יחזקאל סהר

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת 1907, דור שלישי בארץ בן לרבקה לבית בן טובים ויצחק מרדכי סחרוב שהיה סוחר עצים. נכדם של הרב יחזקאל סחרוב ושל יצחק אייזיק בן-טובים, איש העלייה הראשונה. היו לו שלושה אחים נוספים: ישראל, אליהו ואהרון, אשר המשיכו את עסקי האב ופיתחו אותם, ושתי אחיות: זהובית ומרים. בשנות השלושים למד בלונדון בבית הספר הגבוה לכלכלה, אולם לא סיים את לימודיו שכן גויס לפעילות רכישת נשק להגנה באירופה.

בין השנים 1936–1940 שימש כמזכירו של חיים ויצמן. בין השנים 1941–1946 שירת בצבא הבריטי כמפקד פלוגת תובלה בדרגת מייג'ור וזכה להערכה רבה מצד פקודיו. במסגרת תפקידו זה השתתף בקרבות בצפון אפריקה, בקרב אלעלמיין ובפלישת כוחות בנות הברית לאיטליה ולאוסטריה בה פעל בארגון עלייתם של ניצולי מחנות המוות לארץ ישראל.

לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי עבד בסוכנות היהודית, במחלקה המדינית עד שנת 1947, כאשר הטיל עליו ראש הממשלה דוד בן-גוריון לתכנן את הקמת משטרת ישראל העתידית. ביום 14 במאי 1948 מונה למפקח הכללי הראשון של משטרת ישראל. אז גם נדרש על ידי בן-גוריון להסב את שמו לעברית, והוא בחר לעברת את סחרוב לסהר. בתקופת שירותו כמפכ"ל גובשה מדיניות המשטרה ונקבעה המסגרת הבסיסית של משטרת ישראל כפי שהיא קיימת עד היום. בתפקיד המפכ"ל הוא כיהן עד סוף מאי 1958. לאחר עזיבתו את המשטרה מונה סהר כשגריר ישראל באוסטריה, תפקיד שמילא עד שנת 1960.

במהלך משפט הדיבה, שהגיש עמוס בן-גוריון, סגנו במשטרה, נגד שורת המתנדבים, העיד סהר מטעמו של עמוס בן-גוריון. עדות זו ספגה ביקורת קשה מצד בית המשפט העליון, ובעקבותיה הוא חזר לארץ מתפקידו באוסטריה. הוא הועמד לדין באשמת עדות שקר, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי. באוקטובר 1968 ניחן על ידי נשיא המדינה זלמן שזר.

לאחר מכן פנה סהר לעסקים. אחרי מלחמת ששת הימים עסק בתיווך קרקעות ביהודה ושומרון.

סהר היה אספן אמנות ויודאיקה נודע, תמך באמנים ישראלים אשר עם רבים מהם היה מיודד, ויזם את הקמתו בחיפה של מוזיאון הצייר היהודי-צרפתי מאנה כץ, כמו כן היה גם זמר, משיריו: יפים הלילות בכנען, מכורתי ,שה וגדי ושירת החליל.

יחזקאל סהר נשא לאישה את דינה לבית גינזבורג ולהם שלושה בנים.

בינואר 2002 נקרא המטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים על שמו.