beta

טוני גלברט

איש העסקים והפילנתרופ שסייע להפוך את העלייה מצפון אמריקה לתהליך מלווה, מעשי וקהילתי

טוני גלברט הוא איש עסקים ופילנתרופ אמריקאי־ישראלי, וממייסדי ארגון נפש בנפש. יחד עם הרב יהושע פס הוא בנה מסגרת שנועדה להתמודד עם החסמים המעשיים המרתיעים יהודים המבקשים לעלות לישראל: עלויות המעבר, מציאת עבודה, רישוי מקצועי, בירוקרטיה, הסתגלות חברתית והשתלבות בקהילה.

חשיבות תרומתו של גלברט אינה מסתכמת במימון מפעל ציוני. הוא היה שותף להקמתו של ארגון ביצועי המלווה עולים לפני המעבר ולאחריו, מחבר ביניהם לבין מוסדות המדינה ומפתח מסלולים המותאמים לצרכים ממשיים. כך נעשתה הפילנתרופיה שלו לכלי של בניית מוסדות: השקעה בתשתית אנושית המסייעת למשפחות, אנשי מקצוע, צעירים וחיילים בודדים להפוך את רעיון העלייה לחיים בני־קיימא בישראל.

מהרעיון לטיסת העלייה הראשונה

נפש בנפש נולד בעקבות שיחות בין גלברט, אז איש עסקים ופילנתרופ מפלורידה, לבין הרב יהושע פס. לאחר שבן משפחתו של פס נהרג בפיגוע בישראל במרץ 2001, ביקשו השניים להעניק תשובה מעשית ליהודים שרצו לעלות אך חששו מן המחיר הכלכלי, מאי־הוודאות המקצועית ומקשיי הקליטה. הארגון נוסד ב-2001, ובקיץ 2002 הוציא לפועל את טיסת העלייה הקבוצתית הראשונה שלו.

השותפות בין גלברט לפס שילבה יכולות משלימות. פס הביא את החזון וההיכרות הקהילתית; גלברט תרם ניסיון עסקי, יכולת לגייס משאבים וחשיבה ארגונית ארוכת טווח. במקום להסתפק בקריאה אידאולוגית לעלייה, הם ביקשו לזהות את המקומות שבהם מועמדים לעלייה נתקעים ולתת להם מענה מסודר. המודל כלל מידע מוקדם, סיוע כלכלי במקרים מתאימים, ליווי בירוקרטי, הכוונה לתעסוקה ותמיכה חברתית.

בניית שותפות בין פילנתרופיה למערכות הלאומיות

בהנהגתו של גלברט התפתח נפש בנפש מיוזמה פרטית לשותף העובד עם הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל וארגונים יהודיים מרכזיים. בשנת 2008 יצרו נפש בנפש והסוכנות היהודית מודל משותף שנועד לרכז ולייעל את תהליך העלייה מצפון אמריקה: הארגון התמקד בעידוד העלייה ובליווי המועמדים, ואילו הסוכנות המשיכה לטפל בבדיקת הזכאות מול הרשויות.

החיבור בין גוף פילנתרופי למוסדות ציבוריים אפשר לארגון לא רק לעזור לעולה יחיד, אלא גם לזהות בעיות חוזרות ולהעלותן מול מקבלי החלטות. פעילות קשרי הממשל שלו עסקה בהנגשת מידע, בקיצור הליכים ובהסדרת המפגש בין עולים לבין משרדי ממשלה. גלברט סייע אפוא לקדם תפיסה שלפיה קליטה מוצלחת דורשת תיאום מוסדי ולא רק התלהבות ציונית או מענק חד־פעמי.

היקף הפעילות ממחיש את התפתחות המודל. לפי נתוני הארגון המובאים במקורות שסופקו, עד אוגוסט 2022 הוא סייע בתהליך העלייה ליותר מ-75 אלף בני אדם; מקורות מאוחרים יותר דיווחו על יותר מ-80 אלף עולים מאז 2002. מאחורי המספרים עומדות החלטות חיים של יחידים ומשפחות שנדרשו להעביר קריירה, חינוך, קשרים חברתיים ובית ממדינה למדינה.

עלייה המחוברת לצורכי החברה הישראלית

רופאים ואנשי מקצועות הבריאות

אחד הביטויים הבולטים לגישה המעשית היה הטיפול ברישוי ובהשמה של אנשי רפואה. בשנת 2008 הציע הארגון, יחד עם Legacy Heritage Fund, מענקים לרופאים עולים והחל לעבוד עם משרד הבריאות על ייעול המרת הרישיונות. בשנת 2019 הושק מסלול MedEx, שבמסגרתו יכלו אנשי רפואה בתהליך העלייה לפגוש במקום אחד נציגים של אגף הרישוי, ההסתדרות הרפואית, קופות החולים ובתי החולים.

עד 2023 עלו באמצעות נפש בנפש, לפי הנתונים שסופקו, יותר מ-3,800 אנשי רפואה ממגוון תחומים. בשנת 2024 הורחב המודל לתוכנית הבינלאומית לעליית רופאים, IMAP, בשותפות עם משרדי העלייה והקליטה והבריאות. המהלך מדגים כיצד המוסד שגלברט סייע להקים קשר בין עלייה לבין צורך לאומי מובהק: חיזוק כוח האדם במערכת הבריאות הישראלית.

תעסוקה והתיישבות בנגב ובגליל

קליטה אינה מסתיימת בנחיתה בנמל התעופה. פרנסת המשפחה, רשת מקצועית ומקום מגורים מתאים הם תנאים מרכזיים להישארות ולהשתלבות. נפש בנפש פיתח שירותי ייעוץ תעסוקתי ונטוורקינג, וב-2021 יצר את UpGrade, תוכנית הכשרה מקצועית לעולים.

הארגון עסק גם בפיזור הזדמנויות מעבר למרכז הארץ. תוכנית Go North, שהושקה ב-2008 עם ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית ובתמיכת קרן ראסל ברי, הציעה סיוע לעולים שהתיישבו בצפון. ב-2013 נוסף מסלול Go South לדרום, וב-2017 אוחדו המסלולים תחת Go Beyond. בכך התחברה העלייה לפיתוח קהילות בנגב ובגליל ולא רק לגידול דמוגרפי כללי.

ליווי צעירים המשרתים את ישראל

תחום נוסף שהתפתח במסגרת הארגון הוא התמיכה בעולים המשרתים הרחק ממשפחותיהם. בשיתוף ידידי צה״ל בארצות הברית הוקמה תוכנית לחיילים בודדים עולים, התומכת בכ-3,500 חיילים מדי שנה לפי נתוני הארגון המופיעים בחומר המחקר. הסיוע כולל הכוונה, קשר קהילתי ותמיכה בתקופה שבה צעירים נדרשים להתמודד בעת ובעונה אחת עם שירות צבאי ועם הסתגלות למדינה חדשה.

תוכנית אורי, שהחלה ב-2019, הרחיבה את המענה למתנדבות שירות לאומי בודדות שעלו מרחבי העולם. יוזמות כאלה מבטאות תפיסה רחבה של קליטה: לא די להביא אדם לישראל; יש לבנות סביבו רשת שתאפשר לו להשתתף בחברה הישראלית בלי להישאר לבדו ברגעים המורכבים ביותר.

מוסד ירושלמי וקהילה של עולים

בנובמבר 2021 חנך נפש בנפש קמפוס עלייה חדש בירושלים, מול בית המשפט העליון ובקרבת קריית הממשלה. הבית הקבוע העניק לפעילות כתובת מרכזית למפגשים, ייעוץ, כנסים ושירותים. מיקומו בירושלים ביטא גם את המעבר מיוזמה שהתמקדה בארגון טיסות למוסד הפועל בתוך המרחב הציבורי הישראלי.

הארגון ייסד גם את פרס בוני ציון, המכיר בתרומתם של עולים מארצות דוברות אנגלית בתחומים כגון חינוך, מדע ורפואה, פעילות קהילתית, תרבות ומנהיגות צעירה. הפרס מפנה את תשומת הלב מן העלייה כאירוע חד־פעמי אל חייהם של העולים כבוני מוסדות, יזמים, מחנכים, חוקרים ואנשי תרבות בישראל.

סגנון של פילנתרופיה יזמית

פועלו של גלברט מדגים פילנתרופיה שאינה נפרדת מן הביצוע. הוא סייע להקים מערכת, לגייס לה שותפים ולפתח אותה בהתאם לבעיות שהתגלו בשטח. טיסות קבוצתיות, סיוע בתעסוקה, הכרה ברישיונות, עידוד התיישבות בפריפריה ותמיכה בחיילים בודדים הם מרכיבים שונים של אותה תפיסה: הצלחת העלייה נמדדת ביכולתו של העולה לבנות בישראל בית, מקצוע וקהילה.

גם כאשר הארגון צמח ופעל בשותפות עם גופים ציבוריים, מקומו של גלברט כמייסד וכמנהיג אסטרטגי נשאר מרכזי בסיפורו. הוא השתמש בכלים המזוהים עם עולם העסקים — תכנון, גיוס הון, יצירת שותפויות ופתרון צווארי בקבוק — כדי לקדם יעד יהודי וציוני בעל השפעה אנושית ישירה.

מדוע טוני גלברט ראוי לציון כערך חשוב במורשת

טוני גלברט ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שתרומתו מחברת בין רעיון ציוני עתיק לבין מנגנונים מעשיים של המאה ה-21. הוא סייע לבנות מוסד שהפך את העלייה מצפון אמריקה מתהליך מפוצל ומרתיע למסלול שיש בו מידע, ליווי מקצועי, קהילה וכתובת ארגונית. עבודתו נגעה בעשרות אלפי עולים והשפיעה גם על מערכות ישראליות שקלטו רופאים, אנשי חינוך, חיילים, מתנדבים ובעלי מקצוע.

הסיפור המתועד ב-Moreshet.com חשוב למורשת היהודית והישראלית מפני שהוא מראה כיצד חזון נעשה למוסד וכיצד פילנתרופיה יכולה להעניק לאנשים לא רק סיוע כספי, אלא יכולת ממשית להתחיל מחדש. מורשתו של גלברט מצויה במשפחות שבנו בית בישראל, בקהילות שקלטו אותן ובמודל ארגוני המחבר בין יהדות התפוצות לבין החברה הישראלית.