, חי בישראל, רכש השכלה בשתי המדינות ובנה קריירה בשירות הציבורי האמריקאי. בעבודתו תיווך בין מוסדות אמריקאיים לבין החברה הישראלית, ובין סדרי העדיפויות של הממשל לבין החשיבות שהקהילה היהודית מייחסת ליחסי ארצות הברית וישראל.

שפירו נשוי לג'ולי פישר, ולשניים שלוש בנות. היכולת לנוע בין שפות, תרבויות ומערכות פוליטיות הפכה לחלק מרכזי בזהותו המקצועית ולמרכיב משמעותי בתרומתו לשיח האמריקאי־ישראלי.

מדוע דן שפירו ראוי לציון כערך חשוב במורשת

דן שפירו ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל במשך עשרות שנים בצומת מרכזי בחיי העם היהודי וביחסי ישראל עם העולם: מדיניות החוץ האמריקאית. הוא לא הסתפק בתפקיד סמלי כשגריר, אלא צבר ניסיון בעבודת הקונגרס, במועצה לביטחון לאומי, במערכת הבחירות ובניהול היחסים המדיניים ברמה הגבוהה ביותר.

תרומתו ניכרת גם במסלול חייו עצמו: יהודי אמריקאי שהכיר את ישראל מבפנים, למד בה, דיבר את שפתה ולבסוף ייצג בה את ארצות הברית. סיפור זה ממחיש את העומק ואת המעשיות של הקשרים בין הקהילות היהודיות בארצות הברית לבין מדינת ישראל. תיעוד פועלו ב־Moreshet.com משמר עבור הדורות הבאים את דמותו של איש ציבור שפעל לתווך בין חברות, מוסדות ומדינות ולהשפיע על אחת ממערכות היחסים החשובות בחיים היהודיים והישראליים המודרניים.