ארנסט דוד ברגמן

ביוגרפיה

ארנסט דוד ברגמן נולד בגרמניה, בנו של הרב יהודה ברגמן (גר'). ב-1921 החל ללמוד כימיה באוניברסיטת ברלין ובגיל 21 כבר השלים דוקטורט בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במחקר על הקשרים הכפולים בתרכובות אורגניות באמצעות שימוש במתכות. הוא שימש כעוזר מחקר של פרופסור וילהלם שלנק ולאחר ארבע שנים התמנה לפרופסור חבר במוסד.

ב-1933 עלה לארץ ישראל, לאחר שקיבל הצעה לעבוד עם חיים ויצמן בתכנון המכון על שם דניאל זיו ברחובות (לימים מכון ויצמן) ועם הקמתו היה המנהל המדעי הראשון של המכון. עם קום המדינה, היה בין מייסדי חיל המדע ומונה למנהל המדעי של מחלקת המדע במשרד הביטחון, כיועצו המדעי של שר הביטחון וראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. מאוחר יותר כיהן כראש אגף מחקר ותכנון במשרד הביטחון, יו"ר ראשון של הוועדה לאנרגיה אטומית (1952–1966) ויו"ר המועצה הלאומית לחקר החלל. בשנת 1969 היה יושב ראש הוועדה לתכנון לטווח ארוך של לשכת המדען הראשי של מערכת הביטחון.

ברגמן אחראי לכינונם של פרויקטים צבאיים רבים ובין היתר הוא נחשב לאבי תוכנית הגרעין של ישראל. היה ממקימי מכון ויצמן והוגי המכון לחקר המדבר בנגב והמכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה. אחד ממפעלי חברת רפאל קרוי על שמו - "מכון דוד". על פועלו זכה בפרסי ביטחון ישראל ב-1958 וב-1966. משנת 1953 הוא שימש פרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית, לאחר שיחסיו עם חיים ויצמן התערערו לאור קרבתו החדשה לדוד בן-גוריון. הוא כיהן אף כסגן נשיא האוניברסיטה.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנים 1968–1974 היה יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה. ב־1968 זכה בפרס ישראל.