יצחק טבנקין

טבנקין נולד בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס). הוא למד בחדר, אך בהמשך רכש גם השכלה כללית. בהמשך עבר לפולין, וסייע לייסד בה את ארגון "פועלי ציון".

בשנת 1911 עלה לארץ ישראל ותמך בהתלהבות בהתיישבות חקלאית. עבד כחקלאי בחוות החקלאיות מרחביה וכפר אוריה. בנובמבר 1913 עבד כשומר ברחובות. בעקבות רצח חברו יוסף זלצמן עבר למלא את מקומו בחוות כנרת ונמנה עם מייסדי קבוצת כנרת. בהמשך הצטרף לארגון "השומר".

ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, ובאותה שנה נמנה עם גרעין ההקמה של קיבוץ עין חרוד. בעקבות הסכסוך שפרץ בשנת 1923 בין טבנקין לבין מנהיגי הגדוד, נפרד משק עין חרוד מהגדוד והפך לגרעינו של הקיבוץ המאוחד. טבנקין חי בעין חרוד עד למותו.

טבנקין היה בין האישים המרכזיים בקבוצת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון ונמנה עם מייסדי אחדות העבודה (שקמה כאיחוד בין פועלי ציון וקבוצת "הבלתי מפלגתיים"). כאשר "אחדות העבודה" התאחדה עם הפועל הצעיר והקימו את מפא"י ב-1930 הגיע גם טבנקין למפלגה זו ונמנה עם ראשיה. אך לימים נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין רוב אנשי מפא"י על רקע תפקידו של הקיבוץ והיחס למשטר בברית המועצות, שטבנקין רק אהד עד 1937 אבל אז פנה להערצתו כדי להגן על מנהיגותו בקיבוץ המאוחד מפני מאמצי בן-גוריון וברל כצנלסון להדיחו באמצעות איחוד עם חבר הקבוצות. המפנה השמאלני הזה הגביר חילוקי דעות והוביל לפילוג מפא"י ב-1942, ולפרישת טבנקין והקיבוץ המאוחד בשנת 1944 ממפא"י בראש "סיעה ב'" והקמת התנועה לאחדות העבודה. במושב השני של מועצת מפא"י בירושלים במרץ 1944, דיבר טבנקין על שלמות הארץ ונגד תומכי רעיון החלוקה: "ארץ־ישראל על שני עברי־הירדן!... ההתיישבות שלנו חשובה ממדינה. ממנה תהיה מדינה".

טבנקין נמנה עם ראשי מפ"ם ב-1948 עד פילוגה ב-1954, אז עבר להנהיג את "אחדות העבודה - פועלי ציון". הוא היה חבר בכנסת הראשונה והשלישית, אך התפטר באמצע הקדנציה ביוני 1958, מטעמי בריאות וגיל, ובמקומו נכנס לכנסת שר התחבורה, משה כרמל.

לאחר מלחמת ששת הימים, היה מאבותיה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה. הוא פרסם נאומים ומאמרים שרבים מהם עוסקים ברעיונות תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית וכן בארץ ישראל. כמו כן היה ציר בכל הקונגרסים הציוניים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

אשתו הראשונה של טבנקין היא חוה סטאשבסקי. להם היו ארבעה ילדים: המשורר משה טבנקין, יוסף (יוספ'לה) טבנקין, שהיה ממפקדי הפלמ"ח, חנה טבנקין, אדריכלית במקצועה, והצעיר אהוביה טבנקין, שהיה פעיל למען ארץ ישראל השלמה. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לחברתו חומה חיות, חלוצה מהעיר קובל, מרכזת ענייני התרבות וההסברה בקיבוץ המאוחד, אותה הכיר עוד בשנות ה-30.

נפטר ב-6 ביולי 1971 ונקבר בבית הקברות בקיבוצו.

המושב ייט"ב בבקעת הירדן נקרא על שמו (יד יצחק טבנקין). השם ייט"ב היה הצעה של יהושע גבעוני, חבר של משפחת טבנקין. כמו כן, נקראים על שמו מכון המחקר יד טבנקין, רחוב בחיפה, רחוב העובר בשטחי רמת גן וגבעתיים, רחוב בקריית ארבע, ורחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים.