השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה בשנת 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגלות. התנועה פועלת במאות מוקדים בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה - "תיקון אדם - תיקון עולם".

The Young Guard: Guardians of Hope

רקע

בשנת 1913 הוקמה תנועת השומר הצעיר, הראשונה לתנועות הנוער הציוניות. ראשיתה בגליציה שבפולין (חלק מאימפריה הרוסית באותם ימים), בה נאספו צעירות וצעירים יהודים לקבוצות, נפגשו לפעולה ולמדו מפיו של מדריך על ציונות, שיתוף והגשמה. תוך שנים מספר התפשטה התנועה לעשרות ומאות קנים ברחבי פולין ומשם ל-35 מדינות. ערב השואה עמד מניינה על 70,000 חברים ברחבי תבל.

בארץ הקימה תנועת השומר הצעיר 85 קיבוצים והייתה לתנועת הגשמה. במרוצת השנים יצרה מפעלים חברתיים וחינוכיים אשר תרמו לבניין המפעל הציוני והחברה הישראלית. בתנועה מתקיימים תחומי העשייה הבאים: תנועת הנוער בארץ, המונה למעלה מ-100 קנים בהם מתחנכים כעשרת אלפי בני נוער; תנועת הנוער בעולם, המונה 42 קנים ב-21 מדינות; פעילויות חברתיות במסגרת קבוצת חבצלת ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר המונה מאות חברים.

תנועת השומר הצעיר הוקמה ב-1913 בלבוב שבגליציה. שנותיה הראשונות היו שנים של תסיסה וגיבוש דרך. בתחילה הייתה זו תנועת נוער צופית מעיקרה שטיפחה בחניכיה חיי קבוצה, זיקה לטבע, גאווה לאומית, והיכרות עם השפה העברית והארץ. מקור השפעה נוסף לצופים, היוותה תנועת הואנדרפוגל (פירוש השם: ציפור נוד) הגרמנית, בין היתר, בהשראתה ניתן הכינוי 'קן' לסניפי התנועה. שמה הראשון, "השומר", נבחר בהשראת חברי אגודת "השומר" בארץ שהיו מופת לחניכיה.

עם התבהרות דרכה הרעיונית והחינוכית של התנועה, היא התאחדה ב-1916 עם תנועת "צעירי ציון" בעלת הדגש הרעיוני-תרבותי. האיחוד בין שתי התנועות הוליד את שיטת החינוך הייחודית שפיתחה תנועת השומר הצעיר. שיטה זו מתבססת על שילוב בין חינוך חווייתי וצופי לבין העשרה תרבותית ורעיונית רחבת אופקים.

בארץ ישראל: 1919–1931

משנותיה הראשונות רעיון ההגשמה היה מהותי לתנועה. עם ראשית העלייה השלישית, ב-1919, עלו לארץ ראשוני הבוגרים בכוונה להגשים בה את ערכיהם. כעבור שנה התמקמה על גבעה חשופה מעל הכנרת הקבוצה השומרית הראשונה בארץ - קבוצת ביתניה עילית. אותה קבוצה היוותה בסיס להתנסויות, לרעיונות ולשאיפות של אנשי וקיבוצי השומר הצעיר באותן שנים בארץ.

כחלק מרעיון ההגשמה סביב התקופה המדוברת, צמחה מתוך התנועה מפלגת השומר הצעיר המרקסיסטית, שהתמקדה בקידום הרעיון הסוציאליסטי והקיבוצי, תמיכה במשטר הסטליניסטי, וכינון מדינה דו-לאומית בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. מאוחר יותר, מפלגת השומר הצעיר המשיכה את דרכה אל מפלגת הפועלים המאוחדת ואחריה למרצ, והתנועה המשיכה לתמוך במרצ באופן רשמי עד לבחירות לכנסת ה-18.

באביב 1920 נערכה ועידת השומר הצעיר בטרנוב. מסר מפורש אשר הועבר מראשוני השומרים בארץ ישראל אל השומרים בגולה, באמצעות מרדכי שנהבי החלוץ הראשון לארץ ישראל מהתנועה אשר הגיע במיוחד לוועידה, שיש לעלות עלייה מידית תוך התעלמות מן המדיניות של ההנהלה הציונית שקבעה שאין לעודד עלייה של צעירים חסרי אמצעים לפני הכנת תשתית לקליטתם בארץ. לדבריו, "התנאים בארץ שונים לחלוטין מהתנאים בגולה ויש ללמוד את החקלאות בארץ". ועידת טרנוב נתנה זריקת מרץ ובעקבותיה החלו חלק מבוגרי התנועה לעלות לארץ כקבוצות (עד אז עלו כבודדים).

