איתן סטיבה

איתן מאיר סטיבה הוא איש עסקים, נדבן וטייס קרב ישראלי לשעבר, שהפך בשנת 2022 לישראלי השני בחלל ולישראלי הראשון ששהה בתחנת החלל הבין־לאומית. עם זאת, סיפורו אינו מסתכם בטיסת החלל: במשך עשרות שנים שילב בין שירות ביטחוני, יזמות בין־לאומית, השקעות בעלות השפעה חברתית, חינוך, בריאות, אמנות ופעילות למען החברה הישראלית. באמצעות קרנות, חברות ומיזמים תמך במערכות חיוניות בישראל ובמדינות מתפתחות, ובטיסתו לחלל הפך הישג אישי לפרויקט מדעי וחינוכי בעל משמעות לאומית.

ילדות, חינוך ושירות בחיל האוויר

סטיבה נולד בחיפה. הוריו, אלמה ואהוד, הכירו באמסטרדם בעת שהדריכו במחנות הקיץ של הנוער הציוני, השלימו את לימודיהם, נישאו ועלו לישראל בשנת 1953. אמו עבדה כעובדת סוציאלית קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן, ואביו היה חוקר קרקע ומים במכון וולקני ברחובות. בילדותו שהה המשפחה בארצות הברית בעת לימודי הדוקטורט של אביו, ובגיל שבע שבה לישראל והתיישבה ברמת גן.

בבית הספר התיכון בליך השתתף סטיבה בנבחרות האתלטיקה והכדוריד, התאמן בנבחרת ישראל בג'ודו וזכה פעמיים באליפות ישראל לילדים. הוא היה פעיל בתנועת הצופים ואף נשלח מטעמה להדריך במחנות קיץ בארצות הברית. חוויות אלה שילבו הישגיות אישית עם מנהיגות, הדרכה ועבודה עם בני נוער — יסודות שניכרים גם בפעילותו הציבורית המאוחרת.

ביולי 1976 התגייס לקורס הטיס של חיל האוויר, שאותו סיים במגמת קרב. הוא שירת כטייס סקייהוק בטייסות 140 ו־102, כטייס פנטום בטייסת 201 ובהמשך כטייס F-16 בטייסת 117. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר בשנת 1984 המשיך לשרת במילואים עד 2012, וסיים את שירותו בדרגת אלוף־משנה. בין 2013 ל־2019 שירת כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר במגמת ראשוני קרב. במהלך 43 שנות טיסה בחיל האוויר צבר אלפי שעות טיסה, קיבל את אות המילואימניק המצטיין ואת אות המופת בטיסה.

טייס קרב והישגיו במלחמת לבנון הראשונה

במלחמת שלום הגליל, ביוני 1982, השתתף סטיבה בקרבות האוויר מעל לבנון. ב־9 ביוני, במסגרת מבצע ערצב 19, היה שותף להפלת מטוס מיג־23, שנרשמה לזכותו כחצי הפלה משום שהייתה משותפת גם לאליעזר שקדי. ב־11 ביוני השתתף בקרב אוויר שבו רביעיית מטוסי F-16 מטייסת 117 הפילה תשעה כלי טיס של האויב. ארבע מההפלות נזקפו לזכותו: שני מטוסי סוחוי־22, מטוס מיג־23 ומסוק קרב מסוג גאזל.

הישג זה הפך את סטיבה לאחד מארבעה טייסים ישראלים שהפילו ארבעה כלי טיס בגיחה אחת, ולטייס ה־F-16 היחיד שעל פי החומר המקור זוהה כמי שהפיל ארבעה מטוסים בגיחה אחת. מעבר להישג האישי, הקרב משקף את מרכזיותם של חיל האוויר, ההכשרה המקצועית והחדשנות הטכנולוגית בביטחון ישראל.

