beta

קזבלן (סרט)

קזבלן הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת סרטי בורקס, בבימויו של מנחם גולן וכיכובו של יהורם גאון. התסריט נכתב על ידי מנחם גולן וחיים חפר, ועובד על בסיס המחזמר באותו שם משנת 1966. הסרט עלה לאקרנים בישראל ב-7 ביולי 1973, ונכון להיום הוא הסרט השני הכי נצפה בתולדות סרטי הקולנוע הישראלים, עם 1,222,500 כרטיסים שנמכרו (אוכלוסיית המדינה באותה תקופה הייתה כ-2.8 מיליון תושבים). כמו כן עלה לאקרנים בארצות הברית ב-8 במאי 1974.

עלילה

בשיכון רעוע ביפו גרים ביחד עולים חדשים וותיקים – חלקם מאירופה וחלקם מארצות המזרח. כמו כן, בשכונה מתגורר דייג מבוגר בשם מושיקו בביוף (אריה אליאס) אשר מנחה את עלילת הסרט. בשיכון גר גם יוסף סימן־טוב (יהורם גאון), המכונה בפי כל "קזבלן" (או בקיצור: קָזָה). קזבלן עלה לישראל ממרוקו כילד וגיבש סביבו חבורת בריונים, המציקה לתושבי יפו בכלל ולתושבי השיכון בפרט. קזבלן ממורמר דרך קבע ומרגיש מקופח, מכיוון שחבריו לשעבר מהצבא, שאיתם נלחם כתף אל כתף במלחמה, שבה קיבל צל"ש על גבורתו בקרב כשהציל את מפקדו באמצע התופת, שכחו אותו. אחת הדוגמאות בהם הוא מוכיח זאת הן שכשאחד מהחברים התחתן ולא הזמין אותו מכיוון שהוא לא ידע את הכתובת.

קזבלן מתאהב ברחל (אפרת לביא), בתו של מר פלדמן הפולני (יהודה אפרוני), מראשי השיכון היפואי, אולם פלדמן אינו רוצה שהוא יצא עם בתו בגלל התנהגותו של קזבלן. עוד אדם המתאהב בה הוא יאנוש (יוסי גרבר), עולה מהונגריה, סנדלר ותושב השיכון, אותו קזבלן וחבורתו מכנים "גולאש". לילה אחד עוברת רחל ברחובות יפו בדרך לביתה לאחר הלימודים, ופוגשת ביאנוש אשר המתין לה מבעוד מועד. הוא מציע לה לצאת איתו והיא מסרבת להצעתו, ויאנוש מתחיל לתפוס אותה בכוח. קזבלן, שעבר גם הוא במקרה באותו מקום, עוזר לרחל ומלווה אותה לביתה. רחל מזמינה את קזבלן לארוחת שבת בביתה. יאנוש המושפל שולח את שני עובדיו עוד באותו לילה ואלה תוקפים את קזבלן מאחור ומכים אותו נמרצות. בינתיים מחליטה עיריית תל אביב-יפו להרוס את שיכון העולים ביפו בטענה שהבתים רעועים ועלולים להיהרס בגשם הקרוב. תושבי השיכון מחליטים לא לוותר ואוספים כסף כדי לחזק את השיכון כדי שיהיה ראוי למגורים, ואת הכסף שאספו הם מחביאים בדירתו של פלדמן.

על אף התנגדותו של אביה, מגיע קזבלן לביתה של רחל לארוחה. ברגע מסוים, כשבני משפחת פלדמן אינם רואים אותו, מסתובב קזבלן בדירה ורואה את הקופסה בה הונח הכסף שנאסף מתושבי השכונה. הוא ניגש ומחביא את הקופסה טוב יותר. הארוחה עוברת מצוין וגם הוריה של רחל מתחילים לקבל אותו. יום לאחר מכן נוסעים קזבלן ורחל יחד לירושלים. בזמן שהשניים מטיילים בירושלים מגיע יאנוש לביתו של פלדמן, כדי לשכנע אותו שיגיד לרחל להתחתן איתו. פלדמן מסרב ויאנוש, שרואה את הקופסה שבה נמצא הכסף, מנצל רגע שבו פלדמן אינו רואה אותו, לוקח את הכסף ונעלם. תושבי השכונה משוכנעים שמי שגנב את הכסף הוא קזבלן וכשהשניים חוזרים מירושלים נעצר קזבלן על ידי המשטרה, שלוקחת אותו לכלא. אחרי מפגש טעון בבית הסוהר עם מפקדו לשעבר בצבא (מישה אשרוב) אותו הציל קזבלן בעבר (בקרב שבו לחמו שניהם), משתחרר קזבלן. הוא חוזר ליפו, מוכיח את אשמתו של יאנוש לעיני כל תושבי השכונה, ונוקם בעוזריו של יאנוש שתקפו אותו. בעקבות זאת, אהבתו של קזבלן לרחל זוכה בברכת הוריה, וקזבלן, שקודם היה שנוא נפשם של תושבי השיכון, הופך לגיבור המקום. הסרט מסתיים במעמד ברית המילה של בנם של זוג צעיר מתושבי השכונה, בה נקרא התינוק על שמו של קזבלן, והוא זוכה לכבוד כסנדק וכגיבור השכונה.

רקע

המחזה "קזבלן" נכתב על ידי יגאל מוסינזון לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), שרצו מחזה שיפנה לעולים החדשים. בספטמבר 1954 הוא הועלה כהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסף ידין וחיה הררית. בשנת 1966 הפך המחזה למחזמר, בעיבודם של מוסינזון ויואל זילברג. נוספו לו שירים שנכתבו על ידי עמוס אטינגר, דן אלמגור וחיים חפר, והולחנו על ידי דובי זלצר. כמו כן, הסיפור רוכך וקזבלן - שבגרסה המקורית הואשם ברצח - הואשם בגרסת המחזמר בגנבה בלבד. את המחזמר הפיק גיורא גודיק וביים יואל זילברג. יהורם גאון, אשר כיכב בתפקיד הראשי, פרץ לתודעה הישראלית בזכות המחזמר וחזר לככב גם בעיבוד הקולנועי.

צילומים

הסרט צולם בתקציב של 2.8 מיליון לירות ישראליות, בהפקה היקרה ביותר בישראל באותה תקופה. משכורות העובדים היוו כ-700 אלף ל"י. הצילום נעשה במצלמת פאנאוויזיון שנשכרה מאנגליה על גבי סרט צילום 70 מ"מ, והמוזיקה הוקלטה בשיטת סטריאו. יהורם גאון, אתי גרוטס ואריה אליאס, אשר גילמו במחזמר המקורי את קזבלן, מריומה ומושיקו, חזרו לגלם את דמויותיהם בסרט. בעוד שעלילת המחזה "קזבלן" מתרחשת ב"שטח הגדול" (כיום גן הפסגה), הרי שבשנות ה-70 לא נותר כמעט שריד ממקום ההתרחשות המקורית, והסרט צולם בשכונת מנשייה הסמוכה, שעמדה באותה עת בפני הריסה.

במקביל לצילומים צולמה גם גרסה בשפה האנגלית בהשתתפות השחקנים המקוריים. מתורגמנים מארצות-הברית ואנגליה עזרו בתרגום התסריט והשירים, והדריכו את השחקנים בהגייה נכונה.

שירי הסרט

את השירים כתבו דן אלמגור ועמוס אטינגר והלחין דובי זלצר.


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00