איזידור (דורי) גולד

איזידור (דורי) גולד (25 ביולי 1953 – 3 במרץ 2025) היה דיפלומט, חוקר מדע המדינה ואיש מדיניות ישראלי יליד ארצות הברית. לאורך יותר מארבעה עשורים הוא נע בין מכוני מחקר, לשכת ראש הממשלה, האו״ם ומשרד החוץ, ובכל אחת מן הזירות ביקש לתרגם ידע היסטורי ואסטרטגי לשפה מעשית של מדיניות חוץ. הוא שימש יועץ מדיני לראשי הממשלה בנימין נתניהו ואריאל שרון, כיהן כשגריר ישראל באו״ם בשנים 1997–1999 וכמנכ״ל משרד החוץ בשנים 2015–2016, והוביל במשך שנים את המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

חשיבותו של גולד לא נבעה מתפקיד אחד בלבד. הוא פעל בצומת שבו נפגשים מחקר המזרח התיכון, משא ומתן מדיני, ביטחון לאומי ודיפלומטיה ציבורית. כתיבתו על ערב הסעודית, איראן, האו״ם, ירושלים וגבולות בני הגנה נועדה להשפיע לא רק על חוקרים, אלא גם על מקבלי החלטות, מחוקקים ודעת הקהל בעולם. כך היה לאחד הקולות הישראליים המזוהים עם הצגת צורכי הביטחון והטיעונים המדיניים של ישראל בפני קהלים בינלאומיים.

מילדות יהודית בארצות הברית לעלייה לישראל

גולד נולד בהרטפורד שבקונטיקט וגדל בבית יהודי קונסרבטיבי. את חינוכו היסודי קיבל בישיבת הרטפורד האורתודוקסית, ולאחר מכן למד בבית הספר נורת׳פילד מאונט הרמון במסצ׳וסטס, שאותו סיים בשנת 1971. המפגש המוקדם בין זהות יהודית אמריקאית, חינוך מסורתי וסביבה ציבורית דוברת אנגלית העניק לו היכרות קרובה עם שתי התרבויות שבתוכן עתיד היה לפעול.

באוניברסיטת קולומביה למד מדע המדינה, לימודי המזרח התיכון וערבית ספרותית. הוא השלים תואר ראשון בשנת 1975, תואר מוסמך בשנת 1976 ודוקטורט בשנת 1984. עבודת הדוקטור שלו עסקה בערב הסעודית, תחום מחקר שהמשיך ללוות אותו שנים רבות ושימש בהמשך בסיס לספרו על הקשרים שבין הממלכה הסעודית, אידאולוגיה קיצונית ומימון טרור.

בשנת 1980 עלה לישראל ושירת בצה״ל. המעבר לא היה רק שינוי מקום מגורים: גולד בנה בישראל קריירה ששילבה את השכלתו האמריקאית עם מחויבות לשירות המדינה. הוא חי בירושלים עם רעייתו עפרה והיה אב לשני ילדים. גולד נפטר בירושלים ב-3 במרץ 2025, בגיל 71.

מחקר אסטרטגי שהוביל לעשייה מדינית

לאחר שירותו הצבאי החל גולד לעבוד במוסדות המחקר של אוניברסיטת תל אביב. הוא היה עמית מחקר בכיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, ובהמשך עמד בראש הפרויקט למדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, בניהולו של האלוף במילואים אהרן יריב. במסגרת זו בחן את האסטרטגיה האמריקאית במזרח התיכון, את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות הברית ואת המבנה האזורי שבתוכו נדרשה ישראל לקבל החלטות.

המעבר מן המחקר לעשייה מדינית התרחש בהדרגה. בשנת 1991 שימש יועץ למשלחת הישראלית לוועידת השלום במדריד ולשיחות שהתנהלו לאחר מכן בוושינגטון. היכרותו עם המערכת האמריקאית ועם השפה המדינית של המזרח התיכון הפכה אותו לאיש קשר שימושי בין עבודת המטה המקצועית לבין הדרג הפוליטי.

