יוסף צ'חנובר

ביוגרפיה

נולד בחיפה ליצחק, עורך דין, ולבלומה, פקידה ומורה לאנגלית. הוריו עלו ארצה מפולין בתחילת שנות השלושים והתיישבו בחיפה. גדל בשכונת הדר הכרמל. אחיו הצעיר הוא חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר.

בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים למד באוניברסיטה העברית בירושלים בשלושה תחומים: חינוך, משפטים ומינהל עסקים. בתום הלימודים הוסמך להוראה ולמשפטים. בשנים 1960–1968 היה מרצה למשפט חקלאי ומינהלי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בשנים 1966–1967 למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה והוסמך למשפטים. בשנת 1991 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה ומדעי היהדות מאוניברסיטת בוסטון.

צ'חנובר היה נשוי לעטרה (לבית פכור), אדריכלית במקצועה, ולהם שלושה ילדים.

בשירות הציבורי

בשנים 1957–1960 היה מנהל המנגנון במשרד החקלאות, שם הכיר את שר החקלאות משה דיין והיה למקורבו במשך השנים הבאות. בשנים 1960–1968 היה היועץ המשפטי במשרד החקלאות. לאחר מינויו של דיין לשר הביטחון שימש צ'חנובר בשנים 1968–1974 בתור היועץ המשפטי למערכת הביטחון בשנים 1974–1978 היה ראש משלחת משרד הביטחון בקנדה ובארצות הברית. בסיום תפקידו זכה לעיטור השירות הציבורי המצוין ממחלקת ההגנה של ארצות הברית.

בין השנים 1978–1980, בתקופת כהונתו של משה דיין כשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין, היה צ'חנובר מנכ"ל משרד החוץ.

בשנת 1992 מונה צ'חנובר על ידי הממשלה לשמש כיו"ר המועצה למלחמה בסמים. בתקופת שרותו זו חלה התפתחות משמעותית בפעילות המועצה והוקמו כפרים לנגמלים בקדימה ובמלכישוע[דרוש מקור].

החל משנת 1992 (ועד היום) צ'חנובר מונה על ידי הממשלה כחבר במועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה.

בשנת 1997 מונה על ידי הממשלה לשמש יושב ראש הוועדה לבדיקת פרשת ניסיון החיסול הכושל בירדן של איש החמאס ח'אלד משעל.

בשנת 2010 מונה לייצג את ישראל בוועדת האו"ם לחקירת המשט הטורקי, אשר הגישה כשנה אחר כך את מסקנותיה (דו"ח פאלמר). הוא גם היה זה שניסח את טיוטת ההסכם בין ישראל לטורקיה וניהל את המשא ומתן בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2016 שנועדה להסדיר את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. באותה שנה היה חבר בוועדה שהוקמה בעקבות מבצע צוק איתן ונגעה לסמכויות הקבינט המדיני-ביטחוני ואופן העברת המידע אליו.

במגזר הכלכלי

ב-1986, לאחר משבר מניות הבנקים והלאמתם בפועל כיהן בתפקיד יושב-ראש מועצת המנהלים של בנק דיסקונט בין השנים 1986–1991. באותה עת כיהן גם כחבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל. הוא חזר לדירקטוריון הבנק בתקופה שקבוצת ברונפמן-שראן רכשה את השליטה בבנק.

בין השנים 1995–2001 כיהן בתפקיד יושב-ראש מועצת המנהלים של אל על.

מאז שנת 1995 ועד 2010 כיהן צ'חנובר כיושב-ראש קרן ההשקעות "אתגר" של אדגר ברונפמן והיה למעשה נציגו בארץ. כמו כן הוא משמש כדירקטור בכמה מוסדות ממשלתיים וחברות כלכליות מרכזיות בישראל כקבוצת עזריאלי.

פעילות ציבורית

צ'חנובר הוא חבר ב"קרן אלי ויזל לאנושיות" - ישראל.

צ'חנובר הוא יושב-ראש קרן איסלר לסיוע לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות,

צ'חנובר הוא חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל וכן חבר מועצת המנהלים של יד ושם.

עד אוקטובר 2014 כיהן כחבר עמותה בקרן רש"י.

לצ'חנובר הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד של בית המדרש לרבנים באמריקה שבניו-יורק ושל אוניברסיטת בוסטון.

בשנת 1980 הוענקה לו מדליית השרות המצטיין של משרד ההגנה האמריקאי.

במאי 2010 הוענק לצ'חנובר עיטור לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת קצין, ובשנת 2014 שודרג העיטור לדרגת Commandeur.

בשנת 2021 (תשפ"א) הוענק לו פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.