beta

גידי וייץ

עיתונאי חוקר שתרם לחיזוק האחריות הציבורית בישראל

גדעון (גידי) וייץ, יליד 19 במרץ 1975, הוא עיתונאי ישראלי שהתפרסם בזכות עבודתו העיתונאית החוקרת בנושאי שחיתות ציבורית, יחסי הון–שלטון ואחריות של בעלי תפקידים ומוסדות. לאורך הקריירה שלו פעל בזירות מרכזיות של העיתונות הישראלית, הקים את מחלקת התחקירים של עיתון הארץ ועמד בראשה, וזכה באות אביר איכות השלטון ובפרס סוקולוב לעיתונאות כתובה.

ראשית הדרך בעיתונות

וייץ הוא בנו של ההיסטוריון יחיעם ויץ. הוא נקרא על שמו של גדעון (גידי) דבורצקי, חברו של אביו, שנשא את עיטור העוז ונפל במלחמת יום הכיפורים. הקשר הזה בין זיכרון אישי, היסטוריה ישראלית ושירות ציבורי מעניק לרקע המשפחתי שלו ממד משמעותי, אך דרכו המקצועית נבנתה בעיקר בזכות עבודתו העצמאית ככתב וכחוקר.

ב-1994 החל את שירותו בצה"ל ככתב בשבועון במחנה, וב-1996 סיים את שירותו שם. לאחר מכן עבד במשך כחמש שנים בעיתון כל העיר. בשנת 2002 הצטרף לידיעות אחרונות, שם שימש תחקירן וכתב במוסף 7 ימים. העבודה במערכת בעלת תפוצה רחבה העניקה לו ניסיון בבניית תחקירים ובהצגתם לקהל גדול, והעמיקה את התמחותו בעיתונות המבקשת לחשוף מידע בעל חשיבות ציבורית.

בניית תחום התחקירים ב״הארץ״

בשנת 2006 עבר וייץ לעיתון הארץ. ארבע שנים לאחר מכן הקים בעיתון את מחלקת התחקירים ומונה לעמוד בראשה. הקמת המחלקה הייתה צעד מוסדי חשוב: במקום לראות בתחקיר הישג נקודתי של כתב יחיד, היא יצרה מסגרת מקצועית שהעמידה את עבודת התחקיר במרכז העשייה העיתונאית.

עבודתו עסקה בנושאים שבהם החלטות של בעלי כוח משפיעות על הציבור הרחב. תחקירים מסוג זה דורשים איסוף מסמכים, בדיקת גרסאות, איתור מקורות והצגת תמונה מורכבת באופן שניתן לבחינה ציבורית. בכך תרם וייץ לחיזוק תפקידה של העיתונות הישראלית ככלי פיקוח על רשויות, מנהלים ובעלי השפעה.

בשנת 2008 סיפר כי בתקופת עבודתו בידיעות אחרונות נתקל במקרים שבהם פרסום תחקירים התעכב בשל אינטרסים של מו"ל או עורך. הדברים הצביעו על המתח הקבוע בין עצמאות עיתונאית לבין מבנה הבעלות והניהול של כלי תקשורת, והוסיפו לדיון הציבורי על התנאים הדרושים לעיתונות חופשית ואחראית.

עיתונות, תיעוד וזיכרון ציבורי

בשנת 2011 יצר וייץ, יחד עם הבמאי לוי זיני, המפיק מוש דנון ונדב עשהאל, את הסרט התיעודי א' תחסל אותם, שעסק בפרשת קו 300 ושודר בערוץ 10. הסרט הרחיב את פעילותו מעבר לעיתונות הכתובה והמחיש כיצד תחקיר עיתונאי יכול לעבור גם למסך ולספר סיפור היסטורי־ציבורי לקהל רחב.

פרשת קו 300 נוגעת לשאלות של סמכות, אחריות שלטונית, אמון הציבור וגבולות הכוח. העיסוק בה באמצעות סרט תיעודי תרם לשימור הדיון בפרשה בזיכרון הישראלי ולהנגשתו לצופים שלא הכירו את פרטיה מקרוב.

הכרה מקצועית ותרומה לחיים הציבוריים

בשנת 2013 זכה וייץ באות אביר איכות השלטון על פעילותו כעיתונאי וכחוקר למען מערכת ציבורית נקייה משחיתות. האות ביטא הכרה בכך שעיתונות חוקרת אינה מסתפקת בפרסום מידע, אלא עשויה להשפיע על איכות הממשל, על שקיפות מוסדית ועל יכולתם של אזרחים לבחון את פעולותיהם של בעלי סמכות.

בשנת 2015 קיבל את פרס סוקולוב בתחום העיתונאות הכתובה. הפרס, הנחשב לאחד מאותות ההוקרה הבולטים לעיתונאים בישראל, שיקף את מעמדו כאחד העיתונאים המזוהים עם עבודת תחקיר יסודית ועם עיסוק מתמשך בסוגיות הנוגעות לטוהר המידות וליחסי כוח.

באוקטובר 2015 פרסם וייץ טענות בדבר יחס מועדף לכאורה שקיבלה משפחת נתניהו באתר וואלה!. הנושא נעשה בהמשך חלק מתיק 4000, שבמסגרתו הודיע היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2019 על החלטה להעמיד את בנימין נתניהו לדין בעבירת שוחד, בכפוף להליך המשפטי ולראיות שנאספו בתיק. חשיבות עבודתו של וייץ בהקשר זה היא בתפקיד העיתונאי של העלאת שאלות ובחינת קשרים אפשריים בין בעלי הון, כלי תקשורת ונבחרי ציבור; ההכרעה המשפטית עצמה שייכת למערכת המשפט.

עצמאות העיתונאי והמרחב הציבורי

בדצמבר 2021 עוכב וייץ לזמן קצר בידי המשטרה במהלך אירוע, אף שהזדהה כעיתונאי. לאחר כמה שעות שוחרר מבלי שנחקר. האירוע הזכיר את המתח שבין עבודת עיתונאים בשטח לבין פעילותם של כוחות אכיפת החוק, ואת החשיבות שבהכרה בתפקיד העיתונות במרחב הציבורי.

חיים אישיים

וייץ חי עם בת זוגו, הבמאית נטע שושני, ולשניים בן משותף.

מדוע גידי וייץ ראוי לציון כערך חשוב במורשת

גידי וייץ ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל במשך עשרות שנים כדי להפוך את העיתונות לכלי מעשי של אחריות ציבורית. עבודתו בכל העיר, בידיעות אחרונות ובהארץ, הקמת מחלקת התחקירים והסרט שיצר על פרשת קו 300 מציגים עשייה שחיברה בין תיעוד, ביקורת ציבורית וזיכרון ישראלי.

ההכרה שקיבל באות אביר איכות השלטון ובפרס סוקולוב משקפת את תרומתו המקצועית, אך עיקר חשיבותו נעוץ בהשפעה הרחבה יותר של העיתונות החוקרת: הצגת מידע לציבור, העמדת בעלי כוח לבחינה, וחיזוק ההבנה שעיתונות עצמאית היא מרכיב חיוני בחברה דמוקרטית. משום כך, ולנוכח מקומו בתולדות העיתונות הישראלית בת זמננו, Moreshet.com משמר את סיפור פועלו כחלק מן המורשת של החברה הישראלית ושל חיי הציבור בה.