שליח ויועץ בתהליכים המדיניים של שנות התשעים

באמצע שנות התשעים היה גולד מעורב במגעים בין בנימין נתניהו לבין הנהגת הממלכה ההאשמית בירדן. הוא התלווה לפגישות עם מנהיגים ירדנים בלונדון, ברבת עמון ובעקבה, וסייע בבניית ערוץ מדיני בתקופה שבה יחסי ישראל עם שכנותיה השתנו במהירות. לאחר בחירת נתניהו לראשות הממשלה בשנת 1996 מונה גולד ליועצו למדיניות חוץ, תפקיד שבו כיהן עד 1997.

במסגרת שליחותו ניהל מגעים עם הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן וגורמים נוספים בעולם הערבי. ב-27 ביוני 1996 היו גולד ויצחק מולכו שליחיה הראשונים של הממשלה החדשה שנפגשו עם יאסר ערפאת ברצועת עזה. לאחר מכן התקיימו שיחות בינו לבין מחמוד עבאס, שכונה אז בדרך כלל אבו מאזן. על פי תיאורו של המתווך האמריקאי דניס רוס, השיחות נקשרו לסגירת משרדים פלסטיניים במזרח ירושלים שישראל ראתה בפעילותם הפרה של הסכמי אוסלו.

גולד היה מעורב גם במשא ומתן שקדם להסכם חברון משנת 1997 ובניסוח הסדרים שעסקו בעקרון ההדדיות. במסלול הסורי קיים מגעים ישירים עם שגריר סוריה בארצות הברית, וליד אל-מועלם. בשנת 1996 פעל מול מזכיר המדינה האמריקאי וורן כריסטופר לקבלת הבהרה אמריקאית שלפיה עמדות שהוצגו בעבר בנוגע לעתיד רמת הגולן אינן מחייבות ממשלה ישראלית חדשה. במקביל התקבלה התחייבות אמריקאית מחודשת המתייחסת למכתב הנשיא ג׳רלד פורד משנת 1975 ולמשקל שתיתן ארצות הברית לצורכי הביטחון של ישראל ברמת הגולן.

פעילות זו המחישה את סגנונו המקצועי: עבודה על נוסחים, התחייבויות, תקדימים ומסמכים שנועדו לשמר מרחב תמרון מדיני. השפעה מסוג זה אינה תמיד נראית לציבור, אך היא עשויה לעצב את נקודת הפתיחה של ממשלות למשא ומתן ואת האופן שבו בעלות ברית מנסחות את התחייבויותיהן.

שגריר ישראל באו״ם

בשנים 1997–1999 כיהן גולד כנציגה הקבוע ה-11 של ישראל באומות המאוחדות. התפקיד הציב אותו בלב זירה שבה ישראל נדרשת להתמודד עם החלטות מדיניות, משפטיות וסמליות בעלות השפעה רחבה. ניסיונו כחוקר וכיועץ אפשר לו להציג טיעונים ישראליים מתוך שילוב של הקשר היסטורי, צורכי ביטחון וקריאה מדוקדקת של מסמכים בינלאומיים.

בשנת 1998 היה חבר במשלחת הישראלית לוועידת ואי פלנטיישן, שבה השתתפו ישראל, הרשות הפלסטינית ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון. גם לאחר שסיים את כהונתו באו״ם המשיך לעסוק במעמד ישראל בארגון, בפרשנות החלטות מועצת הביטחון ובפער שבין העקרונות המוצהרים של המערכת הבינלאומית לבין יישומם המעשי.

המרכז הירושלמי ודיפלומטיה ציבורית

משנת 2000 ועד 2022 הוביל גולד במשך רוב התקופה את המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תוך הפסקה בעת כהונתו במשרד החוץ. תחת הנהגתו פעל המכון להפיק מחקרים וניירות עמדה על ביטחון ישראל, איראן, ירושלים, משפט בינלאומי, יחסי ישראל–ארצות הברית והזירה הדיפלומטית. עבודתו שם הרחיבה את קהל היעד של המחקר: לא רק אקדמאים, אלא גם מחוקקים, דיפלומטים, עיתונאים ומנהיגי קהילות יהודיות.

בשנים 2001–2003 שימש יועץ לראש הממשלה אריאל שרון והיה מעורב בהכנות לפסגת עקבה בהשתתפות נשיא ארצות הברית ג׳ורג׳ ווקר בוש. באותן שנים הופיע תכופות ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות, ובהן NBC, פוקס ו-CNN, והסביר את עמדות ממשלת ישראל לקהל שלא תמיד הכיר את המורכבות הביטחונית והמדינית באזור. יכולתו להתנסח באנגלית אמריקאית טבעית ולשלב מסר ממוקד עם רקע מחקרי הפכה אותו לדובר מוכר בזירה הבינלאומית.

ביולי 2003 העיד כמומחה בפני ועדת הסנאט של ארצות הברית לענייני ממשל בנושא התמיכה האידאולוגית והכלכלית שיוחסה לגורמים סעודיים במסגרת הטרור הבינלאומי. העדות חיברה בין המחקר שערך במשך שנים לבין דיון מעשי של המחוקק האמריקאי לאחר פיגועי 11 בספטמבר.

מאבק בהסתה להשמדת עם

משנת 2006 הוביל גולד מאמץ בינלאומי שקרא לבחון צעדים משפטיים נגד נשיא איראן מחמוד אחמדינז׳אד בעקבות הצהרותיו נגד ישראל, בהתבסס על הוראות האמנה למניעתו ולענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1948 האוסרות הסתה ישירה ופומבית. המהלך נועד למסגר איומים על ישראל לא רק כסוגיה פוליטית, אלא גם כחובה של הקהילה הבינלאומית להתמודד עם הסתה להשמדה.

בדצמבר 2006 עמד בראש משלחת לכנס בלשכת עורכי הדין של מחוז ניו יורק, שבו השתתפו בין השאר שר המשפטים הקנדי לשעבר ארווין קוטלר, המשפטן אלן דרשוביץ ושגריר ארצות הברית באו״ם ג׳ון בולטון. בינואר 2007 התקיים כנס נוסף בבית הנבחרים הבריטי, ולאחריו קראו יותר מ-60 מחברי הבית לנקיטת הליכים נגד אחמדינז׳אד. אירוע שלישי, שנערך בוושינגטון בספטמבר 2008 בשיתוף הארגון הבינלאומי של חוקרי ג׳נוסייד, כלל דוברים כריצ׳רד הולברוק ופעיל זכויות האדם הסודאני סאליח מחמוד עוסמאן. בכך קשר גולד בין ההגנה על ישראל לבין הדיון הרחב באחריות למנוע הסתה, זוועות המוניות ורצח עם.

כתיבה שהביאה מחקר אסטרטגי לקהל רחב

ספריו של גולד עסקו בסוגיות מרכזיות במדיניות החוץ והביטחון של ישראל. במקום להסתפק בכתיבה אקדמית מצומצמת, הוא פנה גם לקהל הרחב ולמקבלי החלטות בארצות הברית. בין ספריו:

• Israel as an American Non-NATO Ally משנת 1992, על שיתוף הפעולה הביטחוני והתעשייתי בין ישראל לארצות הברית.
• American Military Strategy in the Middle East משנת 1993, שבחן את מבנה הפיקוד האמריקאי באזור ואת השלכותיו על ישראל.
• Hatred’s Kingdom משנת 2003, שיצא בעברית בשם ממלכת האיבה והגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. הספר הציג את טענתו בדבר תרומתם של מקורות סעודיים להפצת אידאולוגיה קיצונית ולתמיכה בטרור.
• Tower of Babble משנת 2004, ביקורת על תפקוד האו״ם ועל השפעת כשליו על משברים בינלאומיים.
• The Fight for Jerusalem משנת 2007, שראה אור בעברית בשם המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל. הספר בחן את מעמדה של ירושלים, זכויותיה המדיניות של ישראל והמשמעות האסטרטגית והדתית של העיר.
• The Rise of Nuclear Iran משנת 2009, שעסק בתוכנית הגרעין האיראנית ובאתגר שהציבה למערב ולמזרח התיכון.

