אסף רפפורט

אסף רפפורט הוא יזם טכנולוגיה וסייבר ישראלי, ממייסדי חברת אבטחת הענן וויז (Wiz) והמנכ״ל שלה, וממייסדי חברת אדאלום שנמכרה למיקרוסופט. בתוך פחות משני עשורים עבר רפפורט ממסלול מצוינות צבאי־טכנולוגי וממחקר במדעי המחשב אל לב תעשיית הסייבר העולמית, והיה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הדור החדש של היזמות הישראלית: דור שבונה חברות גלובליות, נשען על עבודת צוות עמוקה, ומתרגם מומחיות שנולדה באקדמיה, בצה״ל ובהייטק הישראלי למוצרים המשפיעים על ארגונים בכל העולם.

סיפורו של רפפורט אינו רק סיפור של אקזיט גדול או של שווי חברה. הוא סיפור על בניית אמון טכנולוגי בעידן שבו מערכות ענן, מידע עסקי ובינה מלאכותית נעשו לתשתיות חיים וכלכלה. באדאלום, במיקרוסופט ובוויז הוא פעל סביב אותה בעיה מרכזית: כיצד מאפשרים לארגונים להשתמש בטכנולוגיות ענן מתקדמות בלי לאבד שליטה, שקיפות וביטחון. במובן זה, תרומתו נוגעת לא רק לעולם הסייבר, אלא גם ליכולת של חברות, מוסדות וציבור להמשיך לפעול בבטחה בעולם דיגיטלי מורכב.

ילדות, לימודים ומסלול מצוינות ישראלי

רפפורט נולד ב-28 באוגוסט 1983 בישראל, ולפי המקורות שסופקו גדל בתל אביב ולמד בתיכון אליאנס. כבר בצעירותו בלט במסלול לימודי מואץ: הוא החל בלימודים אקדמיים במקביל ללימודי התיכון, ולאחר מכן השתלב בתוכנית תלפיות של צה״ל, מן המסלולים התובעניים בישראל להכשרת עתודת מחקר ופיתוח בתחומי המדעים, ההנדסה והביטחון.

במסגרת לימודיו השלים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך השלים תואר שני במדעי המחשב בטכניון. השילוב הזה — פיזיקה ומתמטיקה מצד אחד, מדעי המחשב ואבטחת מידע מצד אחר — עיצב את דרך החשיבה שלו כיזם: הבנה עמוקה של מערכות מורכבות, יכולת לנתח סיכונים, ונטייה לבנות פתרונות תשתיתיים ולא רק יישומים נקודתיים.

שירות צבאי וטכנולוגיה ביטחונית

רפפורט שירת במערך הטכנולוגי של חיל המודיעין, ובהמשך מזוהה גם עם יחידה 8200. לפי המחקר שסופק, בתקופה זו הכיר את עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה — שותפים שהפכו לחלק מרכזי מדרכו המקצועית. הקשר בין השירות הטכנולוגי לבין היזמות המאוחרת אינו מקרי: יחידות הטכנולוגיה והמודיעין בישראל שימשו עבור רבים חממה של אחריות מוקדמת, פתרון בעיות תחת אילוצים, עבודה בצוותים קטנים וחשיבה מערכתית על מידע, התקפה, הגנה ופעולה בזמן אמת.

עם זאת, חשיבותו של רפפורט אינה רק בעצם השתייכותו למסלול מודיעיני־טכנולוגי, אלא ביכולת לקחת את הידע והמשמעת שנרכשו שם ולהפוך אותם לחברות אזרחיות גלובליות. בכך הוא מייצג נדבך משמעותי במורשת ההייטק הישראלית: מעבר מיכולת ביטחונית ומדעית אל כלים המשרתים תאגידים, מוסדות ומשתמשים אזרחיים ברחבי העולם.

אדאלום: אבטחת מידע לעולם התוכנה כשירות

לאחר שירותו הצבאי עבד רפפורט במקינזי, ובשנת 2012 הקים עם שותפיו את אדאלום (Adallom). החברה עסקה באבטחת שימושים ארגוניים בשירותי תוכנה מקוונים, תחום שהתפתח במהירות עם המעבר של ארגונים גדולים לשירותי ענן ולתוכנות כשירות. אדאלום ביקשה לתת לארגונים יכולת לראות מה קורה במערכות המקוונות שלהם, לזהות התנהגות חריגה, להתריע על סיכונים ולהגן על מידע רגיש.

החשיבות של אדאלום הייתה בעיתוי ובזווית. היא קמה כאשר ארגונים כבר הבינו שהענן אינו תוספת שולית אלא שינוי יסודי בצורת העבודה, אך עדיין חסרו להם כלים מספקים לניהול סיכוני אבטחה בסביבה החדשה. בשנת 2015 נמכרה אדאלום למיקרוסופט בכ-320 מיליון דולר. עבור רפפורט ושותפיו הייתה זו נקודת מעבר: מן הסטארטאפ הישראלי הצעיר אל אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ומפתרון ממוקד אל אחריות רחבה יותר על אבטחת ענן בקנה מידה בינלאומי.

מיקרוסופט ישראל: הנהגה צעירה במרכז פיתוח גלובלי

לאחר רכישת אדאלום הצטרף רפפורט למיקרוסופט והוביל פעילות אבטחת ענן. בשנת 2018 מונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, תפקיד מרכזי באחד ממרכזי הפיתוח החשובים של תאגיד עולמי בישראל. לפי המקורות שסופקו, המינוי בלט גם בשל גילו הצעיר יחסית וגם בשל היקף האחריות: מרכז מחקר ופיתוח של כ-1,500 עובדים ופעילות עמוקה בתחומי ענן, סייבר ומוצרים גלובליים.

תקופה זו חיזקה את מעמדו כאדם המסוגל לנוע בין שני עולמות: תרבות סטארטאפ מהירה וגמישה מצד אחד, וארגון תאגידי בינלאומי מורכב מצד אחר. היכולת הזאת נעשתה חשובה במיוחד בהמשך, כאשר וויז נדרשה לצמוח בקצב יוצא דופן, לעבוד מול לקוחות ענק, ולשמור על בהירות מוצרית גם בתוך שוק צפוף ודינמי.

וויז: חברה ישראלית שהגדירה מחדש את אבטחת הענן

בשנת 2020 הקים רפפורט את וויז יחד עם עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה — אותם שותפים ותיקים שליוו אותו מן השירות והיזמות הקודמת. וויז נולדה בתחילת תקופה שבה ארגונים האיצו מעבר לענן, לעבודה מרחוק ולסביבות מרובות עננים. במקום לטפל בכל סיכון כאירוע מבודד, החברה הציעה תפיסה רחבה: מיפוי רציף של סביבת הענן, זיהוי הקשרים בין חולשות, הרשאות, נתונים ותצורות, והצגת תמונת סיכון אחת שמאפשרת לצוותי אבטחה להבין מה חשוב באמת.

הערך של וויז לא היה רק בטכנולוגיה, אלא גם בפשטות היחסית שבה ניסתה להציג מציאות מסובכת. ארגונים גדולים סובלים לעיתים מעודף התרעות וכלים שאינם מדברים זה עם זה. וויז בנתה שפה מוצרית שמטרתה לחבר בין אבטחה, תשתיות ופיתוח, ולהפוך את סיכון הענן לדבר שניתן לראות, לתעדף ולתקן. זו תרומה חשובה במיוחד בעידן שבו כל חברה משמעותית נעשית במידה רבה חברת תוכנה, וכל כשל אבטחה עלול להפוך לאירוע עסקי, ציבורי ואף לאומי.

וויז צמחה במהירות יוצאת דופן ונחשבה לאחת מחברות התוכנה הצומחות בעולם. לפי המחקר שסופק, החברה הגיעה לשווי של מיליארדי דולרים בתוך זמן קצר, שירתה חלק משמעותי מחברות Fortune 100, והפכה לסמל של יכולת ישראלית לבנות חברת סייבר עצמאית בקנה מידה עולמי. ביולי 2024 דחתה החברה הצעת רכישה גדולה של גוגל ובחרה להמשיך במסלול צמיחה עצמאי. במרץ 2025 הודיעה אלפבית, חברת האם של גוגל, על הסכם לרכישת וויז תמורת כ-32 מיליארד דולר. ב-11 במרץ 2026 הודיעה גוגל על השלמת רכישת וויז. לפי הודעות גוגל ו-Google Cloud, וויז מצטרפת ל-Google Cloud אך ממשיכה לשרת לקוחות בסביבות מרובות עננים, ורפפורט הוצג גם לאחר ההשלמה כמייסד־שותף ומנכ״ל וויז.

עבודת צוות כמרכיב מרכזי במורשתו העסקית

אחד המאפיינים הבולטים בסיפורו של רפפורט הוא רציפות השותפות. עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה אינם דמויות שוליים בסיפור; הם חלק מן הדרך שבה נבנו אדאלום ווויז. התרבות הזאת — צוות מייסדים שמכיר זה את זה שנים, מחלק אחריות, עובר יחד בין חברות, ומשמר אמון לאורך תקופות שונות — היא מן הסיבות לכך שסיפורו של רפפורט חשוב להבנת יזמות ישראלית עכשווית.

בעולם שבו יזמות מוצגת לעיתים כסיפור של יחיד גאון, המסלול של רפפורט מדגיש אמת אחרת: חברות גדולות נבנות באמצעות צוותים חזקים, אמון בין שותפים, יכולת לגייס אנשים מעולים, והבנה שמנהיגות טכנולוגית היא גם מנהיגות ארגונית. תרומה זו חשובה במיוחד לדורות צעירים של יזמים ומהנדסים בישראל, משום שהיא מציבה מודל של מצוינות שאינה מנותקת משותפות.

פעילות ציבורית, הכללה ופילנתרופיה

לצד פעילותו העסקית, רפפורט נודע גם במעורבות חברתית וציבורית. לפי המקורות שסופקו, הוא חבר בארגון LGBTech, הפועל להעלאת מודעות במגזר העסקי ובהייטק לצורכי עובדים מקהילת הלהט״ב. בשנת 2016 היה שותף לייסוד תוכנית מלגות עבור הקהילה הטרנסג׳נדרית יחד עם עמותת מעברים, ובהמשך קידם מענקי פונדקאות כשעמד בראש מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ובמסגרת וויז. בהקשר של תעשיית ההייטק הישראלית, פעולות אלה תרמו להרחבת השיח על סביבת עבודה מכבדת, שוויון הזדמנויות והכרה בצרכים משפחתיים שונים.

בשנת 2024 הפקידו רפפורט וינון קוסטיקה 1% ממניות וויז לתרומות באמצעות קרן Merit Spread Foundation. לאחר עסקת גוגל הוערך שווי ההקצאה הזאת במאות מיליוני דולרים. הקרן, לפי פרסומים שנבדקו, הייתה מעורבת גם בפעילות פילנתרופית בישראל לאחר 7 באוקטובר, ובמיזמים הקשורים לחיזוק החברה האזרחית. עצם הקצאת מניות משמעותית למטרות ציבוריות לפני מימוש הערך הגדול של החברה היא חלק חשוב מן הסיפור: היא מבטאת הבנה כי הצלחה טכנולוגית יכולה וצריכה להיות מחוברת לאחריות חברתית.

תקשורת וחברה אזרחית

בשנת 2026 נקשר שמו של רפפורט גם למהלך ציבורי בתחום התקשורת, כאשר קבוצת יזמי הייטק בהובלתו ובגיבוי קרן Merit Spread Foundation ניהלה מגעים לרכישת השליטה ברשת 13. לפי הדיווחים, המהלך הוצג כניסיון להשקיע בערוץ חדשות ישראלי עצמאי, רחב וא־פוליטי, עם התחייבות לעצמאות מערכתית. בנוסף פורסם כי הקרן תפעל לרכישת פעילות עמוד האינסטגרם ״ישראל בידור״.

