מיכאל הנדלזלץ

ביוגרפיה

הנדלזלץ נולד בשנת 1950 בוורשה שבפולין, בן לרופא ד"ר אברהם הנדלזלץ. סבו, ישראל אליהו הנדלזלץ, היה העורך של שבועון לילדים בשם צפרירים, סופר ומתרגם פורה לעברית של ספרות ילדים, שהיה הראשון שתרגם לעברית את פינוקיו מאת קרלו קולודי. עלה לישראל במסגרת עליית גומולקה בשנת 1957. בוגר תיכון עירוני ה' בתל אביב. בעל תואר ראשון בתיאטרון ובתורת הספרות הכללית מאוניברסיטת תל אביב.

ב-1969 החל לכתוב ביקורת תיאטרון בעיתון "למרחב". בשנים 1971–1981 שירת בגלי צה"ל. במרץ 1975 החל לפרסם ביקורת תיאטרון ב"הארץ", את הביקורת הראשונה כתב על המחזה קומדיה של טעויות שהוצגה בתיאטרון קאמרי. לאחר פרישתו של חיים גמזו מהעיתון הפך למבקר התיאטרון הקבוע של "הארץ".

ב-1981 הצטרף למערכת "הארץ" כמבקר תיאטרון וכעורך. ערך ב"הארץ" את המדורים "אמנויות" (1992-1981), "מלים ומו"לים" (1992-1985) והמוסף "ספרים" (1993 עד 2005). ב-2005 החל לכתוב מדור שבועי בשם "המילה האחרונה". זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות.

עסק גם בתרגום ספרים מפולנית ומאנגלית.

על עבודתו כמבקר תיאטרון אמר:

כתיבה על משחק בתיאטרון היא אחד הדברים הקשים ביותר, מפני שזהו עיסוק המערב מיומנות ורגש, כשהכלי הוא גופו ונפשו של אדם. זהו מסתורין שאני מודה כי לא ירדתי לחקרו, אבל אני תמיד מלא התפעלות כשהוא מתרחש לעיני. הביקורת אינה אמורה להיות עצה ידידותית לצופה, ואפילו לא פידבק לבמאי, אלא תיאור חוויה מורכבת, במספר מילים מצומצם, אחרי ערב הבכורה. אני בהחלט משתדל לא להתעלם משחקנים ולמצוא את הדרך לתאר את חוויותי למראה עבודתם.

החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

ב-29 במרץ 2017, עם הגיעו לגיל פרישה, פרסם טור פרידה מתפקידו כמבקר התיאטרון של "הארץ", תפקיד אותו מילא במשך 42 שנים.

בגיל מבוגר הפך מיכאל הנדלזלץ לנכה הנעזר בקלנועית, פרט שהוא מתייחס אליו לעיתים כאשר הוא כותב על בעיות בנגישות לאולמות תיאטרון.

הנדלזלץ נשוי, ואב לשלושה ילדים.

ממאמריו:

על יצירתו