beta

אבנר גדסי

אבנר גדסי (נולד ב-24 במאי 1952) הוא זמר ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה

גדסי נולד בשכונת התקווה בתל אביב וגדל בעוני. אביו עלה לישראל מתימן עם שתי נשותיו, והתקשה לפרנס שתי משפחות מרובות ילדים. גדסי הצליח לרכוש גיטרה בילדותו, אך לא לממן חינוך מוזיקלי מסודר. הוא לימד את עצמו בנגינה כשהוא מתמיד באימונים ומתגנב להופעות.

גדסי התחיל לשיר בשנות ה-70 באירועים משפחתיים ובבתי כנסת. ב-1970 זכה בתחרות כישרונות צעירים של עיר הנוער, וב-1972 הוציא את תקליטו הראשון, "אבנר גדסי". האלבום זכה להצלחה וכלל את הלהיטים "נפרדנו כך", "אודליה", "מישהו חיכה לך בחוץ", "מקום כזה", "גן העדן" ו"לוליטה", שהיה מבוסס על ספרו הידוע של ולדימיר נבוקוב מ-1955. בעקבות זאת, נפסל השיר לשידור, והותר להשמעה רק שנים מאוחר יותר.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הופיע גדסי בפני חיילי צה"ל ברמת הגולן.

גדסי פיתח סגנון מוזיקלי ייחודי שהיה שילוב של רוק ומוזיקה מזרחית, ולא הכיל בתחילה שירים קלילים וקליטים. שירי אלבומו הראשון של גדסי זכו להערכה רבה מצד אמנים שונים, כגון בעז שרעבי וזוהר ארגוב, שפיתחו איתו קשרי עבודה. אולם, ההשפעה המזרחית וחוסר הקלילות בשיריו, הפריעו לגדסי לפרוץ אל הרדיו הישראלי. ההשפעה החזקה של סגנון הרוק האטה את מכירותיו בדוכני הקלטות לזמר מזרחי. בניסיון לפרוץ אל הרדיו, גדסי הוציא שיר אותו כתב והלחין שלא זכה להשמעות, הוקלט מחדש למילותיה של סמדר שיר ונודע בשמו "נפרדנו כך". לאחר התאבדותו של דודו טופז בבית המעצר, חשפה סמדר שיר שהשיר נכתב בהשראת פרשיית האהבים שלה עם טופז, כאשר הייתה בת 14 והוא בן 25.

ב-1976 יצא אלבומו השני "מדליק", כשגדסי מלחין את מרבית שירי האלבום. בין שירי האלבום בלטו: "רויזטה" (מילים: משה בן שאול ואלי בכר: לחן: גדסי ואלדד שרים), "התשובה לתפילתי" (מילים: אילן גולדהירש), "עיניה קראו לי" (מילים: יורם טהרלב, לחן: אלדד שרים) ו"בן בלי בית", שהיה גרסה עברית של אבי קורן לשיר "JOHNNY GUITAR" של ויקטור יאנג, ופגי לי. אלדד שרים עיבד את שירי האלבום וניגן בכלי מקלדת וכלי הקשה, ואיתו השתתפו בהקלטות גם חיים רומנו, יוסי לוי, ובני וילנר בגיטרות, אלי מגן, קובי כהן, ואצ'י שטרו בגיטרה בס, שלמה חממי בתופים, ונגנים נוספים. עוד באותה שנה הספיקת חברת התקליטים "קוליפון" להוציא לגדסי אוסף "12 להיטי זהב", שכלל שירים מ-2 האלבום הראשונים, וחידוש ל"מי ידע שכך יהיה", בעיבוד של קובי אושרת.

שני האלבומים הבאים זכו ליותר השמעות ברדיו, ונתנו לגדסי להיט רדיו ראשון: השיר "שרונה". עם הצלחתו של ידידו, זוהר ארגוב, במכירות בדוכני הקלטות למוזיקה מזרחית, היטה גדסי את סגנונו יותר כלפי המוזיקה המזרחית, והפך לאחד הזמרים המזרחיים המוכרים בישראל.

בדצמבר 1980 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "מנגן ושר" (מילים: משה בן-שאול, עיבוד: אלדד שרים), והגיע עימו למקום השני.

באמצע 1981 יצא אלבום האולפן הרביעי של גדסי - "מנגן ושר" בחברת התקליטים סי בי אס ישראל. דוד קריבושי עיבד את שירי האלבום, מלבד שיר הנושא, ואיתו השתתפו בהקלטות גם חברי להקת "ברוש", שלמה יידוב בגיטרה אקוסטית, ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים. השיר הבולט באלבום היה "שרונה" (מילים: אילן גולדהירש), שהגיע למקום למקום ה-21 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"א של רשת ג'. עוד כלל האלבום את "אלה הם שירי", "מחפש אותך" (בשניהם - מילים: סמדר שיר), "נערה" (מילים ולחן: אביהו מדינה) ו"דנה" (מילים: בטי חסיד, לחן: אבנר גדסי וטובי עובד).

באפריל 1982 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי - "דרור - לנצח שיר מזמור" עם השיר "איומה בהר המור" (מילים: רבי שלום שבזי, לחן: יהודה בדיחי, עיבוד: יגאל חרד) והגיע שוב למקום השני (אחרי "הפרח בגני" של זוהר ארגוב). באותה שנה הוציא ארגוב את האלבום "נכון להיום" אשר שיר הנושא שלו הולחן על ידי גדסי.

באפריל 1984 יצא אלבום האולפן החמישי "דף חדש", בו הלחין גדסי את כל השירים, למעט "נערה מספרד", שהולחן על ידי יהודה בדיחי ונכתב על ידי ניסן פרידמן. השיר זכה להצלחה גדולה ודורג במקום ה-18 במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ד (1984). עוד כלל האלבום את "חלפו ימיי (מילים: אילן גולדהירש) "יום רודף יום" (מילים: אבנר גדסי), "אבנר" (מילים: רוני בראון), "בני אדם" (מילים: זהבה אלרואי) ו"בין קשת לענן" (מילים: עוזי חיטמן). עיבודי השירים נחלקו בין אלדד שרים ואלברט פיאמנטה, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש", ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה, מיקי שביב בגיטרה בס, חיים רומנו בגיטרות ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים.

בפברואר 1985 השתתף בפעם השלישית בפסטיבל הזמר המזרחי "דרור" עם השיר ארץ חמדה" (מילים ולחן: אסתר לוי, עיבוד: אורי קריב)

ב-1986 הורשע בעבירות מס ונידון לחודש מאסר בפועל.

באמצע 1991 הוציא את אלבום האולפן השישי - "הגברים בוכים בלילה". שיר הנושא של האלבום (מילים: אלון אבידר, לחן: מני קוממי) הפך ללהיט גדול ולאחד השירים המזוהים ביותר עם גדסי. עוד כלל האלבום את "כנגד כל הסיכויים" שהלחין גדסי (מילים: אהוד מנור). עוד באותה שנה הוציאה חברת "קוליפון לראשונה בפורמט דיסק, אוסף להיטים של הזמר: "להיטי זהב 90-70" משלושת אלבומיו הראשונים.

לאלבומו של נתי לוי "השמים הם הגבול" שיצא ב-1993 הלחין גדסי את "הקבצן".

ב-1996 לאלבומו של אבי סינואני "איתך ובלעדייך" הלחין את השיר "אישה בונה אישה הורסת".

ב-1998 באלבום המחווה לשירי זוהר ארגוב - "חברים שרים זוהר", חידש גדסי את "יד ענוגה".

ב-1999 באלבום "דרבוקה ישראלית" בו חידשו זמרי המוזיקה המזרחית קלאסיקות ישראליות, חידש גדסי את "מקום לדאגה" (עיבוד: תמיר הרפז), שהתפרסם בביצוע של ריקי גל ומתי כספי.

בשנת 2006 הוא הלחין מוזיקה לשיר "דרכי" ושר אותו ביחד עם יהודה סאלאס באלבומו.

ב-2010 לפרויקט ולאלבום "שרים עוזי חיטמן" חידש את "ניגונה של השכונה", שהתפרסם בביצועו של יזהר כהן.

בתחילת 2011 בפרויקט "שני צדדים למטבע" בו זמרי המוזיקה הים תיכונית ביצעו שירי רוק, חידש גדסי את "פתאום כשלא באת" (עיבוד: נדב ביטון), שביצע במקור שלמה ארצי ביחד עם גרי אקשטיין.

בדצמבר 2016 השתתף בנו של גדסי, בן גדסי, בעונה הרביעית של התוכנית The Voice ישראל והודח בשלב הסופר באטל.

באוקטובר 2018 הוענק לגדסי פרס "מפעל חיים" בתחום של מוזיקה ישראלית ים-תיכונית מטעם משרד התרבות. בנימוקי הוועדה להענקת הפרס נכתב כי "מראשית פעילותו האמנותית, בשלהי שנות ה-60, הסתמן גדסי כפורץ דרך בשילוב מקצבים מערביים, כרוק'נרול ובלוז, ביצירתו האישית, בהמשך הטמיע השפעות מוזיקליות מגוונות - נשמה, ריתם אנד בלוז וסן רמו - בשורשיו התימניים-מזרחיים מבית, בדרך ליצירת מוזיקה ים תיכונית מרובדת ועזת ביטוי, מרגשת וסוחפת. בהיותו יוצר מקורי, נחשב גדסי למוזיקאי של מוזיקאים, יוצר שזוכה להערכה רבה בקרב עמיתיו, יעידו על כך שיתופי הפעולה הרבים שלו עם מיטב האמנים".

באוקטובר 2020 במסגרת הפרויקט המוזיקלי "צו השעה" חידש את "רק החיים" שביצע במקור לאה שמש באלבום הבכורה שלה מ-1990. את החידוש עיבד והפיק מוזיקלית פיטר רוט.

בינואר 2021 לראשונה לאחר זמן רב הוציא שיר חדש - "שוב להתאהב" למילים ולחן של מאור כהן ופיטר רוט, עיבוד והפקה מוזיקלית של פיטר רוט ואופיר קנר.

מתגורר באזור.


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00