רבקה כרמי

ביוגרפיה

כרמי נולדה וגדלה בזכרון יעקב, שירתה כקצינה בצה"ל (סרן) וכיהנה כמפקדת קורס קצינות של העתודה האקדמית. במלחמת יום הכיפורים השתתפה בהקמת היחידה לאיתור נעדרי צה"ל.

לאחר שחרורה משירות סדיר החלה בלימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך עברה ללימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה.

התמחתה ברפואת ילדים, פגים ותינוקות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, והמשיכה בהתמחות בגנטיקה רפואית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה, שבמסגרתו הייתה מעורבת במחקרים רבים ובפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקרב האוכלוסייה הבדואית, לקחה חלק בהקמת יוזמות בתחום הביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימשה כממלאת מקום יו"ר המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. בגיל 45 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון, מילאה תפקידים שונים בבית הספר לרפואה, בהם סגנית דקאן לענייני סטודנטים. משנת 1995 היא מחזיקת הקתדרה על שם קרן קרייטמן לגנטיקה פדיאטרית. בשנים 2000–2005 שימשה כדקאנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה, ובמהלכן נבחרה לכהן כיושבת ראש איגוד דקאני בתי הספר לרפואה בישראל, האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה בישראל (רק חמש שנים מאוחר יותר נבחרה אישה לתפקיד דומה בארצות הברית).

בדצמבר 2005 נבחרה לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון (לאחר פרישתו של הנשיא הקודם, פרופ' אבישי ברוורמן), ובכך הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אוניברסיטת מחקר בישראל. במאי 2014 נבחרה לקדנציה שלישית בתפקיד. בשנים 2010–2012 כיהנה כיושבת ראש ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). ב-4 באפריל 2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את כרמי לכהן בוועדת ריבלין, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, שתפקידה לבחון החלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת במהלך עבודתם. במאי 2014 מונתה לחברת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת לוקר"), שהגישה המלצותיה ביולי 2015. פרופ' כרמי היא ממייסדי המועצה המדעית של בריטניה וישראל, ופעלה כיו"ר-משותפת שלה בשנים 2010–2017 לצד פרופ' ריימונד דווק.

פעלה לקידום מעמד הנשים בכלל, ובאקדמיה וברפואה בפרט. בשנת 2011 כיהנה כיו"ר הוועדה (צוות כרמי) לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה של המל"ג, ובשנת 2015 כראשת צוות המשימה של ההסתדרות הרפואית בישראל לבדיקת מעמד הנשים ברפואה.

סיימה את תפקידה כנשיאה בסוף 2018. והוחלפה בידי דניאל חיימוביץ.

ב-2020 הצטרפה להתארגונות "מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה" (מח"צ) ומתחה ביקורת על חיסון ילדים נגד קוביד-19 שלטענתה מטרתו להגן על מבוגרים.

מחקר

מחקריה של פרופ' כרמי התמקדו בעיקר באפיון הביטויים הקליניים והבסיס המולקולרי של מחלות גנטיות בקרב האוכלוסייה הערבית-הבדואית בנגב. לכרמי למעלה מ-150 פרסומים בגנטיקה רפואית. מחקרה כלל זיהוי של 12 גנים חדשים ותיאור של שתי תסמונות חדשות, אחת מהן אף קרויה על שמה - "תסמונת כרמי". פרסומה האקדמי הראשון (1977) תיאר הצטברות פחמן דו-חמצני בעריסות ילודים ומתקני ראש (hoods) לאספקת חמצן לתינוקות, בקשר אפשרי לתופעת המוות בעריסה. פרופ' כרמי הייתה מעורבת בפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית ובפרויקטים לקידום השכלת נשים בקרב אוכלוסייה זו.