שאול אייזנברג

ביוגרפיה

שאול נחמיה אייזנברג נולד ב-1921 במינכן למשפחה יהודית שומרת מצוות מפולין. לאחר עליית הנאצים לשלטון נמלט ונדד כפליט ברחבי אירופה. כאשר כבשו הגרמנים את הולנד שבה שהה באותה העת, הפליג למזרח הרחוק וב-1940 הגיע לשאנגחאי. משם נדד לחרבין בירת מנצ'וקוו שהייתה מדינת בובות יפנית, וממנה ליפן. ב-1941 נשא אשה מקומית, ועסקיו החלו לפרוח. בשנות מלחמת העולם השנייה עבד עם מפעלי תעשייה ממדינות הציר, ולאחר המלחמה החל לעבוד עם מפעלי תעשייה אמריקאיים מהם ייבא עפרות ברזל לתעשיית הפלדה היפנית, ובמקביל ייצא להודו תחנות כוח וחוטי חשמל וטלפון מתוצרת יפן.

בתחילת שנות החמישים הרחיב את עסקיו למדינות נוספות במזרח הרחוק, ובמיוחד קוריאה הדרומית, בה השקיע כספים במפעלים ותיווך בין השלטון המקומי לבין יצרנים מהמערב שהקימו תעשיות במקום, כמו: בריטיש אלקטריק, סימנס, מאן, ופיאט. בתוך עשור תיווך ועסק במגוון רחב של פרויקטים, מבניית קווי ייצור לנייר מעובד ועד לרכישת מטוסים ורכבות. על פועלו זה זכה לעיטור ממשלת קוריאה. עד אמצע שנות השישים היה אייזנברג לגורם הבלעדי בסחר בין קוריאה ויפן לבין ארצות המערב, הצליח לזכות בעמלות תיווך גבוהות מעסקאות רבות, חלקן עוררו שערוריות מקומיות ובינלאומיות.

חוק אייזנברג, ופעילותו בישראל

בשנת 1952 ביקר לראשונה בישראל, קיבל אזרחות ישראלית והקים עבור אחיו, רפאל, את חברת "אחים איזנברג". עסקיו שלו לא נקשרו במדינה עד לביקורו בשנת 1962, בעקבות התכנסותה של אחת "הוועדות הכלכליות" של המיליונרים היהודים מרחבי העולם, ביוזמת פנחס ספיר. הוא ערך היכרות עם המשק הישראלי ורכש בית, אך שב ליפן, ובמשך שנים אחדות הביע את רצונו להשקיע בישראל.

בשנת 1968 ביקש לעלות לישראל ולנהל את עסקיו בעולם ממנה. לצורך כך חוקק חוק שזכה לכינוי "חוק אייזנברג", שפטר ממס הכנסות של חברת רב לאומיות הפעילות גם בישראל. בעקבות אישור החוק אייזנברג העתיק את פעילותו הבינלאומית לישראל, ועבר להתגורר בבית שרכש בסביון.

בנוסף, היה אייזנברג בין המשקיעים הבולטים בחברה לישראל שהוקמה בשנת 1968. באמצע 1970 הוא צורף לוועד הפועל של החברה, ובסוף 1970 הוא הגדיל את השקעתו בחברה ב-600,000 דולר והיה למשקיע הפרטי הגדול ביותר בחברה, עם השקעה של 1.9 מיליון דולר מתוך הון של 30 מיליון דולר. בשנת 1982, בעת שהחזיק 21% ממניות החברה, פעל אייזנברג להגיע לשליטה מלאה בחברה, שליטה שהשיג לבסוף בתחילת 1984.

במקביל ניצל אייזנברג את קשריו על-מנת לרקום עסקאות צבאיות בין מדינות המזרח הרחוק ובין ישראל, והפך ליצואן נשק מישראל לארצות אחרות באפריקה ובדרום אמריקה. מאוחר יותר היה בין אנשי העסקים הראשונים שרקמו עסקאות מסחריות בין ישראל וסין. אייזנברג נחשב לתורם נדיב למפלגות שונות ובעל השפעה בפוליטיקה הישראלית.

בשנת 1979 רכש אייזנברג את הבנק הממשלתי שהופרט בנק הספנות ואת הבנק הבינלאומי הראשון. אייזנברג הגדיל את החזקותיו בבנק בפברואר 1980 ומכר ברווח ניכר באפריל 1980.

ב-1979 אויש בית אסיה בתל אביב, אשר גם הוא זכה להקלות מס מיוחדות על סמך הבטחה שמשרדיו יושכרו לשגרירויות ואנשי עסקים זרים במטבע זר. עם איוש הבניין התברר שרק 20% מהמבנה הושכר בהתאם להתחייבות, אך בגלל הניסוח המעורפל של ההתחייבות לא היה ניתן לטעון שאייזנברג לא עמד בה. אייזנברג מיקם בבית אסיה את חברות ההשקעות הבורסאיות בבעלות קבוצת אייזנברג. פעילותו בחברות אלה התנהלה באמצעות חתנו יונתן זוכוביצקי, ומיכאל אלבין שנחשב מנהל החברות הבורסאיות של הקבוצה. במקביל, רכש אלבין השפעה פוליטית במפלגה הליברלית, ולאחר מותו נמצאו בין רשימותיו שמות של אישים שונים במשק הישראלי ובחיים הפוליטיים אשר לכאורה קיבלו טובות הנאה מקבוצת החברות של אייזנברג. לאחר משבר מניות הבנקים, ספגה הקבוצה הפסדים גדולים במיוחד, וכעבור זמן מה החלה חקירתו של אלבין במשטרה, בה התברר כי החברות פעלו תוך הסתרת מידע מהמשקיעים. אלבין מצא את מותו בנסיבות טרגיות, ואייזנברג, שהתנער ממעורבותו בשערורייה, יזם קרע עם חתנו וגם עם בתו.

בשנות התשעים חלה האטה בפעילותו העסקית, על רקע פתיחת השווקים למזרח הרחוק, והמעורבות של גורמים עסקיים אחרים בעסקאות נשק ויצוא.

שאול אייזנברג נפטר בבייג'ינג, ב-1997, שנתיים לפני שפג תוקפו של חוק אייזנברג. הוא נטמן בבית הקברות בסביון.

משפחתו

אייזנברג היה נשוי ללאה ואב לחמש בנות ובן אחד. במותו הותיר נכסים בשווי 1.3 מיליארד דולר. המאבק על הירושה היה מר והתנהל לאור זרקורי התקשורת. בסופו זכה הבן ארווין אייזנברג בנתח הגדול ביותר בירושה, ונותר מנהל עסקי קבוצת אייזנברג.

אחיו רפאל, שעמו ביצע את פעילותו העסקית הראשונה בארץ, היה תלמיד חכם חרדי שאף חיבר ספרים תורניים. הוא נפטר בשנת 1976, והותיר אחריו תשע בנות ושלושה בנים. חתנו הוא הרב אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.