המכבי הצעיר

חברי ה"מכבי הצעיר", השתתפו באופן משמעותי במאבק על הקמת המדינה, יסדו גרעינים אשר התגייסו במסגרת הפלמ"ח והקימו יישובים כגון כפר המכבי וקיבוץ סוללים. במהלך השנים תנועת ה"מכבי הצעיר" ישראל הפכה לזרוע חינוכית המרכזית של תנועת ´מכבי´ על כל מוסדותיה והכשירה את דור מנהיגי העתיד של התנועה. כיום התנועה פעילה ב-25 סניפים בכל רחבי ארץ ישראל. התנועה מחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת.

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: הטקסט אינו ברור או הגיוני ודורש שכתוב.

הקמת התנועה

תהלכי הקמת התנועה עברו גלגולים רבים שהתחילו בשנת 1918 בדמשק שם התקיים הסניף הראשון של התנועה ופעל באופן עצמאי בלי תלות חיצונית. ובסיום מלחמת העולם הראשונה לאחר שנים של קפאון בפעולתם של סניפי תנועות הספורט של מכבי ברחבי ארץ ישראל (קפאון שנבע בין היתר בשל העובדה כי רבים מחברי התנועה הצטרפו לגדוד העברי הארץ ישראלי של הצבא הבריטי), התבגרותם של חברי התנועה ודילול כמות החברים הוחלט מרכז התנועה כי עליו לגייס חברים חדשים וצעירים שירעננו את השורות ולהחיות את הפעולה בסניפים. כך הוחלט ב-1919 להקים מסגרות לילדים ונוער לצד הסניפים הספורטיבים ביישובים השונים מסגרת הנקראת המכבי הצעיר, עתודה מכבית שבו בימים תחליף ויתפסו את מקומם של המבוגרים שיעזבו את הסניפים.

אך עם זאת הנהגת התנועה לא הגדירה את המכבי הצעיר כתנועת נוער ולא נקבעו סידרי העבודה בין הגופים השונים של התנועה היו ניסיונות רבים לשינוים בתקנון התנועה וקיבוע מעמדה של המכבי הצעיר כתנועת נוער אך ניסיונות אלו כשלו בעיקר בשל העובדה כי רבים מראשי מכבי ראו בעובדה שיש תחליף ראוי בשם הצופים שהוקמה בחלקה על ידי ראשי התנועה ובראשה עמד צבי נשרי שהיה חלק מראשי מכבי באותם ימים. לאחר מכן נעשו ניסיונות מקומיים להקמת התנועה בעיקר על ידי יוסף יקותיאלי כמו שנעשה בדמשק, יקותיאלי הצליח להקים סניף בירושלים אחר התנגדותם והתחיבותם לפעילות תנועת הצופים של ראשי מכבי הכשילו את התהליך להעתקת ההצלחה למקומות נוספים. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים עלה לארץ בצראוי ממקימי מכבי הצעיר דמשק והתחיל ללמד בתחכמוני בירושלים והחליט להמשיך את פעילויותיו דרך בית הספר וכך קיים את חזונו של יקותיאלי, בצראוי הקים את הסניף בירושלים בהתבססות על פעילות בית הספר שכן תלמידי בית הספר ומוריו לקחו בתנועה חלק פעיל לאחר שעות הלימודים.

ההצלחה המקומית הגיעו לאוזני ראשי מכבי בארץ ישראל אך עדין לא הביאה לפעול להקמת התנועה.

בשנת 1929 בצ'כיה בוועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט. אך גם החלטה זו לא בוצע באופן מעשי שכן עדין לא ראו צורך בארץ לקרוא תיגר על הצופים שהיא מקיימת פעילות פעילויות ספורט שתנועה מעבירה לה ועובדת איתה בשיתוף פעולה.

בשנת 1931 הקימו ראשי סניף מכבי תל אביב קבוצות נוער שבה העבירו פעילות עיונית ופיזית וזו הצטרפה לפעילות הסניף הירושלמי של בצראוי.

בשנת 1933 נשיאת מכבי בארץ ישראל ביקשה להפגש עם ראשי מכבי צעיר בירושלים ותל אביב כדי לחכות אותם וליישמם ברחבי הארץ ושם נקבע החלוקה לפי שכבות גיל את התלבושת והתוכן החינוכי והספורטיבי לאחר מהלך זה הביא לצמחיתה של התנועה החדשה שאנו מכירים קיום.

המכבי הצעיר העולה

מערכת היחסים בין המכבי הצעיר לבין היהודים החיים באירופה היה המכבי הצעיר העולה.

השקפת העולם הייתה מושתתת בין השאר על תנועת הנוער הגרמני "וואננדפוגל" ומתנועת הצופים העולמית.

הקריאה להקים את המכבי הצעיר ב-1929 נתנה אות לפעולות התארגנות ברחבי אירופה, ובסיום חמש שנים מנו הסניפים כ-6,000 אלף אנשים, גם מחוץ לתחומי ארץ ישראל.

בשנת 1933 שהוחלט באופן ודאי לעדיף את המכבי הצעיר בארץ ישראל כבר התגוררה קבוצה של צעירים מצ'כוסלבקיה

הקימה קבוצת עבודה ברעננה שהיה למעשה הגרעין המייסד של כפר המכבי ב-1936.

בוועידה עולמית שהתקיימה ב-1935 בתל אביב הציגה את המכבי הצעיר העולה עם קו ברור של הגשמה חלוצית והיו חברים בה 12,000 בני אדם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך בעקבות חילוקי דעות וחוסר הבנה והסכמה לדרך המשך נוצר מצב שפעלו בארץ שני ארגונים המכבי הצעיר הארץ ישראלי והמכבי הצעיר העולה ואף ביקש להרשם כאגודה נפרדת בשם ההנהלה העולמית של המכבי הצעיר דבר שגרם לבלבול שכן המטרות היו זהות לשניהן אך למכבי צעיר הארץ ישראלי לא היה את מטרת ההתיישבות.

מכבי צעיר העולה התקבל כחלק מהסתדרות של מכבי ושיתוף הפעולה נמשך עד 1941.

1935 לפני הוועידה, החליטו חברי התנועה שדרך ההתיישבות שלהם תהיה כקבוצה ולא כקיבוץ.

התנועה שאפה ליצור זרם עצמאי וחדש אך בעקבות מלחמת העולם השנייה החלום התנפץ,

אך בטרם הרעיון נגוז הוקמו מספר התיישבויות וביניהן:

בשנת 1939 הודיע על איחוד מלאה בין מכבי צעיר העולה לבין חבר הקבוצות בנושא ההתיישבות ואיחודם עם תנועת גורדוניה בסוף 1940 הביא לסיום הקשר בין התנועות האחיות.

פלוגת המכבי בצבא הבריטי

בתחילת מלחמת העולם השנייה הבין היישוב בארץ להבין שיש לשתף פעולה עם הצבא הבריטי, אשר יצרף לשירותיו לוחמים יהודים שיסייעו במאבק המלחמתי ויצור כוח יהודי לוחם בתוך הצבא הבריטי.

בקיץ 1940 החל דיונים בין הסוכנות היהודית לבין התנועות על מנת לארגן את הגיוס, אנשי מכבי הציבו תנאי והוא יצירה יחידה ייעודית לאנשיה. בעקבות מאבקים וחילוקי דעות שונים חודשה תנופת הגיוס רק בסתיו 1941 במתכונת של פלוגה ייעודית לאנשי המכבי ועלתה דרישה מהקולנל לסטר גיוס של 200 איש, אך בעקבות ההתעקביות בגיוס האנשים

(700 אנשי מכבי כבר גיוסו עצמאית ליחידות אחרות) נתרו רק 80 איש פנוים לגיוס והם צורפו לפלוגה 16 ותפקידם העיקרי שמירה על מחנה השבוים הגרמנים ואיטלקים באזור לטרון. בעקבות גל גיוס נוסף התגייסו לשורות הפלוגה חברים נוספים ונוצר מחלקה חדשה של חברי קיבוץ ומושבים, ומאז נוצרה "פלוגת מכבי ה-18" רבים מהמגייסים היו צעירים, בוגרי המכבי הצעיר לכן בתקופה הזאת רוקנו הסניפים ממדריכיה ופעיליה הטובים. ובתוך כך קם בתוך הפלוגה גרעין של מדריכים מרחבי הארץ שלקחו על עצמם לפעול לבצע פעולות הקשורות בצו 4 בחובת הנוער לנשק ולמשק וכן לפעול בשטח ולחיזוק סניפי המכבי הצעיר.

אנשי הפלוגה הקפידו לעשות שימוש בסמלים עברים, שיח ביניהם בשפה העברית, הפקודות יהיו בעברית וכל תפקוד יומיומי יבוצע בעברית בשביל חיזו קשר הפלוגה לארץ ישראל.

לאחר השהות בלטרון העובר הפלוגה לתל אביב למשימות שמירה בשדה דוב ובחברת החשמל רדינג, לאחר מכן הגיעו לנחל שורק לשמירה על מחסני נשק וכתוצאה מכך חלק מחברי הפלוגה לקחו חלק בגנבת נשק ותחמושת ועברתם לידי ההגנה. את הימים והלילות הרבים העבירו חסר התעסוקה העבירו בצפייה בסרטים ביציאות לתל אביב וערבי תרבות שלרוב השתתפו בהם שתי זמרות צעירות בשם שושנה דמארי ויפה אברהמוב, לימים יפה ירקוני.

בשנת 1943 עברה הפלוגה למצרים בקרבת העיר סואץ וגם שם העסקו רק במשימות אבטחה על בתי הזיקוק. ובזמן שהיו יוצאים היו עוסקים בעזרה של עריקים יהודים מצבא פולין לערוק ארצה שהם לובשים מדי חיילים בריטים יהודים. בעקבות התסכול מחוסר הלחימה והתעסוקה פנו המכבים לעיסוקם הטבעי הספורט וקימו תחריות בין יחידות השונות באזורם.

בשנת 1944 לאחר הפלישה לנורמדי והתגברות הידיעות על הרג היהודים התגבר הלחץ והרצון של הפלוגה לצאת ולהילחם בנאצים, הגדוד אורגן מחדש כגדוד קו ראשון ונכנסו למשטר אימונים מואץ.

בסוף 1945 הייתה החטיבה מוכנה ללחימה בחזית בצפון איטליה לאחר תקופת לחמיה ארוכה ניצלו חיילי הפלוגה את קרבתם לאוסטריה בחיפוש אחר קרובים ובהמשך סיעו רבות בהפצת וארגון רעיון העפלה לארץ ברחבי אירופה.

לאחר כל האירועים החלק המרכזי שתרמו בסופו יותר מהעזרה בלחימה נגד הגרמנים הוא רכשת הידע להתפחות ההגנה ולבסוף הקמת צה"ל.

המכבי הצעיר בשרות הפלמ"ח

בוגרי מכבי צעיר התגייסו להכשרות המגייסות לפלמ"ח בכפוף להחלטת התנועה.

שני מחזורי גיוס ראשונים סימו את פעולתם בשנת 1943–1944 היו לגרעיני הכשרה חלוצים אף שלא נמנו עם גיסות הפלמ"ח, בין השנים 1944-1949הפך הגיוס לשיטתי והגרעינים יצאו להכשרה במסגרת הפלמ"ח. ושאחרון בהם כבר השתלב במסגרת הנח"ל לאחר פירוק הפלמ"ח. הגיוס לשנת השרות קבע שיש להאריך את תקופת החברות של חברי מכבי צעיר מעבר למה שנקבע בתקנון כדי שיכלו להיות חברים בתנועה גם לאחר שלב הבית בספר.

בהחלטה פנימית הוחלט שגרעין א' שסיים את הכשרתו יעבור גם לרמת דוד ויתמקד בעלייה להתיישבות, גרעין ב' שגיוס לפלמל"ח היו מחלקה בפלוגה א' של הגדוד הראשון, והשתתפו בשחרור המעפילים ממחנה עתלית והבאתם לקיבוץ יגור.

בנוסף השתתפו אנשי הגרעין בליל הגשרים 1946, ולאחר מכן ספגו בגבעת החיים נקמה מהבריטים בפעולה שנקראה השבת השחורה ובה בצע עוצר וחברי גרעין רבים נלקחו ונעצרו. באתה עת היו בגבעה חברי גרעין א' וב' שהיו בשבת כינוס גרעינים והגיעו מרעננה לביקור.

בנוסף היו רבים מסניף תל אביב וגם מהמושבות גדרה, נס ציונה, רחובות, ראשון לציון וזכרון יעקב.

התהליך הפעם לגיבוש הגרעין היה יותר מוסדר וכלל הכנה בת שנתים וכלל איתור גיבוש והכרה של חבריה השונים במעוד מועד, ההכשרות של גרעין ד' היו בקבוצות בשילר, השרון ועיינות שבהם היו גם חברים מ"מכבי צעיר העולה"

בתקופת הקמת המדינה היו לקרבות הרבים מחיר דמים ו18 מחברי נהרגו באותה תקופה.

הקמת ישוב סוללים

למרות ניסיונות רבים שנכשלו להקמת ישוב חלוצי בידי התנועה וחוסר התמיכה של הנהגת מכבי שכן היו במגמה אזרחית לתנועה, לא נחה ידם של הכשרות הפלמ"ח לקדם רעיון זה ולבסוף ביולי 1949 הצליחו להקים את היישוב.

עם תום שירותם של גרעין א' וב' יצאו לרעננה ב 1945 לפלוגת העבודה כהכנה להתיישבות. ושהו ברחוב המכבי הצעיר רחוב שבו היה מועדון מכבי צעיר אשר נתרם על ידי זאב ברגמן אשר תרם את הונו לתנועה.

המכבים היו והתפרנסו באזור מעבודה חקלאית, הפעלת סניף מכבי צעיר הגנת האזור, והפעלת הקולנוע שהיה גם הוא בבעלות זאב.

חוסר התמיכה של ראשי מכבי גרם לבעיות רבות והצורך במשענת ותמיכה התיישבותי הם מצאו בארגון ה"נוער הציוני" ובעזרתו קיבלו את האישורים הנדרשים מראשי ההתיישבות בארץ.

בעקבות חוסר התמיכה של התנועה בהקמת היישוב נוצר ריחוק ובסופו של דבר נתק בין הקיבוץ שקם ושגשג לבין התנועה.

סיסמאות התנועה

הסיסמאות הן נקודות ציון משמעותיות שמבטאות את התחומים ואת המחויבות הבסיסית של חבר במכבי הצעיר. כיום נעשה שימוש בעיקר בסיסמה "חזק ואמץ", ואולם הסיסמאות האחרות משמשות כמוטיב בבניית תוכניות הדרכה.

דברות אלו (שראשיתן בשנות העשרים אך נוסחם זה חדש) מגדירות את המשמעות היומיומית ואת דפוסי ההתנהגות שנגזרים מעקרונות התנועה ומערכיה.

תוכני הדברות הם המאפיינים את תנועת המכבי הצעיר, ולמימושם חבריה צריכים לשאוף.

נוסח הדברות הושפע מנוסח הדברות הראשוני של תנועת הנוער "השומר הצעיר", אשר פורסם בשנת תרע"ח 1918 אשר זה הושפע מעשר מידות הצופה של תנועת הצופים שנקבעו ב-1909 על ידי רוברט באדן פאוול.

מפעל הוא כל ארגון או פעולה יוצאי דופן בעלי מטרות מסוימות. המפעלים יכולים להיות סניפיים או תנועתיים (ארציים) והם מציינים סיום של מערך או תהליך בעשייה הדרכתית.

מרוץ הלפיד הוא מפעל הדגל של תנועת הנוער המכבי הצעיר.

בתקופות קדומות נהגו בארץ ישראל להעביר הודעות, מסרים וציוני מועד בעזרת העברת לפיד ממקום יישוב אחד לאחר. שליח היה רץ עם לפיד בידו עד מקום היישוב הקרוב ומשם היה ממשיך שליח אחר במרוץ לנקודת היישוב הקרובה. בדרך זו שמרו הקהילות הישראליות על הקשר ביניהן. בתקופת החשמונאים (160 לפנה"ס) מתתיהו ובניו הנהיגו את מרד ישראל נגד היוונים עובדי האלילים. על דגלם חרתו את סיסמת "המכבים – מי כמוך באלים ה'". גבורתם ליוותה את עמנו לאורך שנים.

כל שנה, תנועת ה"מכבי הצעיר" יוצאת עם לפיד המכבי ברחבי הארץ ומעבירה את מסר גבורת עמנו, רוחו ודבקותו במטרתו לשימור העם היהודי בארצו. מרוץ הלפיד הראשון נערך ב-15 בדצמבר 1944 (כט' בכסלו תש"ה), טרם הקמת המדינה. היה זה מבצע חלוצי בימים המתוחים ההם לתוך השטח הערבי לכיוון מודיעין קברות החשמונאים – מקום הדלקת הלפיד. חברי ה"מכבי הצעיר", אמיצים שלא חששו מפני התפרעויות יצאו למודיעין כדי לסמן בדיוק את הדרך בה יעבור מרוץ הלפיד. במהלך הסיור הותקפו על ידי ערבים שאיימו להתנפל עליהם אם יעברו שנית בכפרים ערביים. משטרת המחוז הבריטית שדעתה לא הייתה נוחה מהאישור שקיבל המרוץ מהמשטרה הארצית, לא הגישה כלל עזרתה. המרוץ עבר בלוד ורמלה וזאת ביום שישי, יום חג ושוק לערבים והיה רצוף בסכנות. מרוץ הלפיד מבטא באופן סמלי את הפצת הערכים בהם האמינו המכבים: אהבת מולדת, המשכיות קיום העם בארצו, חירות ועצמאות, דבקות במטרה. אירוע זה מעיד על כך שגם אנו המכבים הצעירים נושאים בגאון את האמונה בערכים אלו ומחויבים למימושם ולהפצתם במרוץ הלפיד ובכל שנת הפעילות.

המחנאות היא חלק בלתי נפרד מהווי התנועה, מגיל צעיר החניכים מתנסים בסוגים שונים של שימושים במחנאות, הן בפעולות השגרתיות בסניפים והן במסגרת מפעלי התנועה השונים.

בקיץ 1964 במהלך קורס המדריכים עלה הרעיון למסד את מקצוע המחנאות בתנועה באמצעות דרגות. את הרעיון פיתחו וגיבשו במהלך לילות ארוכים של הקורס: דני איילון, מוטי מס, פוליק ושולם לנגבוים. לאחר כמה ימים הוחלט על 3 דרגות. במהלך אותה שנה נבנה מערך הדרכה ומבחנים מאורגן ומסודר ובהמשך הופעל הלכה למעשה. דני איילון מסניף גדרה אשר היה בין ממצאי הדרגות קיבל את דרגת הא' הראשונה בתנועה. דני משווה את דרגות המחנאות לדרגות בצבא - ג' - כמו רב"ט - הדרגה הנמוכה והתמקדות בבסיס ויסודות ב' - כמו סמ"ל - דרגה בה מתמקדים בבניית מתקן א' - כמו קצין - דרגה שבה מעבר למחנאות יש ליצוק תוכן משמעותי

קיימים שלושה סוגי דרגות, דרגת המחנאות מהווה מעין "סמל סטטוס" - היא נענדת על זרוע שמאל של חולצת הבוגר ומעידה על רמתו המחנאית.

בוגרי התנועה, תלמידי כיתות ט'-יב', מקבלים את ההזדמנות להפגין את בקיאותם במחנאות ולהבחן במבחן ייעודי לקבלת הדרגה.

הדרגה, היא בצורת מעוין ורקום עליה מגדל יהלום (מבנה מחנאי מוכר), הדרגות מחולקות ל-3 רמות בשלושה צבעים:

ההמנון מושר בסיומו של כל מסדר. ההמנון מציין את הזיקה של התנועה לניצחון המכבים ומסמל את גאוות המכבים לניצחון זה. בשירת ההמנון יש לעמוד דום והבוגרים הלובשים את מדי התנועה חייבים לסמל בידם הימנית שלוש אצבעות הדוקות זו לזו, המסמלות "אני מגן על עמי, ארצי ושפתי",וגם את ערכי המס"ד (משמעת, סדר, ודייקנות) תוך כדי שימת האגודל מעל לזרת שמשמעותו היא שהחזק מגן על החלש.

המכבים הן פה כולנו, זה הגדוד שגיא מכבר, פה נלחמנו, פה ניצחנו, פה כוחנו עוד יגבר פה נלחמנו, פה ניצחנו פה כוחנו עוד יגבר עמוד האש ילך לפנינו, בדרך חושך יאיר יזהיר עמוד ענן מאחורינו פנו דרך מכבים עמוד ענן מאחורינו פנו דרך מכבים. המכבים.מכבים חזקחזק ואמץ