מיכאל בן ארי

הוצב במקום החמישי ברשימת איחוד מפלגות הימין לבחירות לכנסת ה-21, כנציג מפלגת עוצמה יהודית, אך בית המשפט העליון פסל את מועמדותו.

ביוגרפיה

בן ארי גדל בשכונת כפר שלם שבדרום תל אביב להורים שעלו לישראל, אביו מאפגניסטן ואמו מאיראן. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר ימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. נמנה עם הגרעין המאזרח של היאחזות הנח"ל גדיד (לימים נווה דקלים). לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל. הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. כתב ספר בשם "המרד הגדול - מצעד איוולת או סוד הקיום" על המרד הגדול מהזווית של הקנאים. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

היה רב בית הספר הממלכתי דתי ע"ש ברוך דובדבני בבית הכרם בירושלים ורב בית הספר התיכון הדתי השש שנתי ע"ש פירסט בבית שמש. מאוחר יותר שימש מורה לתנ"ך בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה, בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ובתיכון הדתי "במעלה" בפתח תקווה. מלמד בשלוחת מכללת אורות ישראל ברחובות.

קריירה פוליטית

בן ארי התחבר לתנועת כ"ך עוד בעת לימודיו התיכוניים. בבחירות לכנסת העשירית היה מנהל מטה הבחירות של המפלגה בתל אביב. הוא היה מועמד מטעם מפלגת חרות בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) ומועמד מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית בבחירות לכנסת השבע עשרה (2006), אך הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. עם הקמת האיחוד הלאומי סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום הרביעי ברשימה כנציג מפלגת ארץ ישראל שלנו, מפלגה שצירפה אליה את חזית יהודית לאומית זמן קצר קודם לכן, ונבחר לכנסת ה-18.

בשל חברותו בעבר בתנועת כ"ך, שהוכרזה כארגון טרור בארצות הברית, סירבו בשנת 2012 שלטונות ההגירה בארצות הברית להעניק לבן ארי ויזה לארצות הברית.יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, מחה על ההחלטה "לפסול נציג נבחר של מדינת ישראל" וביטל בתגובה נסיעה של משלחת חברות הכנסת לארצות הברית.

בפברואר 2021 נחקר בגין כמה ציוצים נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט וחברי כנסת ערבים.

חבר הכנסת

במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם בן ארי מספר הצעות חוק שלא אושרו. ב-2010 יזם שלילת זכויות מחברת הכנסת חנין זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה (המרמרה).

לקראת סוף כהונת הכנסת פרש בן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו יחד עם ברוך מרזל כשהם מקימים מחדש את מפלגת חזית יהודית לאומית. יחד עם אריה אלדד (מפלגת התקווה) פרש בן ארי מהאיחוד הלאומי ומתנועת ארץ ישראל שלנו, והשניים הקימו את סיעת עוצמה לישראל, אשר הוכרה ב-19 בנובמבר 2012 והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא עברה את אחוז החסימה. בן ארי הוצב במקום השני ברשימה.

בכנסת ה-18 היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדה משותפת להצעת חוק סדרי השלטון והמשפט. היה גם יושב ראש השדולה למען נפגעי תופעת המסתננים הבלתי חוקיים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 קיים מגעים עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, על שותפות של הרשימות ב'בלוק טכני'. בסופו של דבר, בעקבות המשא והמתן בין המפלגות, ויתר על מקומו לטובת ברוך מרזל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

לאחר כהונתו בכנסת

לאחר סיום כהונתו בכנסת החל בן ארי להעביר קורס בנושא תולדות הר הבית באוניברסיטת אריאל מלמד גם במכללת אורות ישראל, במורשת יעקב ובישיבת דרכי נועם. במרץ 2013 הודיע על הקמת תנועה חוץ-פרלמנטרית בשם "הקרן להצלת עם ישראל" (בקצרה: הקרן לישראל). בשנת 2013 החל להגיש תוכנית רדיו שבועית עם איתמר בן-גביר ברדיו גלי ישראל הנקראת 'עוקפים מימין'. בתחילת 2014 מילא תפקיד בהבאתה של פרשת אדם ורטה לדיון ציבורי.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובץ בן ארי במקום ה-5 ברשימת איחוד מפלגות הימין. מספר עתירות מטעם התנועה הרפורמית ומפלגות שמאל לפסילתו לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית בנימוק שהתבטא בגזענות. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב חוות דעתו שלפיה יש לפסול את בן-ארי. בתום דיון סוער דחתה הוועדה את הבקשה ברוב של 16 מול 15. בערעור לבית המשפט העליון הוחלט לפסול את מועמדותו, בנימוק ש"יש במעשיו ובהתבטאויותיו של ד"ר בן ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו". בכך היה בן-ארי למועמד היחיד בתולדות המדינה שנפסל על ידי בית המשפט העליון על אף שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו, וכן המועמד היחיד שנפסל מהתמודדות בבחירות, להבדיל מפסילת רשימת המועמדים שלו, ושלא כתוצאה מהרשעתו בעבירה.