מיזמות ביטחוניות לתשתיות ופיתוח

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף סטיבה לצוות יועצים של התעשייה האווירית שעסק בפיתוח מערכות מטוס הלביא. בשנת 1985 היה ממקימי קבוצת LR, שפעלה במגוון תחומים בין־לאומיים: מכירת מערכות הגנה אוויריות וימיות שפותחו בישראל, הקמת תשתיות במדינות מתפתחות, הקמת שדות תעופה, הפעלת מערכות תקשורת סלולרית ולוויינית, פיתוח חקלאי והקמת כפרי נוער.

עיקר תפקידו בקבוצה היה פיתוח מערכי מימון לפרויקטים בין־לאומיים בשיתוף בנקים ומוסדות פיתוח. בכך עסק לא רק במכירת טכנולוגיה, אלא גם ביצירת התנאים הפיננסיים שאפשרו להקים מערכות ותשתיות בשטח. בשנת 2011 סיים את דרכו בקבוצה ומכר את חלקו. בשנת 2012 רכש 35 אחוזים מחברת מיטרלי, שפעלה בתחומים דומים, וב־2018 פרש גם ממנה ומכר את חלקו.

השקעות בעלות השפעה חברתית

בשנת 2010 ייסד סטיבה את Vital Capital, קרן השקעות שנועדה לשפר את תנאי חייהן של אוכלוסיות מעוטות יכולת, בעיקר במדינות מתפתחות באפריקה. הקרן השקיעה בחקלאות ובייצור מזון, בדיור בר־השגה, בתשתיות עירוניות, בבתי חולים, באנרגיה מתחדשת, בטיהור מים ובטיפול בשפכים. המודל שלה ביקש לחבר בין פעילות עסקית לבין פתרונות ממשיים לצרכים ציבוריים, בשיתוף עם הקהילות המקומיות.

במסגרת זו תמכה הקרן ביצירת גישה למי שתייה מטוהרים, חשמל ושירותי בריאות, וביצירת מקומות עבודה קבועים. פעילות מסוג זה מדגימה את תפיסתו של סטיבה שלפיה הון פרטי יכול לשמש מנוף לשיפור שירותים בסיסיים, לקידום מוביליות חברתית ולחיזוק כלכלות מקומיות. הוא גם היה מעורב בחברות ובמיזמים ישראליים בתחומי הסימולציה, הבריאות הדיגיטלית והלמידה המקוונת, ובהם פיתוח טיפולים מותאמים אישית לסרטן על בסיס פתולוגיה גנטית מולקולרית וכלים המסייעים לסטודנטים ללמוד מדעים.

סטיבה עסק גם בקשר שבין השקעות, שינוי האקלים ואנרגיה. הוא תמך בהפניית משאבים מדלקים מזהמים לאנרגיה מתחדשת ובבחינת משבר האקלים כהזדמנות לשינוי ארוך־טווח בכלכלה העולמית. הוא חבר בפורום הכלכלי העולמי ושימש חבר בוועדה המייעצת של קרן השקעות האימפקט הישראלית Bridges.

פילנתרופיה, חינוך ובניית קהילה

סטיבה שירת במשך שנים תחת פיקודו של אילן רמון, והקשר ביניהם המשיך להשפיע על פעילותו הציבורית. בשנת 2010 היה חלק מגרעין המייסדים של קרן רמון, שהקימה רונה רמון יחד עם בני משפחה ואישים נוספים. מאז הקמת הקרן ליווה סטיבה את פעילותה החינוכית וכיהן כחבר בוועד המנהל. הקרן פעלה להשראה, חינוך ומצוינות בקרב ילדים ובני נוער, והפכה את מורשתם של אילן ואסף רמון למקור לפעילות חינוכית וחברתית.

סטיבה היה שותף למיזמים חברתיים ובהם קריית אדם בלוד, מרכז לימודי, מחקרי וטיפולי המעניק טיפול נפשי לתושבי העיר; מיזם זיכרון בסלון להנצחת השואה; המרכז ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן־גוריון; בדרך לגן; ורשת בתי הספר המכילים אינקלו. הוא ומשפחתו הקימו את אנאתה, חברה לתועלת הציבור התומכת ביוזמות חברתיות וחינוכיות כגון יוניטף, המפעילה מועדוניות לילדי פליטים, וכן במכינות, בתי חולים, תוכניות אקדמיות ומלגות לימודים.

