דינה רקנאטי

ביוגרפיה

רקנאטי נולדה בשם דיאן הֶטֶנָה (Hettena) בקהיר, מצרים. סיימה את לימודיה בבתי ספר לצרפתית ואנגלית בשנת 1945. ובשנת 1946 נישאה לאיש העסקים רפאל רקנאטי בתל אביב, ולשניים נולדו הבנים אודי ומיכאל (מייקל).

בין השנים 1946–1948 נסעה ללמוד תולדות האמנות בלונדון, ובשנת 1948 הצטרפה ל-"Art Student League" בניו יורק שם הייתה עד לשנת 1962. מאז התגוררה רקנאטי בארצות הברית.

בשנת 1970 הציגה את תערוכתה הראשונה בישראל, בגלריה גורדון בתל אביב ובה 13 עבודות פיסול בברונזה, בהמשך הציגה במוזיאון ישראל שטיחי קיר והדפסי משי ושילובים של טכניקות אומנותיות.

לרקנאטי פסלי חוץ ועבודות המוצגות במוזיאון ישראל (1965), מוזיאון תל אביב (1971), משכן נשיאי ישראל (1972), במוזיאון היהודי של ניו יורק (1975), נמל התעופה בן-גוריון (1976), אוניברסיטת ניו יורק (1978), שגרירות ישראל בוושינגטון (1980), ובאוניברסיטת תל אביב (1985). וכן יצירותיה נמצאות במרכזים שונים. "גווילים" (1984) בבית אריאלה, "רום" (1985) במכון ויצמן ברחובות ו"דברים" (1996) במרכז הקונגרסים הבינלאומי בירושלים.

יצירותיה של רקנאטי, היו מחוויה וזיכרון אישי וקולקטיבי, כמחווה לתרבויות עתיקות, לאדמה ולזמן. היא שילבה בין פיסול וציור שהתכתבו מטפורית עם סוגיות שונות, בשילוב של צורה ותוכן.

בציוריה היא השתמשה בבדים אותם היא עיצבה לתוך תבניות. היא השתמשה בשילוב של קווים זוויתיים ומעוקלים וגוונים שחיברו בין המאופק לפרוע והאינסטינקטיבי. צבעי הבז' הגיעו ממדבריות המזרח התיכון, אליהם התערבבו גוונים כחולים שהעבירו מצב רוח דרמטי וגווני לבן טהורים. שילוב הגוונים העניק לעבודה קצב, תוך שילוב של חלומות בהקיץ, עבר והווה.

רקנאטי זכתה בפרס האביב של קרן התרבות אמריקה-ישראל (1967) ויקירת המועצה לישראל יפה (2005) על כך שלוותה את המועצה מראשיתה, ובשיתוף עם בעלה ייסדו את המרכז הלימודי של המועצה בתל אביב, ותרמו להטמעת המודעות לערכי ישראל יפה.

באמצע העשור השני של המאה ה-21, עלתה לישראל ומאז התגוררה בהרצליה פיתוח.

נפטרה ב-5 ביוני 2021.