בשנת 1927 הקימו חברי התנועה את "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", לימים תנועת האם והגוף המיישב של תנועת הנוער. בוועידה העולמית השלישית שהתקיימה בשנת 1930 בוורוטקי שבצ'כוסלובקיה (Vrútky, בסלובקיה של ימינו), הוחלט שהצטרפות לקיבוץ הארצי מהווה דרך ההגשמה היחידה והמחייבת עבור כל חניכי התנועה. לאחר הקמת הקיבוץ הארצי עברה למעשה הנהגתה של התנועה מהגולה (בעיקר פולין) לארץ. פלג "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (מייסדי קיבוץ אפיקים) בהנהגת אלעזר גלילי, וחלק מסניפי התנועה במדינות הבלטיות ובארצות נוספות לא הסכימו עם החלטות הוועידה, פרשו מהתנועה והקימו את תנועת נצ"ח.

85 הקיבוצים החברים ב"קיבוץ הארצי" השתתפו בהתיישבות, בהגנה, בחקלאות, בתעשייה, בחינוך ותרבות של היישוב שבדרך ושל מדינת ישראל.

בשנת 1929 קמו שלושה קינים בחיפה, רחובות ובמקווה ישראל. בחודשים הראשונים פעלו כל אחד מהקנים באופן עצמאי ללא כל קשר ביניהם. המפגש הראשון נערך בנס ציונה ב-1930 ונכחו בו נערים גם מהערים: תל אביב, ראשון-לציון, עפולה ונס ציונה. מפגש זה התחיל את תהליך יצירת התנועה הארץ ישראלית. במפגש נבחרה הוועידה המרכזית שניהלה את התהליכים המרכזיים בתנועה באותם ימים.

בשנת 1931 הוקם בקיבוץ משמר העמק המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שומריה שבו למדו כל הילדים והילדות הגרים בקיבוצי התנועה.

עם החזרה ממחנה ארצי בחופשת הקיץ, אשר התקיים בקיבוץ מרחביה, דרשו גם נערים ונערות אשר נולדו וגדלו בקיבוצים להקים קנים בקיבוציהם.

צמיחה בגולה: 1939-1931

הסלידה מאורח החיים היהודי בגולה והמאורעות ההיסטוריים, דחפו רבבות של בני נוער אל קני התנועה, שהציעה אלטרנטיבה אישית ולאומית. היה זה מרד מתוך אחריות כוללת על העם היהודי, שמדריכה אותו האמונה בהיתכנותו של עולם אנושי אחר. בעשרות הקנים נוסדה חברת נעורים תוססת, אשר לא ראתה עצמה כמסגרת לחינוך משלים בלבד, אלא הקיפה את חיי הנוער בכוליותם והציעה פתרון חיים מלא: עלייה ארצה והגשמה בקיבוץ. החוליה המחברת בין הקן לבין ההגשמה החלוצית בארץ הייתה ההכשרה. בכל עיר ועיירה הוקמו חוות ההכשרה בהן התגבשו הקבוצות לקראת עלייה לארץ. תנועות נוער חלוציות-ציוניות שונות (כגון "השומר קדימה" בצ'כוסלובקיה) התמזגו במהלך שנות השלושים עם השומר הצעיר.

שואה ומרד: 1939-1945

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ואימת הנאצים ירדה על אירופה כולה. בתחילה נסגרו קני התנועה, ורבים מבוגריה ברחו לווילנה ("הריכוז הווילנאי") בניסיון לעלות ארצה, אך עד מהרה הוחלט לחזור לפולין על מנת לשקם את פעילות התנועה. ראשונה לחזור הייתה טוסיה אלטמן. לאט ובתנאי מחתרת חודשה התנועה החינוכית, נוסדה עיתונות מחתרת ומפעלי עזרה עצמית והחל להתגבש רעיון המרד.

עם תחילת מבצע ברברוסה ותחילת ההשמדה של יהדות אירופה חל מפנה בהתנהלות התנועה. ב-1 בינואר 1942 פרסם אבא קובנר, מראשי התנועה בווילנה, את כרוז המרד אשר בעקבותיו קם ארגון המחתרת בווילנה:

היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח!

ב-19 באפריל 1943 פרץ המרד בגטו ורשה בפיקודו של מרדכי אנילביץ', מנהיג השומר הצעיר.

קוממיות: 1949-1946

המפגש עם ארץ ישראל דרש מחברי התנועה להיענות לאתגר ההגנה והלחימה על זכותנו לבית לאומי, כמו גם להשקיע מאמצים כבירים בהתיישבות, בקליטת עלייה ובפיתוח הארץ. במלחמת העצמאות ולפניה מילאו חברי וחברות השומר הצעיר תפקיד חשוב בלחימה ובפיקוד בשורות ההגנה והפלמ"ח ובעמידה העיקשת של קיבוצים מול צבאות ערב. רבים שילמו בחייהם במערכה.

עם סיום הקרבות פנו חברי השומר הצעיר לאתגר התקומה. הם הקימו עשרות קיבוצים, חינכו רבבות בני נוער עולה, קלטו רבים והקימו מפעלים חברתיים שונים. המתח בין הכורח להכשיר דור של לוחמים ובין השאיפה הבוערת והחיונית לא פחות לחנך דור של בעלי מצפון ומבקשי שלום, הוא אחד מתווי ההיכר של תנועת השומר הצעיר, אז כהיום.

מפעלות השומר הצעיר

לאורך השנים, הקימה תנועת השומר הצעיר מפעלות חינוך, חברה ותרבות ברוח ערכיה. ביניהם:

מבנה התנועה

בשומר הצעיר חברים אלפי חניכים בלמעלה מ-100 קנים ומוקדי פעילות בארץ. הקנים בארץ מחולקים ל-6 אזורים, בכל אזור פועלים עשרות קנים ומוקדי פעילות שונים של התנועה. האזור מובל על ידי צוות האזור שבו חברים רכזי הקנים ורכזי האזור. ההנהגה הראשית, מטה התנועה בישראל, פועל מרמת אפעל ובו אגף חינוך ואגף ארגון. ההנהגה העליונה, מטה התנועה העולמית, פועל אף הוא מרמת אפעל וכולל מדור בוגרי ועולים, מדור שנת פעילות בישראל, מדור צפון אמריקה, מדור אירופה ואוסטרליה ומדור אמריקה הלטינית.

מי עמי

בולגריה: סופיה

צרפת: פריס, ליון

גרמניה: ברלין

הולנד: מאסטריכט

הונגריה: בודפשט

איטליה: רומא, מילאנו, טורינו, ג'נובה

ספרד: ברצלונה

פולין: וורשה

שווייץ: ציריך

אוקראינה: חארקוב

קנדה: טורונטו, מונטריאול

ארצות הברית: וושינגטון הבירה, פילדלפיה, ניו ג'רזי, אלבני,

ברזיל: ריו דה-ז'ניירו, סאו-פאולו, פלוריאנאפוליס, ברזיליה

צ'ילה: סנטיאגו

וונצואלה: קאראקס

מבנה הקן

הקנים מחלוקים ל-3 גופים. לכל גוף אחריות ומעורבות שונה בהובלת הקן:

שמות השכבות

כשהחניכים מגיעים לכיתה ז' שכבתם מקבלת שם. להלן סדר שמות השכבות (מהחדש אל הישן):

טיולים ומפעלים

לכל שכבה בתנועה יש טיולים ארציים ואתגרים המותאמים לה:

הוועידה הארצית

מאז שנותיה הראשונות מקיימת השומר הצעיר ועידה ארצית פעם בשנה כדי לקבל החלטות על דרכה של התנועה. לוועידה מוזמנים כל חניכיה הבוגרים של התנועה (החל מכיתה ט') ודנים בה בנושאים הנקבעים מראש על ידי מנהיגות חניכים הארצית.

מאז הוועידה הארבע-עשרה (2007) החלה הוועידה פועלת במתכונת "מגילת השומרים". על פי מתכונת זו, הוועידה מהווה את שיאו של תהליך ארוך שקודם לה בקני התנועה, במסגרתו קם צוות "נושא שנתי" מחניכי יב' ומשלחת הקומונרים. צוות הנושא השנתי, בשיתוף עם מחלקת הדרכה, מכין את הקנים לקראת הוועידה ומדריך באירוע עצמו.

בזמן הוועידה, המגילה עומדת לביקורת ושינסוחים על ידי חניכי התנועה, ובסופו של תהליך הניסוח מקבל צוות הניסוח את הערות החניכים והמדריכים, ומשנסח את המגילה בהתאם להן. מגילת השומרים מהווה מסמך רשמי המעיד על דרכה של התנועה במסגרת זו מתבטלת ההצבעה שחתמה באופן מסורתי את הוועידה, ומוחלפת בטקס חתימה של חניכים מהשכבה המובילה בתנועה על המגילה.

בשנת 2019 לא התקיימה הוועידה, אלא התנועה קיימה אירוע אחר בשם "קונגרס החניכים השומרי" שעסק בנושא "מנהיגות חניכים", וערך יומיים בגבעת חביבה. במהלך הקונגרס החניכים דנו ב5 נושאים עיקריים המעסיקים את התנועה, ולכל נושא החניכים מצאו פתרון באירוע האקתון שבוצע. הנושאים היו: מנהיגות חניכים בקינים, מנהיגות חניכים מחוץ לקן והשפעה על הסביבה, מנהיגות חניכים אזורית, הקמת קינים חדשים, פעילות פוליטית בבחירות הקרובות (ב-9 באפריל 2019). כל קן היה מוגבל ל-15 חניכים, וכן בסוף הקונגרס החניכים קיבלו סיכות לציון האירוע.

"דרור לנפש"-נושא שנתי שהועבר בקנים בשנת 2021 אך ללא קיום הוועידה הארצית עקב התפרצות מגפת הקורונה

השומריה

השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים. לאורך השומריה מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.

מאפיינים

החולצה השומרית (החולצה הכחולה, או 'השומרית' לקיצור) היא חולצת התנועה והיא נלבשת בתנועה הישראלית מאז הקמתה בשנת 1929 ובתנועה העולמית שלאחר השואה, עד אז החולצה הייתה בגוון אפור . את החולצה נוהגים חניכי התנועה ללבוש בטיולים, סמינרים וטקסים, מדריכי התנועה לובשים אותה בכל מפגש עם חניכיהם וקומונרים ואנשי הנהגת התנועה לובשים אותה בכל זמן פעילותם.

ערכיו של השומר הצעיר מתבטאים בעשרה דיברות (על משקל עשרת הדיברות). מאז שנוסדה התנועה עברה התנועה תמורה רבה רעיונית וחברתית, ובהתאמה השתנו גם הדיברות, במיוחד בעשור הראשון לתנועה. תמורות נוספות התחוללו בשנות החמישים ואחר כך במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, כאשר דור המייסדים הלך לעולמו. השינויים ניתנו מתוך רצון לשקף את ערכיה החדשים.

באמצע שנות ה-80 פקד את מדינת ישראל משבר כלכלי חריף אשר הוביל את הקיבוצים, כמו את המגזר היצרני כולו, להזדקק להלוואות גדולות. בשנים שבאו אחריו נכנסו הקיבוצים, ובתוכם גם קיבוצי אשר הקימו בוגרי השומר הצעיר, למשבר ערכי עמוק, אשר ממשיך עד ימינו. המשבר הכלכלי הפך למשבר כולל ודחף קיבוצים רבים לבחור בתהליכי הפרטה אשר מובילים לפירוק הסולידריות, השיתוף והשוויון – שלושה מרכיבים שייחדו ובנו את הקיבוץ השומרי כיעד ההגשמה הבלעדי עבור בוגרי תנועת השומר הצעיר.

בסוף שנות ה-90, אחרי שנים של אובדן דרך חינוכית והצטמצמות גדולה באחוזי ההגשמה בקיבוצים, החל תהליך פנימי בתוך תנועת השומר הצעיר של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלים בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופן שיתופי-משימתי.

במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הוועידה הארצית ה 10 בנושא "חזון שומרי". הוועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר המתמשך שפקד אותה ובה הוגדר מחדש החזון בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הוועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כ'תנועת חיים' והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה. בנוסף, הוועידה הגדירה את קיבוץ פלך כיעד הגשמה וכקיבוץ הבוגרים הראשון של 'תנועת החיים'.

בהמשך השנים התגבש תהליך ההגשמה השומרי המחודש וקמה 'תנועת הבוגרים' של השומר הצעיר. תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה ציונית-חברתית-חלוצית המונה כ 300 חברים הפרושים בעשרות נקודות ברחבי הארץ. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי ולטיפוח מבנים שיתופיים חדשים בעת הזו.

אנשי התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצי מחנכים הפרושים ב 11 מוקדים ברחבי הארץ, מאשקלון בדרום ועד קיבוץ פלך בצפון. רובם ככולם צמחו כחניכים בתנועת הנוער, התגבשו יחד במסלול חוות ההכשרה בשנת השירות ובשירות משמעותי בנח"ל, ועם שחרורם מהצבא בחרו להצטרף לתנועת הבוגרים ולהגשים אורח חיים חלוצי בחברה הישראלית.

התנועה מפעילה מסגרות חינוכיות רבות ברחבי הארץ, המשמשות במה למפגש עם עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים. פעילויותינו מתקיימות במסגרת תנועת הנוער, בתי ספר, פנימיות, מרכזים לנוער עולה ונוער בסיכון, מרכזי הדרכה באתרי מורשת ומוזיאונים, סמינרים לבתי ספר בנושאי מנהיגות, צדק חברתי ויהדות פלורליסטית, מפגשי קבוצות של בני נוער יהודים וערבים ועוד. חברי בוגרי התנועה רואים בשוויון ערך האדם בסיס לחיים משותפים בהם יכול כל אדם לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.