הפעילות הזאת נוגעת בקבוצות שונות בחברה — ילדים, פליטים, סטודנטים, מטופלים ותושבים בפריפריה — ומבטאת תפיסה שלפיה חינוך, טיפול, מחקר והזדמנות כלכלית הם תשתיות של חברה בריאה. סטיבה חבר גם בוועדת ההיגוי של חבר הנאמנים באוניברסיטת חיפה, ובשנת 2016 קיבל תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית.

אמנות אפריקאית וקשרים בין ישראל לאפריקה

במשרדו בתל אביב הקים סטיבה את הגלריה ללימודי אפריקה, המציגה תערוכות העוסקות באמנות אפריקאית ובאופן שבו העולם מתבונן ביבשת ובתושביה. הגלריה מקיימת פרויקטים משותפים עם בצלאל ועם שנקר, ובכך מחברת בין אמנות, מחקר, עיצוב וחינוך. היא משמשת מקום להיכרות מעמיקה יותר עם יצירה אפריקאית ולבחינה של היחסים התרבותיים בין ישראל לאפריקה.

משימת רקיע והטיסה לתחנת החלל

ב־16 בנובמבר 2020 הודיעה קרן רמון כי סטיבה עתיד להמריא לחלל ולהיות הישראלי השני בחלל, אחרי אילן רמון, והישראלי הראשון שישהה בתחנת החלל הבין־לאומית. ב־8 באפריל 2022 המריא בחללית דרגון 2 של SpaceX במסגרת Axiom Mission 1, הטיסה הפרטית המלאה הראשונה לתחנת החלל הבין־לאומית. המשימה נמשכה עשרה ימים, וסטיבה השתתף בה כמומחה משימה לצד מפקד, טייס ומומחה משימה נוסף.

סטיבה מימן את הכרטיס מכספו, אך הסכים להפוך את הטיסה לפרויקט לאומי. במסגרת משימת רקיע ביצע ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראליים, ובכך חיבר בין הישג תעופתי־חללי לבין מחקר, חינוך והשראה לדור הצעיר. עצם הגעתו לתחנת החלל נשאה גם משמעות סמלית: היא המשיכה את מורשתו של אילן רמון, הרחיבה את הנוכחות הישראלית בחקר החלל והציבה את ישראל בתוך עידן הטיסות הפרטיות לחלל.

מדוע איתן סטיבה ראוי לציון כערך חשוב במורשת

איתן סטיבה ראוי להיכלל במורשת משום שפעל לאורך חייו בכמה זירות מרכזיות שעיצבו את ישראל ואת קשריה עם העולם: ביטחון, תעופה, טכנולוגיה, יזמות, חינוך, פילנתרופיה וחקר החלל. הישגיו כטייס קרב הם חלק מההיסטוריה המבצעית של חיל האוויר, ואילו פעילותו העסקית והחברתית ממחישה כיצד מומחיות ישראלית, הון ושותפויות בין־לאומיות יכולים לתמוך בתשתיות, בבריאות, בחקלאות ובחינוך.

תרומתו למיזמים כמו קרן רמון, אנאתה, קריית אדם, יוניטף, המרכז ללימודי אפריקה ורשת בתי הספר המכילים ניכרת בחייהם של ילדים, משפחות, תלמידים וקהילות. טיסתו במשימת רקיע הוסיפה נדבך ישראלי מובהק להיסטוריה של תחנת החלל הבין־לאומית והפכה את החלל לפלטפורמה למחקר ולהשראה. משום כך, הערך על סטיבה ב־מורשת (Moreshet) וב־Moreshet.com מתעד לא רק אדם שהגיע להישג יוצא דופן, אלא גם מכלול של עשייה שהשפיעה על החברה הישראלית, על יוזמות יהודיות וישראליות ועל שותפויות בעלות משמעות בעולם.