בני אמדורסקי

קורות חייו

אמדורסקי נולד בירושלים. בילדותו למד בבית ספר לבנים תחכמוני בירושלים, היה חבר תנועת השומר הצעיר, אחר כך גדל והתחנך בקיבוץ הראל.

בשנת 1957 הקים יחד עם ישראל גוריון את צמד "הדודאים" לאחר שהשניים נפגשו במסיבה. אמדורסקי המשיך לשיר במסגרת הצמד במשך 36 שנים. בשנת 1964, יזם את הקמת "שלישיית גשר הירקון". ב-1966 הוציא אלבום סולו ראשון, עם עיבודים של דב זלצר, בחברת ישראפון. ב-1969 הקים, הפיק והשתתף עם חנן יובל ושלום חנוך בשלישיית "השלושרים". בשנות השבעים היה חבר בשלישיית "הטוב הרע והנערה", לצד ישראל גוריון וג'וזי כץ, שכללה מופע ותקליט שהיה מבוסס על שירי סרטים והצגות משנות השלושים, עם לחניו של שמוליק קראוס.

בשנת 1973 הצטרף אמדורסקי יחד עם שותפו לצמד "הדודאים", לצמד הנשי "סוזן ופראן" לאלבום פולק "קשת בענן", שבו חידשו שירי עם אנגליים ואמריקניים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לוּוה במסע הופעות ברחבי הארץ. אמדורסקי גם היה מפיק האלבום.

בסוף שנת 1981 השתתף אמדורסקי בסרט הטלוויזיה "עמק הנהר האדום" בבימוי דן בירון.

ב-1964 השתתף בסרט "דליה והמלחים", ב-1968 השתתף בסרט "נס בעיירה" וב-1972 השתתף בסרט "שוד הטלפונים הגדול".

אמדורסקי נחשב לאחד מהזמרים הבולטים בפסטיבל הזמר והפזמון, במיוחד בשנותיו הראשונות. בשנת 1964 זכה במקום הראשון עם השיר "ילדתי אמרי", למילים של משה דור וללחנו של יעקב הולנדר, אותו שר בדואט עם נחמה הנדל. בשנת 1972 שב וזכה במקום הראשון בהרכב של "הטוב הרע והנערה", עם השיר "טוב לי לשיר".

בשנת 1990 חבר יחד עם ישראל גוריון וחנן יובל למופע בשם "שלושרים על גשר הירקון".

בנוסף לעיסוקיו כזמר, היה גם אמרגן – בעיקר של הרכביו – וגם מפיק תקליטים ושירים של אמנים והרכבים שונים ובהם: "החלונות הגבוהים", "ירושלים של זהב", שירי שלום חנוך ועוד. עיסוק נוסף היה בתחום המסעדנות. הוא פתח כמה וכמה מועדוני בילוי, פאבים ומסעדה ביפו בשם "החצר", שם גם בישל בעצמו.

בשנת 1990 גילה אמדורסקי כי הוא חולה בסרטן המעי הגס. מאותו רגע החליט להילחם בכל כוחו במחלה כולל דיאטה מקרוביוטית מיוחדת. בסוף שנת 1993 התדרדר מצבו. באוקטובר של אותה שנה הופיע בתוכנית שערך לכבודו הערוץ הראשון בהשתתפות בכירי האמנים בישראל, ורגע השיא במופע היה כששר את שירה של נעמי שמר "אני גיטרה", אשר נכתב במיוחד לאירוע, והיווה מעין סיכום חיים ופרידה.

אמדורסקי נפטר ב-23 בינואר 1994 בגיל 62. הוא נטמן בבית העלמין ירקון.

חיים אישיים

היה נשוי למיקי (מרים) אמדורסקי, ואב לאסנת הדר-אמדורסקי (מנישואיו הראשונים) ולאסף. בנו, אסף אמדורסקי, ממשיך את דרכו כמוזיקאי.

הנצחתו

לאחר פטירתו, הקימו שותפיו בעבר, ישראל גוריון, חנן יובל וצמד הפרברים, רביעייה בשם "החברים של בני" שמופיעה מדי פעם באירועים שונים, ומשמרת בדרך זו את זכרו של אמדורסקי.

בשנת 2003 ערך אסף עם חברת התקליטים "הד ארצי" אוסף המסכם את הקריירה של אביו, אלבום כפול זה כולל שיר משותף לו ולאביו – "נחיה את היום". בסוף שנת 2009 יצאו ישראל גוריון ואסף אמדורסקי לסדרת הופעות בהם שרו השניים משירי הדודאים. בשנת 2013 יצא אלבום של השניים בשם "שרים הדודאים".

ב-3 ביולי 2014, במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי במה של עיריית תל אביב, הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בכניסה לביתו של בני אמדורסקי ברחוב צבי ברוק 16 בתל אביב.

רחובות על שמו נקראו ברמלה, ברעננה ובבית אריה.

שלישיית גשר הירקון: אמדורסקי, אריק איינשטיין ויהורם גאון, בטקס קבלת פרס כינור דוד, 1964

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של בני אמדורסקי בתל אביב

שלום חנוך, בני אמדורסקי וחנן יובל, פסטיבל הזמר החסידי הראשון, 1969