ריצ'רד דרייפוס

ראשית חייו

דרייפוס נולד בברוקלין, ניו יורק, לנורמן דרייפוס, משפטן ומסעדן במקצועו, ולג'רלדין, פעילת שלום. שם המשפחה שלו הוא במקור מיידיש, וככל הנראה נגזר משם העיר טריר שבגרמניה, שם הייתה אוכלוסייה גדולה של יהודים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים – השם הלטיני של העיר הוא "טרבירס" ו"דרייפוס" הוא גרסה אחרת לאותו שם. לדברי דרייפוס: "גדלתי במחשבה שאלפרד דרייפוס ואני מאותה המשפחה."

קריירה

קריירת המשחק של דרייפוס החלה במהלך שנות נעוריו, במרכז היהודי בבוורלי הילס. הוא הופיע לראשונה בהפקת הטלוויזיה "In Mama's House" כשהיה בן 15.

דרייפוס סירב להתגייס למלחמת וייטנאם מטעמים מצפוניים, אך לחלופין עבד כפקיד בבית חולים בלוס אנג'לס. באותה התקופה הוא שיחק במספר סדרות טלוויזיה בתפקידים קטנים, כגון "פייטון פלייס"‏, "Gidget", מעשי כשפים ו"The Big Valley". במהלך סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, הופיע גם על במות ברודוויי, אוף ברודוויי ובמופעים מאולתרים.

הסרט הראשון בו שיחק דרייפוס היה "הבוגר" בשנת 1967. הוא לא קיבל קרדיט על משחקו, ותפקידו היה בעל שורה אחת בלבד והיא: "שאקרא לשוטרים? אני אקרא לשוטרים." בנוסף הופיע גם בסרט "עמק הבובות" כעוזר במה, שם דיבר מספר שורות. ב-1973 הופיע בסרט "דילינג'ר", וגם בסרט שובר הקופות "אמריקן גרפיטי", לצד כוכבים לעתיד כגון האריסון פורד ורון הווארד. את התפקיד הראשי הראשון שלו, שיחק דרייפוס בסרט הקנדי "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ".

פריצתו הגדולה של דרייפוס הייתה כששיחק בסרטים, "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי" של סטיבן ספילברג. בשנת 1977 זכה דרייפוס בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א הודות למשחקו בסרט "דירה לשניים".

במהלך שנת 1978 החל דרייפוס להשתמש בקוקאין לעיתים תכופות. ארבע שנים לאחר מכן, כשנעצר בעבור אחזקת הסם אחרי שהתנגש עם רכבו בעץ, הבין שהוא מכור לקוקאין. הוא נכנס לגמילה וכשיצא, חזר להוליווד עם הסרטים "היחפן מבוורלי הילס" ו"אני והחבר'ה" ב-1986.

ב-1991 כיכב דרייפוס לצד ביל מאריי בקומדיה "מה הסיפור שלך בוב?", וכן שיחק והיה שותף בהפקה של הסרט "Prisoner of Honor" המגולל את פרשת דרייפוס ההיסטורית, שם הוא גילם את איש הצבא ז'ורז' פיקאר. ב-1994 השתתף דרייפוס בקונצרט ההיסטורי להנצחת השואה בוותיקן, בנוכחות האפיפיור יוחנן פאולוס השני, אליהו טואף, רבה של רומא, ונשיא איטליה. דרייפוס קרא קדיש כחלק מהופעתו של ליאונרד ברנשטיין עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית תחת ניצוחו של גילברט לוין.

ב-1995 היה דרייפוס מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסרט "סימפוניית החיים".

ב-2004 הופיע בברודוויי בעיבוד מחודש ל"Sly Fox". בנובמבר 2004 היה דרייפוס אמור להופיע במחזמר "המפיקים" בלונדון, אבל פרש מההפקה שבוע לפני הצגת הבכורה. התקשורת ציינה כי דרייפוס עדיין סובל מבעיות בנוגע לניתוח פריצת דיסק שעבר בינואר, וכי התפקיד במחזה תובעני פיזית. דרייפוס ועוזרו הצהירו כי הוא סובל ממספר פציעות, וכי הוא נדרש להשתמש במכשירים תומכים במהלך החזרות. דרייפוס הוחלף על ידי ניית'ן ליין בליל הבכורה בלונדון, ומאוחר יותר התברר כי הוא פוטר.

בשנת 2006 הופיע בסרט "פוסידון" כאחד הניצולים. שנתיים אחר כך גילם את דמותו של דיק צ'ייני בסרטו של אוליבר סטון "W.‎". בתחילת 2009 הופיע במחזה "Complicit" בבימויו של קווין ספייסי בתיאטרון אולד ויק שבלונדון. השתתפותו במחזה הייתה נושא למחלוקת רבה, עקב העובדה שדרייפוס השתמש באוזניה על הבמה, כפי שנמסר, בשל אי היכולת שלו ללמוד שורות בזמן. בנוסף, באותה שנה הוא דיבב את דמותו בהופעת אורח בסדרת האנימציה "איש משפחה".

בשנת 2015 שיחק בגרסתה האמריקאית לסדרה הישראלית "סברי מרנן" בשם "Your Family or Mine" (אנ'), ברשת TBS, עד לביטול הסדרה.

לדרייפוס כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשדרות הוליווד 7021.

חייו האישיים

דרייפוס היה נשוי לג'רמין ריין, תסריטאית ומפיקה במקצועה, בין השנים 1983–1995. לזוג שלושה ילדים, אמילי (1983), בנג'מין (1986) והארי (1990). בנו, בנג'מין, נולד עם גידול סרטני ממאיר בעינו השמאלית, ומאז, דרייפוס וריין מגייסים כספים למרכזי אופתלמולוגיה ברחבי ארצות הברית.

דרייפוס סובל מהפרעה דו-קוטבית, וב-2006 אף הופיע בסרט התיעודי של סטיבן פריי "Stephen Fry: The Secret Life of the Manic Depressive", שבו פריי (שגם כן לוקה בהפרעה) ראיין אותו על חייו.

ב-9 באוגוסט 2008 דווח שדרייפוס תובע את אביו ודודו, על הלוואה בת יותר מ-24 שנים, שטען שאף פעם לא שולמה. הוא סיפר שב-1984 נתן לקרוביו סכום בסך 870,000 דולרים, עת היו להם זכויות בבניין משרדים בלוס אנג'לס. התביעה הוגשה לבית המשפט ב-8 באוגוסט 2008, ודרייפוס טען שההלוואה עדיין לא נפרעה, ושדודו סירב למסור דו"חות פיננסים. הוא דיווח שהוא מבקש פירעון להלוואה בתוספת ריבית ופיצויי נזיקין.

ב-1999 נישא דרייפוס לג'נאל לאסי, אך הוא התגרש ממנה, וב-2006 נישא לסבטלנה ארוקין, ילידת רוסיה. כיום הם גרים בסן דייגו.

פעילות פוליטית

דרייפוס ביטא את דעתו בפומבי בשנים האחרונות בנושא מדיניות דיווח החדשות בתקשורת ובנושאי חקיקה ודעת הקהל, תוך שהוא מדבר וכותב על תמיכתו בזכות לפרטיות, בחופש הביטוי, בדמוקרטיה ובאחריות אישית. הוא ארגן ותמך בקמפיינים שמטרתם הייתה ליידע את הציבור במה שהוא מגדיר כ"שחיקה פוטנציאלית של זכויות אדם, וזאת במסגרת יוזמה פרטית שהחל בשנת 2006 בתגובה להפרות זכויות האדם שבוצעו תחת ממשלו של ג'ורג' בוש, כדבריו.

ב-16 בפברואר 2006 דיבר דרייפוס בפני אגודת העיתונאים הלאומית (National Press Club) בוושינגטון בתקווה לעורר דיון לאומי בנוגע להליכי הדחה כנגד הנשיא בוש. ב-17 בנובמבר באותה שנה הוא הופיע בתוכנית האירוח "זמן אמת עם ביל מאהר" (Real Time with Bill Maher) בחבר דיון שדן בנושא לימודי האזרחות בבתי הספר. בשנת 2007 הופיע בסרט התיעודי "18 in '08" העוסק בהצבעתם של בני נוער בבחירות. כיום דרייפוס חבר בחבר הנאמנים של המרכז הלאומי לחוקה (National Constitution Center) בפילדלפיה.

אקדמיה

דרייפוס פרש חלקית ממשחק, והחל להיות פעיל בפרויקט כלל ארצי לעידוד לימוד היסטוריה אמריקנית בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. נכון להיום, הוא עמית בכיר במכללת סנט אנטוני השייכת לאוניברסיטת אוקספורד.

ספרים

ב-1995 כתב דרייפוס את הספר "The Two Georges" מסוגת ההיסטוריה חלופית/מסתורין, לצד סופר המדע בדיוני הארי טרטלדאב, על פי רעיון של דרייפוס. הספר היה מועמד לפרס סיידווייז להיסטוריה חלופית.