עוד לפני פרסום פסק הדין המלא, ובו נימוקי הפסילה המלאים, החל דיון ציבורי סביב ההחלטה. מרדכי קרמניצר תמך בפסילה. לעומתו, יהודה יפרח מתח ביקורת על ביטול החלטת ועדת הבחירות שהכשירה את מיכאל בן ארי, לעומת ביטול החלטת ועדת הבחירות שפסלה את עופר כסיף, בטענה שהדבר מהווה "יישום מפלה ופוגעני במיוחד של הוראות החוק".

באוגוסט 2021 הורחק לצמיתות מהרשת החברתית "פייסבוק" לאחר שהוגדר כ"מסוכן" בעקבות תמיכתו בתנועות "כך" ו"כהנא חי" שנחשבות לארגוני טרור בישראל וארצות הברית.

עמדותיו

בן-ארי מגדיר עצמו כ"תלמידו וממשיך דרכו של הרב כהנא" ותומך בעידוד הגירתם של ערבים העוינים את ישראל כדוגמת "ערבים באום אל-פאחם, שרוקדים על הגגות כשיהודים נטבחים", ובסרוב פקודה במקרה של פינוי התנחלויות. את סירובו לגנות את הצתת המסגד בכפר יאסוף בדצמבר 2009, נימק באומרו: "את הגינויים שלי סיימתי כאשר בתי הכנסת נשרפו בגוש קטיף" ויצא כנגד דברי הגינוי של נשיא המדינה שמעון פרס באמרו ש"הנשיא פרס צריך לזכור שאינו נשיאם של הערבים". בהפגנת ימין בימי מבצע עמוד ענן קרא "בעזה אין חפים מפשע... אנחנו רוצים 15 גיחות עם אלפיים הרוגים."

בן-ארי פעיל בהתנגדות לשהות המסתננים מאפריקה בישראל ודורש להשיבם לארצותיהם. הוא טוען לצביעות ביחס של אנשי השמאל ותושבי צפון תל אביב למסתננים ולטענתו הם תומכים במסתננים רק מכיוון שאלה אינם מסתובבים בשכונותיהם. כדי להמחיש זאת, הביא קבוצה של מסתננים לבריכת גורדון בתל אביב בליווי צלמים, ויצא בקריאה לתושבי צפון תל אביב לשכן סודני בביתם. לדבריו הוא מודע למצב הקשה שיצרה נוכחות המסתננים בדרום תל אביב גם בעקבות מיקום לשכתו בשכונת התקווה. ב-23 במאי 2012 נאם בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר: "שלוש שנים נשים לא יכולות ללכת לשוק מבלי שיגנבו להן את התיק, ילדות לא יכולות לשחק, גברים צעירים לא יכולים למצוא עבודה...סודנים לסודאן!". כשנשאל לגבי פגיעה ברכוש של מסתננים לאחר ההפגנה אמר שהוא מאוד מוטרד מהאלימות, שהיא תוצר של המציאות הקשה בשכונה שאותה כינה "חבית אבק שרפה". בן ארי הקים בכנסת את 'השדולה לנפגעי תופעת המסתננים' ואת הלשכה הפרלמנטרית שלו בחר לשכן בלב שכונת התקווה שבדרום תל אביב.

חיים אישיים

בן-ארי מתגורר בקרני שומרון. הוא נשוי לדגנית לבית זמורה ואב לתשעה ילדים. אחיו, הרצל בן ארי, היה ראש מועצת קרני שומרון, ואחיינו, חנן בן ארי, הוא זמר ויוצר.