כתיבתו התפרסמה גם בעיתונים ובכתבי עת בינלאומיים. הוא עסק בין היתר בגבולות בני הגנה, משמעות קווי 1967, חוקיות הסגר הימי על רצועת עזה, החלטות מועצת הביטחון ושאיפותיה הגרעיניות של איראן. הטיעונים שיקפו תפיסה עקבית שלפיה דיפלומטיה בת קיימא חייבת להתחשב בגאוגרפיה, ביכולות צבאיות, בניסיון היסטורי וביכולת לקיים התחייבויות לאורך זמן.

מנכ״ל משרד החוץ

בשנת 2014 שב גולד לייעץ לראש הממשלה נתניהו בענייני ארצות הברית, האו״ם ואיראן. ביוני 2015 אישרה ממשלת ישראל את מינויו למנכ״ל משרד החוץ. מאחר שנתניהו החזיק באותה עת גם בתיק החוץ, נשא גולד באחריות ניהולית רחבה על עבודת המשרד ועל יישום סדר העדיפויות המדיני של הממשלה.

כהונתו נמשכה כ-16 חודשים, עד להתפטרותו באוקטובר 2016 מסיבות אישיות. לאחר מכן שב לעמוד בראש המרכז הירושלמי. המעבר החוזר בין מכון מחקר לשירות המדינה היה מאפיין מרכזי בקריירה שלו: הוא השתמש במחקר כדי להזין מדיניות, ובניסיון המדיני כדי למקד את עבודת המחקר בשאלות מעשיות.

השפעה על ישראל ועל הקהילות היהודיות

גולד תרם ליכולתה של ישראל להסביר את עצמה בסביבה בינלאומית מורכבת. עבור קהילות יהודיות בתפוצות, מחקריו והרצאותיו סיפקו מסגרת להבנת הוויכוחים על ירושלים, איראן, האו״ם וביטחון ישראל. גם מי שלא חלק את כל מסקנותיו יכול היה למצוא בעבודתו ניסיון שיטתי לבסס טיעונים על מסמכים, תקדימים והקשר אזורי.

סיפור חייו נשא גם משמעות ציונית אישית: מי שגדל והתחנך בארצות הברית, עלה לישראל והגיע לעמדות בכירות בשירות הציבורי ובדיפלומטיה. בשנת 2020 הוענק לו פרס בוני ציון בתחום ההשפעה הגלובלית, כהוקרה על תרומתו של עולה לישראל ולמעמדה בזירה הבינלאומית.

מדוע איזידור (דורי) גולד ראוי לציון כערך חשוב במורשת

דורי גולד ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתו ממחישה כיצד ידע, זהות יהודית ושירות ציבורי יכולים להתחבר להשפעה ממשית. הוא ייעץ לממשלות בשיחות עם מדינות ערב ועם הנהגה פלסטינית, ייצג את ישראל באו״ם, ניהל את משרד החוץ, פיתח מוסד מחקר ירושלמי והעמיד לרשות מקבלי החלטות וקהילות יהודיות גוף נרחב של ניתוח מדיני ואסטרטגי.

מורשתו המתועדת ב-Moreshet.com חשובה במיוחד בשל הגשר שבנה בין ישראל ליהדות ארצות הברית ובין מחקר אקדמי לפעולה מדינית. עיסוקו בירושלים, באיומים על מדינת ישראל, באחריות הבינלאומית למנוע הסתה להשמדת עם וביחסי ישראל–ארצות הברית נגע בשאלות יסוד של ביטחון, ריבונות וזיכרון יהודי. השפעתו ניכרת במסמכים שסייע לעצב, בדיונים שבהם ייצג את ישראל, במוסדות שהוביל ובשפה המדינית שהעמיד לרשות ישראל ותומכיה בעולם.