התחום התקשורתי עדיין שונה מפעילותו הטכנולוגית המרכזית של רפפורט, ולכן יש להציגו בזהירות: לא כמרכז הקריירה שלו, אלא כעדות להתרחבות מעורבותו בשאלות של תשתיות ציבוריות, אמון חברתי ומרחב מידע ישראלי. עבור דמות שבנתה את שמה סביב אבטחת מידע, יש משמעות לכך שהמשך הפעילות הציבורית נוגע גם לשאלות של תקשורת, אמינות, עצמאות מוסדית והשפעת הטכנולוגיה על החברה.

הכרה והשפעה רחבה

רפפורט נכלל לאורך השנים ברשימות ישראליות ובינלאומיות של צעירים מבטיחים, משפיעים ודמויות בולטות בעולם היהודי והטכנולוגי. לפי החומר שסופק, הוא נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים של TheMarker, נמנה עם אנשי השנה של גלובס לצד שותפיו לאדאלום, דורג בין המשפיעים של TheMarker, נבחר לאחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם על ידי The Jerusalem Post, ונכלל ברשימת TIME100 Next לשנת 2024.

חשיבותן של רשימות כאלה מוגבלת מטבעה, אך במקרה של רפפורט הן משקפות תופעה אמיתית: הפיכתו מאיש סייבר ישראלי מוכשר לדמות שמייצגת דור של יזמים ישראלים גלובליים. השפעתו נמדדת במספרי עובדים, לקוחות, השקעות ושווי חברה, אך גם בדימוי שהוא מציב: ישראל כמרכז של אבטחת ענן, חדשנות מוצרית, צוותים טכנולוגיים עמוקים ויכולת לבנות חברות שמתחרות בלב השוק העולמי.

משמעות ישראלית ויהודית בת זמננו

סיפורו של אסף רפפורט נטוע בישראל של המאה ה-21: אקדמיה חזקה, שירות טכנולוגי, יזמות מהירה, קשרים בינלאומיים ושאלות חברתיות מורכבות. הוא ממחיש כיצד ידע שנוצר במסגרות ישראליות יכול להפוך לתשתית עולמית, וכיצד תחום שנחשב מקצועי וסגור — סייבר ואבטחת ענן — נעשה לחלק מהביטחון הבסיסי של כלכלה מודרנית.

במובן יהודי רחב יותר, מורשתו קשורה למסורת של למדנות, אחריות, בניית מוסדות ופעולה מעשית בתוך מציאות משתנה. רפפורט אינו דמות מן העבר הרחוק, אלא מן ההווה הדינמי; דווקא משום כך יש חשיבות לתיעוד מדויק של פועלו. מורשת אינה רק זיכרון של מה שהיה, אלא גם הבנה של האנשים שבתקופתנו מעצבים את הכלים, הערכים והמוסדות שישפיעו על הדורות הבאים.

מדוע אסף רפפורט ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אסף רפפורט ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מחבר בין כמה צירים מרכזיים של חיי ישראל והעם היהודי בזמננו: מצוינות אקדמית, שירות טכנולוגי, יזמות סייבר עולמית, בניית חברות המעסיקות ומשפיעות מעבר לגבולות ישראל, ומעורבות חברתית ופילנתרופית. אדאלום ווויז אינן רק חברות מצליחות; הן עדות ליכולת של ידע ישראלי להפוך לכלים גלובליים שמגינים על מידע, ארגונים ותשתיות בעידן הענן והבינה המלאכותית.

תיעודו ב-Moreshet.com חשוב משום שהוא מאפשר לראות את המורשת הישראלית לא רק דרך מנהיגים, אמנים או לוחמים מן העבר, אלא גם דרך בוני התשתיות של ההווה הדיגיטלי. רפפורט מייצג דור שהשפעתו נמדדת בקוד, באבטחת מידע, בארגונים גלובליים, באחריות חברתית ובניסיון לעצב מוסדות חזקים יותר. לכן מקומו במורשת (Moreshet) נובע מן התרומה המעשית והמתמשכת שלו לחברה הישראלית, לכלכלה העולמית ולתפיסת החדשנות היהודית־ישראלית בדורנו.