שמואל שטריקמן

ביוגרפיה

נולד בברסט ליטובסק שבפולין לאברהם ואסתר שטריקמן, אחותו של פנחס ספיר. עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1934. בשנה הראשונה לשהותם התגוררו בכפר סבא, ולאחר שנה עברה משפחתו לתל אביב. במלחמת העצמאות שירת בחיל האוויר כמטיל פצצות.

שטריקמן החל את לימודיו בטכניון בהנדסת אלקטרוניקה בשנת 1950. לאחר סיום התואר, בשנת 1954, הצטרף למחלקה לאלקטרוניקה במכון ויצמן למדע, שם עשה את עבודת הדוקטורט שלו. את התואר בהנדסת אלקטרוניקה קיבל בטכניון בשנת 1958. ב-1967 נתמנה לפרופסור מן המניין במכון ויצמן. בשנים 1981 עד 1982 כיהן כראש המחלקה לפיזיקה אלקטרונית במכון. בשנת 1994 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מחקריו נגעו בתחומים מגוונים בפיזיקה: התנהגות של חלקיקים הנמצאים תחת השפעתו של שדה מגנטי; תחום הגבישים הנוזליים; חומרים מרוכבים הבנויים ממרקם לא אחיד של מרכיבים; וחישוב אלסטיות של חומרים מרוכבים. על הנושא האחרון עבד יחד עם פרופ' צבי חשין מאוניברסיטת תל אביב. עבודתם המשותפת נחשבת לאחת מפריצות הדרך בתחום, צוטטה בספרות המקצועית כ-1,500 פעמים ונבחרה לאחת מ-100 העבודות החשובות במאה ה-20 במכניקה.

שטריקמן זכה פעמים בפרס ביטחון ישראל על תרומותיו הטכנולוגיות הרבות למערכת הביטחון, בשנת 1968 זכה בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים מטעם עיריית תל אביב. בשנת 2001 זכה בפרס ישראל לחקר הפיזיקה. כשהוענק לו הפרס, מנעה ממנו מחלתו את היכולת להשתתף במעמד, ונכדתו אור קיבלה את הפרס במקומו.

שטריקמן נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2003.

אחיו היה הביוכימאי פרופ' נתן שרון.