רוברט קרהרט מרטון

קורות חיים

מרטון, יליד ניו יורק, הוא בוגר תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה, מוסמך במכון הטכנולוגי של קליפורניה וב-1970 קיבל תואר דוקטור מ-MIT.

בשנות ה-70 המוקדמות עסק מרטון בפיתוח נוסחאות מתמטיות בתחום המימון הנוגעות להערכת אופציות. בעקבות עבודתם של המתמטיקאי פישר בלק והכלכלן מיירון שולס, כתב מרטון ב-1973 את המאמר "התאוריה של תמחור רציונלי של אופציות", והסב את המודל לנוסחה שהפכה לאחד הכלים המעשיים והפופולריים להערכת אופציות ונגזרים. העובדה ששמו של מרטון אינו מופיע בשם המודל אינה מפחיתה מערכה של תרומתו, ויש המכנים את המודל בשם "נוסחת בלק-שולס-מרטון". למעשה, מרטון עצמו הוא שטבע את המונח "נוסחת בלק ושולס".

מרטון הוא בנו של הסוציולוג רוברט קינג מרטון.

המודל של בלק ושולס הוא מודל מתמטי יישומי במלוא מובן המילה. הוא אומד את ערכה של אופציה מסוג קול (Call) או פוט (Put) בהינתן פרמטרים הנוגעים לשערי מניות וסחורות, התנהגות מחיריהן לאורך זמן, שער הרבית במשק ועוד. המודל נעשה דה פקטו לתקן בין-לאומי בשווקים הפיננסיים, בהם נסחרות אופציות על מגוון מניות, סחורות ונכסים פיננסיים אחרים בסכומים של טריליוני דולרים מדי שנה.

מרטון היה תלמידו של חתן פרס נובל לכלכלה פול סמואלסון, ואף זכה בעצמו בפרס בשנת 1997 יחד עם מיירון שולס על תרומתם בנושא האופציות (הכלכלן השלישי שתרם לנושא זה, פישר בלק, לא היה בחיים בעת קבלת הפרס).

בשנת 1994 הקימו שולס, מרטון ואחרים את קרן הגידור "Long-Term Capital Management" הידועה יותר בראשי התיבות LTCM. מנהל הקרן היה ג'ון מריווט'ר (John Meriwether), שולס ומרטון שימשו כדירקטורים. בשנים הראשונות הפליאה הקרן לעשות וצברה תשואות שנתיות מדהימות בשיעור של כ-40% . השניים, שהיו ממילא מוערכים בקהיליה הפיננסית והאקדמית, נתפסו לא רק כתאורטיקנים אלא גם כמי שיודעים לנהל כספים .

ב-1998 הגיעה עת משבר בשווקים הבין-לאומיים, שהגיע לשיאו באוגוסט-ספטמבר. הקרן הפסידה 4.6 מיליארד דולר אמריקאי תוך חודשים ספורים, וקריסתה איימה על יציבות השווקים הפיננסיים. הפרשה הסתיימה בהתערבות הבנק הפדרלי של ניו יורק והקרן נסגרה בשנת 2000.