איזי דורות

ביוגרפיה

נולד בעיר סטאניסלבוב שבגליציה המזרחית בשם איזידור רוט, בנם של זהבה (לבית פאהן) ואלקנה, סוחר סוסים. למד בתיכון ממלכתי מקומי ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. עבד בפרדסנות ולמד לטינית ויוונית עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

שירת במשטרת היישובים העבריים, ובדצמבר 1940 התנדב לצבא הבריטי ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה כפקיד פלוגתי בגדוד העברי השני, שם זכה לכינוי "בריג" (קיצור של בריגדה). עם שחרורו גויס לש"י (שירות הידיעות של "ההגנה") ונודע בכינוי "דפני". בעת שירותו שם נפצע קשה בגבו בתאונת דרכים בירושלים. לפי אחת השמועות, התאונה נגרמה כתוצאה מירי בגבו של דורות, שבוצע על ידי אנשי לח"י בשעה שחקר את ההתנקשות ברוזן ברנדוט, וגרם להידרדרות הג'יפ בו נסע.

לאחר קום המדינה החל לעבוד בשב"כ. הוא שימש סגנו של ראובן שילוח בעת הקמת המוסד.

כשנדרש איזידור רוט לעברת את שם משפחתו, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה (לדרישת דוד בן-גוריון), הפגין את שנינותו ושינה את שמו ל"איזי דורות", וכך ציית להוראה מבלי ששמו החדש יישמע אחרת.

בשנת 1951 יצא לשליחות באירופה, ובספטמבר 1952 מונה לעמוד בראש השב"כ, תפקיד שבו כיהן במשך שנה אחת. במהלך כהונתו נתפסו שניים מאנשי שירות הביטחון שטיפלו במכשיר האזנה שהוטמן בשולחן עבודתו של מאיר יערי ממנהיגי מפ"ם. דורות ניהל את מבצע ההאזנה יחד עם איסר הראל. לטענתם, הם חששו שגורמי שמאל בתוך מפ"ם שהזדהו עם ברית המועצות יפעלו באופן חשאי למען ברית המועצות ובקשו לעקוב אחריהם. יערי, לעומת זאת, טוען שההאזנות היו ממניעים פוליטיים.

בין השנים 1963–1953 היה סגנו של ראש "המוסד", איסר הראל. בשנים אלה עסק, בין היתר, בלכידתם של סוכנים זרים שפעלו בישראל ובחקירת פרשות כגון בגידתו של אברי אלעד. עם פרישתו של הראל, בעקבות פרשת המדענים הגרמנים במצרים, פרש גם דורות, והקים חברת השקעות בשם "הרן" שעסקה בפיתוח מיזמים שונים ברחבי ישראל.

גם לאחר פרישתו שמר בקנאות על פרטיותו, ולא התראיין מעולם. שמו לא נודע ברבים עד לפטירתו.

איזי דורות נפטר ב-9 באפריל 1980 ונטמן בבית העלמין הדרום. הותיר אחריו אישה ושני בנים.