משפחת כדורי

ב-1842, המשפחה החלה את עסקיה בהונג קונג ושלטה לצד משפחת ששון בעסקים רבים ובבתי מלון. שתי המשפחות הקפידו על מדיניות העסקת עובדים ומנהלים יהודיים, בעיקר ממוצא בגדדי כדי לסייע לקליטת המהגרים היהודים ולעודד את צמיחתן הכלכלית. בזכות שליטתן בכלכלה, ופעילויות צדקה רבות, כונו "הרוטשילדים של המזרח". המשפחה תרמה לקהילה היהודית בהונג קונג וגם למוסדות שאינם יהודיים ברחבי העולם. בישראל תרומותיהם הקימו את בית הספר החקלאי כדורי, והיו בין התורמים להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1882 מנתה הקהילה היהודית בהונג קונג 60 אנשים בלבד. ב-1902, תרמה משפחת ששון את בית הכנסת "אוהל לאה" ובשנת 1905 תרמה משפחת כדורי את המרכז היהודי שנבנה ליד בית הכנסת. מעשי המשפחה סייעו לאלפי פליטים יהודים במלחמת העולם השנייה עד שהאח הצעיר אליעזר כדורי נעצר בידי היפנים ורכושו הוחרם. במהלך המלחמה כבשה יפן את העיר ויהודים רבים נשבו במחנות שבויים. בית הכנסת לא ניזוק באופן רציני אך המרכז היהודי נהרס ושנת 1949 נבנה שוב במימון משפחת כדורי.

אחרי המלחמה, עלו להונג קונג אלפי יהודים שהגיעו מסין וחלקם גם היגרו ממנה לאוסטרליה, ארצות הברית וישראל.

נכון לתחילת המאה ה-21, מונה הקהילה היהודית כ-4,000 איש.

משפחת כדורי כוללת מספר אנשים בולטים:

רוזה כדורי הייתה נשואה להרפתקן האמריקני הילייר דו-בריר (אנ').‏

חברות שהוקמו על ידי המשפחה: