האחים שמיר

גבריאל (גוטל) (1909–1992) ומקסים (1910–1990) שפטלוביץ', נולדו להרמן ושרה לבית פרידברג בלייפאיה שבקורלנד (אז באימפריה הרוסית, כיום בלטביה), בוגרי בית הספר לאמנויות שרלוטנבורג בברלין. בסיום לימודיהם פתחו את סטודיו "האחים שפטלוביץ'" בריגה בירת לטביה.

בסתיו 1934 עלו לארץ ישראל והקימו את "סטודיו האחים שמיר" בתל אביב. בשנת 1935 עברתו את שם משפחתם ל"שמיר". האחים שמיר היו בין מייסדי "אגודת הציירים העברים לגרפיקה שימושית בארץ-ישראל". בשנים הבאות עסקו בעיקר בעיצוב כרזות, מודעות פרסום ותוויות למוצרי צריכה בשפה מודרניסטית. בין אם מתוך הזדהות אידאולוגית ובין אם מתוך זיהוי האיקונוגרפיה הציונית ככלי שיווקי לקידום מכירות, מרבים להופיע בעבודותיהם דימויים של נופי ארץ-ישראל, סטריאוטיפים חלוציים ודמויות של חיילים.

ב-1949 זכו האחים שמיר בפרס הראשון בתחרות לעיצוב סמל מדינת ישראל. ב-1958 זכו בתחרות לעיצוב ארבעה שטרי כסף שהנפיק בנק ישראל (פרט לצד הגב של השטרות בני חצי הלירה ועשר הלירות, שעוצבו על ידי יעקב צים).

בשנות ה-50 וה-60 הורחבה פעילותו של הסטודיו, וכללה גם עיצוב סמלים, בולים ומדליות, כתבי-עת, ספרים וחוברות. בין הסמלים שעיצבו נמנים: מעריב, נמל אשדוד, דואר ישראל, בית החולים תל השומר, המועצה לישראל יפה. האחים שמיר עיצבו חומרים רשמיים שונים וגויסו להפצתם של מסרים ממסדיים המבטאים את צורכי השעה, דוגמת גיוס כספים ל"מלווה הלאומי", מלחמה בשוק השחור, חוק חינוך חובה, "הנוער לטיס" וכדומה. עבודתם התאפיינה בקשב לתמורות בתרבות הישראלית, בעדכון תדיר של השפה הגרפית, תחבירה ומסריה ובהתאמתה המדויקת הן לדרישות המזמינים והן לקהלי היעד.

ב-1974 סגרו האחים שמיר את הסטודיו המשותף והחלו לעבוד בנפרד. מקסים שמיר התמקד בעיצוב בולים לארצות אפריקה, מרכז אמריקה ואסיה; ואילו גבריאל שמיר פרש לגמלאות ועסק בעיצוב גרפי בהתנדבות עבור מוסדות כאוניברסיטת תל אביב, בתי-חולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח.