שמאי הזקן

שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

מידותיו והנהגותיו

ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך לשם דבר לקפדנות ולשמרנות. חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: ”לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי“ (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב'). עם זאת, המשפט השגור על פיו היה: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".

גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. אמנם במסכת עדויות המשנה מונה 3 מחלוקות בין הלל לשמאי ובשתיים מתוכם דווקא הלל הוא המחמיר ושמאי המקל, ובמקרה אחד שמאי מחמיר והלל מקל.

מקום קבורתו

לפי מסורת אחת שמאי הזקן נקבר באזור מירון, אך הדעות חלוקות בשאלה אם נטמן יחד עם הלל, או בהר שמולו - חורבת שמע. חלק מעולי הרגל מציינים את קבורתו יחד עם הלל, בית הלל ובית שמאי. יחד עם הלל, ללא בית הלל ובית שמאי. יחד עם בית שמאי, ללא הלל ובית הלל. יחד עם אשתו או שמאי לבדו.

מספר דעות למקום קברו של שמאי. האחת והיא המוקדמת ביותר, יחד עם הלל במירון, השנייה, בראש ההר של חורבת שמע, בתוך המאוזילאום. השלישית, במערה שמדרום-מזרח לאבן הזו, ומפלס אחד מתחתיה, מערת י"ב כוכין + 2 כוכים בכניסה (חלקם מנו גם את הכוכים שבפתח המערה למניין הכוכים של המערה), ליד מערת הכהנים. הרביעית, במערה שבאמצע העלייה לראש ההר, מה שכיום מצוין כמערת תלמידי שמאי, מערת י"א או י"ב כוכין נמוכים וחרבים (2 כוכים נראים כשלשה), והוא במרכז המערה תחת גל אבנים (גל האבנים פוזר ואיננו בנמצא כיום). כנראה שכיון שהוא נגרר אחר תלמידיו רבו הדעות, מאחר שלתלמידיו יש כמה מקומות בהם נקברו.

מאידך רב אביתר גאון כותב כי נקבר באזור דלתון "לדלתן, ויקבר בראש ההר, אצל ר' יוסי הגלילי. וסביביו יונתן בן עוזיאל, והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה". אך כנראה התכוון במילה 'סביביו' לאזור הסובב את דלתון, הכולל את עמוקה (קבר יונתן בן עוזיאל), מירון (קברי הלל ושמאי), ועלמה (קברי רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה).