שלמה ניצן (שחקן)

ביוגרפיה

נולד בחיפה בשם שלמה מינץ, ביחד עם אחותו התאומה דבורה, לפנחס ולשרה מינץ, משפחה חרדית. לאביו הייתה חנות לכלי בית והוא למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב אצל הרב יהודה קולודצקי, המשיך בישיבת הדרום שברחובות, ולאחר מכן למד כשנה וחצי בישיבת "מרכז הרב" ואחר כך התגייס לצבא. תחילת דרכו כשחקן הייתה באמצע שנות השישים, בהצגה "ירח התאומים" במועדון התיאטרון, בהצגה "חמש חמש" בתיאטרון הוורוד מאת אהרן מגד, בהצגה "הדיבוק מנווה שאנן" בתיאטרון זווית.

ב-1968 הוא יזם והופיע במחזמר "איש חסיד היה" בתיאטרון "בימות" שערך דן אלמגור ב-1968, ושהורכב מסיפורים ושירים חסידיים שאותם סייע ניצן ללקט. לאחר מכן הוציא יחד עם השחקנית נירה רבינוביץ' מספר אלבומים עם שירים חסידיים ויהודיים. מתלמידיו האחרונים של השחקן והבמאי צבי פרידלנד.

ניצן היה מוכר לילדים בשנות ה-70 וה-80, כשהופיע בתוכניות הילדים "מה פתאום", ו"רגע עם דודלי". בפסטיבל שירי הילדים של 1980, ביצע את השיר "המשפחה שלי" שכתבו יורם טהרלב ונורית הירש שזכה במקום השני, והוא הנחה את הפסטיבל ביחד עם מנחם עיני וירדנה ארזי.

הוא נמנה עם כותבי המדור הסאטירי "דבר אחר", שהופיע במשך 21 שנים, קודם בעיתון "דבר" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות", על עבודתו זו זכה ב-1993 בפרס סוקולוב יחד עם שותפיו דני קרמן, יאיר גרבוז ותרזה אייזנברג.

בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים הופיע ניצן בפינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "שעה טובה" ולאחר מכן בתוכניות "סיבה למסיבה" ו"סופשבוע", שהיו תוכניות הבידור המרכזיות של לילות שבת בערוץ הראשון. "נו, מה אתם אומרים?" היה הפתיח של כל פינה. בפינה זו הוא ביקר את הפוליטיקה הישראלית באמצעות הקראת ידיעות מהעיתונות ותגובה הומוריסטית עליהן. ברדיו הגיש עד לסגירת רשות השידור פינה שבועית ברשת ב בימי שישי בצהריים, בה הגיב על אירועי השבוע והקריא קטעי פרוזה ושירה. בשנת 1990 זכה בפרס בית שלום עליכם על תרומתו לבמה, לתרבות ולתיאטרון הארץ-ישראלי.

עד לסגירתה של רשות השידור, הגיש ניצן, במשך שנים רבות, תוכניות רדיו ב"קול ישראל", בהן תוכניות על תולדות הזמר העברי ותוכניות סיפורים יהודיים.

ב-1988 ושוב -ב-1992 העלה שני ערבי הקראת סיפוריו של שמואל יוסף עגנון.

ניצן הוא אחיינו של שר הדואר לשעבר בנימין מינץ.