איפא״ק

איפא״ק (AIPAC; ראשי תיבות של American Israel Public Affairs Committee – הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור) היא ארגון שתדלנות פרו-ישראלי הפועל בזירה הפוליטית האמריקאית. מאז הקמתה ב-1951 היא פועלת לחיזוק הקשר בין ארצות הברית לישראל, לשימור התמיכה האמריקאית בישראל ולקידום שיתוף פעולה בתחומי הביטחון, המדיניות והטכנולוגיה.

הארגון צמח מתוך הפעילות הציונית של יהודי ארצות הברית, אך השפעתו חרגה מזמן מגבולות הקהילה היהודית. באמצעות קשרים עם חברי קונגרס, אנשי ממשל, קהילות יהודיות, סטודנטים ופעילים ברחבי המדינה, בנתה איפא״ק תשתית ארוכת שנים לקידום יחסי ארצות הברית–ישראל. היא נחשבת לאחת השדולות הידועות והמשפיעות בוושינגטון ולגורם מרכזי בעיצוב השיח האמריקאי על ישראל והמזרח התיכון.

מארגון ציוני קטן לשדולה לאומית

איפא״ק נוסדה על ידי ישעיהו (סי) קינן, כהמשך לארגונים ציוניים קודמים ובהם מועצת החירום הציונית שפעלה בשלהי מלחמת העולם השנייה. בראשיתה נרשמה בשם ״המועצה הציונית האמריקאית״. ב-1954 הוסדר מעמדה כארגון מקומי בשם ״הוועד האמריקני-ציוני לענייני ציבור״, וב-1959 אומץ השם American Israel Public Affairs Committee, המוכר בראשי התיבות AIPAC.

ב-1974 החליף מוריס אמיתי את קינן בתפקידו, וב-1980 מונה תום דיאן להנהגת הארגון. בתקופת דיאן גדלה איפא״ק במהירות: לפי החומר הקיים, תקציבה עלה מ-1.5 מיליון דולר ל-14 מיליון דולר, ומספר חבריה גדל מכ-8,000 לכ-50,000 בתוך שבע שנים. הצמיחה הזו הפכה גוף שהיה מוכר בעיקר לחוגים ציוניים מצומצמים למערכת ארצית של קשרים, פעילות ציבורית והשתדלות פוליטית.

השפעה על מדיניות ארצות הברית וישראל

בראשית דרכה התמקדה איפא״ק בעיקר בקונגרס, אך במהלך השנים הרחיבה את פעילותה גם אל הזרוע המבצעת ואל גורמי ממשל נוספים. בכך היא ביקשה להשפיע לא רק על חקיקה, אלא גם על סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ והביטחון האמריקאית.

ב-1981 התמודדה איפא״ק עם מכירת מטוסי AWACS לערב הסעודית. אף שהמאמץ למנוע את העסקה לא הצליח, הוא המחיש את יכולתה לגייס תמיכה בקונגרס ולהפוך סוגיה הנוגעת לישראל לנושא מרכזי בדיון הלאומי האמריקאי. ב-1982 תמכה, בניגוד לעמדת ממשלת ישראל באותה עת, בתוכנית רייגן, וסייעה למנוע קיצוץ בסיוע האמריקאי שנועד להפעיל לחץ על ישראל.

אחד המבחנים הבולטים של הארגון התרחש ב-1991, במהלך המאבק סביב ערבויות להלוואות לישראל והקשר שלהן למדיניות ההתנחלויות. ב-12 בספטמבר הגיעו יותר מ-1,200 משתדלנים ופעילים מטעם איפא״ק לגבעת הקפיטול כדי לשכנע חברי קונגרס לתמוך בעמדת הארגון. הנשיא ג׳ורג׳ ה׳ ו׳ בוש מתח ביקורת חריפה על השדולה וטען כי היא אינה פועלת בהתאם לאינטרסים האמריקאיים. בסופו של דבר הצליחה איפא״ק לגייס תמיכה בקונגרס בערבויות, לאחר שהוסכם לקזז מהן השקעות בהתנחלויות.

בניית מנהיגות יהודית ואזרחית

תרומתה של איפא״ק אינה מתמצה בהפעלת לחץ על מקבלי החלטות. הארגון השקיע גם ביצירת דור חדש של מנהיגים ופעילים יהודים בזירה הציבורית. במסגרת ״התוכנית לפיתוח מנהיגות פוליטית״ הוא הכשיר צעירים לפעילות אזרחית, להבנת תהליכי חקיקה וליצירת קשרים עם נבחרי ציבור. כך סייע להרחיב את השתתפותם של יהודים אמריקאים בחיים הציבוריים ולהפוך את התמיכה בישראל מנושא של זהות וקהילה גם לתחום של מעורבות אזרחית מאורגנת.

איפא״ק פועלת במישורים רבים: בקהילות יהודיות, בקמפוסים, מול חברי בית הנבחרים והסנאט, מול גורמי ממשל ובאמצעות רשת ארצית של תורמים וחברים. בראש מועצת המנהלים שלה עמדו לאורך השנים אישים בעלי השפעה מן המחנות הדמוקרטי והרפובליקני ומעולם העשייה הציבורית. תקציבה נשען על תרומות פרטיות ועל דמי חבר, ולא על מימון מממשלת ארצות הברית או מממשלת ישראל.

מטרות ושותפות אסטרטגית

היעד המרכזי של איפא״ק הוא להבטיח את המשך התמיכה האמריקאית בישראל, שלדעת הארגון חיונית לביטחונה ולעוצמתה. לצד זאת היא מקדמת שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות, ובכלל זה שיתוף מידע בנושאי ביטחון וטכנולוגיה, מאבק בטרור ומניעת התפשטותם של אמצעי לחימה להשמדה המונית, במיוחד בהקשר של איומים אזוריים כגון איראן.

מנקודת מבט ישראלית ויהודית, פעילות זו תרמה לכך שיחסי ארצות הברית–ישראל נותרו במשך עשרות שנים נושא מרכזי במדיניות האמריקאית ובסדר היום של הקהילה היהודית בארצות הברית. היא יצרה ערוצי פעולה קבועים בין מוסדות ישראליים, מנהיגים יהודים אמריקאים ונבחרי ציבור, וסייעה לבסס את התמיכה בישראל כחלק ממערכת היחסים המדינית והביטחונית בין שתי המדינות.

מדוע איפא״ק ראויה לציון כערך חשוב במורשת

איפא״ק ראויה להיכלל במורשת משום שהיא הייתה לאחד המוסדות המרכזיים שבאמצעותם יהודי ארצות הברית ביטאו אחריות ציבורית כלפי מדינת ישראל והשפיעו על היחסים בינה לבין ארצות הברית. בתוך שבעה עשורים היא עברה מארגון ציוני קטן לרשת לאומית של פעילות, מנהיגות והשתדלות, שהשפיעה על דיונים בקונגרס, על הסיוע האמריקאי לישראל ועל שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי בין המדינות.

חשיבותה של איפא״ק ניכרת גם ביצירת מסגרות למעורבות אזרחית יהודית ובהכשרת פעילים ומנהיגים לדורותיהם. משום שהיא משקפת פרק משמעותי בתולדות יהדות ארצות הברית, בציונות האמריקאית ובבניית הקשר המדיני בין ישראל לארצות הברית, מקומה טבעי בארכיון מורשת (Moreshet). Moreshet.com מתעד באמצעות ערכים מסוג זה את המוסדות והקהילות שעיצבו את חיי העם היהודי ואת מקומה של ישראל בעולם.